my brother best friend

פרק 28

קמתי למחרת לצלילי השעון המעורר ונאנחתי, לא רוצה לקום ולהתארגן לבית ספר, לא רציתי לבלות עם ספנסר בתוך מכונית אחת קטנה בדרך. קמת מהמיטה ישר לחלון, מקווה בכול מאודי שגם היום יהיה סוער ואני אוכל להימנע מלראות אותו אבל לצערי גשם לא ירד ורק עננים גדולים ואפורים כיסו את השמיים. נאנחתי נכנסת לשירותים ושוטפת פנים מקווה שעם הזמן האדום בעיניים שלי יעלם.

לבשתי סריג כחול נעים, ג'יינס גבוה ומגפיים שהגיעו לקרסול קלעתי את השיער לצמה וירדתי למטה לוקחת את התיק שלי איתי. "בוקר" מלמלתי לאמא שלי מתיישבת בשולחן ומביטה בטלפון שלי לראות אם יש לי הודעה מספנסר אבל לא, אפילו לא אחת, נאנחתי נזכרת במה שהוא אמר אתמול "אני לא מוותר אני לא אתן לך לברוח בפעם הראשונה שרבנו" הוא סתם אמר את זה? אולי אני הגזמתי בתגובה שלי? הרי אני זאת שאמרה לו לנשק אותה, הוא ניסה להתחמק מהחובה שלו. נאנחתי מנערת את ראשי מהמחשבות הרבות שהאפילו עליי והבטתי בשעון "7:40 אתה לא רוצה לזוז?" מלמלתי ואלכס הביט בשעון מופתע "שיט, קדימה אני אתקשר לספנסר מהמכונית" הנהנתי מנשקת לראשה של אמי ויוצאת החוצה נכנסת למכונית מגינה על עצמי מפני הקור.

אחרי כמה דקות אלכס נכנס למכונית וספנסר איתו, הוא אמר לי בוקר טוב ואני מלמלתי חזרה משהו שדמה לזה, במשך כול הנסיעה הבטתי דרך החלון מתעלמת מהם לחלוטין. הנסיעה של הרבע שעה הפכה לנצח עבורי ואני רק רציתי לצאת מהמכונית ולהתרחק ממנו. אלכס חנה ואני לא יכולתי לברוח משם מהר יותר, פגשתי את רוזי בחזית בית הספר והיא הביטה בי מוזר קולטת שמשהו לא בסדר ולפני שהיא תוכל לשאול עניתי לה במהירות "נפרדנו" מלמלתי והעיניים שלה התרחבו היא אחזה לי ביד וגררה אותי לשירותים מוודא שאין שם אף אחד "מה קרה?" נאנחתי וספרתי לה הכול "אליס לא היית צריכה לעשות את זה!" נשכתי את השפה שלי "אני יודעת כעסתי, נפגעתי אבל.." היא משכה אותי אליה "זה בסדר, אני בטוחה שתשלימו" משכתי בכתפיים שלי אומרת בלי מילה שאני לא יודעת ואז נשמע הפעמון "אני צריכה ללכת יש לי ביולוגיה על הבוקר ומר ג'ונסון מתפוצץ אם מאחרים לו" היא הנהנה מנשקת לראשי ונפרדנו.

נכנסתי לכיתה מכריחה את עצמי לחייך אל אריק והוא הביט בי מוזר, ברגע שהתיישבתי הוא לחש "מה קרה?" נו באמת אני עד כדי כך שקופה?! כאילו הוא קרא את המחשבות שלי הוא חייך "לא, אני מכיר אותך עד כדי כך עכשיו מה קרה?" פתחתי את פי ומר ג'ונסון נכנס באותה שנייה "אחר כך" מלמלתי והוא הנהן. במשך שאר השיעור ישבנו בשקט כותבים את החומר עליו יהיה מבחן אמצע הסמסטר בעוד שבועיים.

הצלצול נשמע ויצאנו החוצה, הפלאפון שלי צלצל והבטתי בו רואה שרוזי שלחה לי הודעה "אימון מעודדות לא יכולה לאכול אתכם היום מצטערת :) " "רוזי לא אוכלת איתנו היום, אימון מעודדות" אריק נאנח בדרמטיות "אנחנו מאבדים אותה לכלבות חסרות המוח!" צחקתי "אידיוט" "נכון אבל אני האידיוט שלך" הוא אמר בצחוק והחיוך שלי נעלם כלוא היה שנזכרת בגבר בעל עיניים כחולות אומר לי את אותו דבר "שאני אתחיל לקנא?" נערתי את עצמי מהמחשבות שלי והבטתי בקים שנעמד מולנו וגיחכתי "אל תדאג קים אריק כולו שלך" הוא חייך כורך את היד שלו סביבי וקורץ "מי דיבר עליו?" צחקתי מחבקת אותו קרוב יותר אליי והכלנו לקפיטרייה. "תפוח? אוקיי מה נסגר?" אריק אמר שהתיישבנו בשולחן שלנו ואני הבטתי בו מבולבלת "מה? זה בריא" "את לא עושה בריאות אליס שפכי" נעצתי בו מבט זועם "אני כן עושה בריא!" "את אחת החברות הכי טובות שלי" הנהנתי "אתה צודק אני באמת לא עושה בריאות" אמרתי עוקצת אותו והוא גיחך חייכתי אליו והחיוך שלי נעלם שראיתי את ספנסר נכנס לקפיטריה שאוליביה לצידו מפלרטטת כאילו אין מחר "גברים זה עם מפגר" מלמלתי ושני הבחורים הביטו בי "צודקת" אמרו כאדם אחד וצחקתי.