Am I Evil?

פרק 4

I'm so sick of the tension, sick of the hunger
Sick of you acting like I owe you this
Find another place to feed your greed
While I find a place to rest

Linkin Park - A Place For My Head

השעות עברו ואני כבר מזמן נבלעתי בתוך ערפל המתח ששרר בחדר. רציתי להתקלח ולשטוף מעצמי את העומס של כל היום הארור הזה.

לתת למים החמים להשכיח ממני את הכול לפחות לכמה רגעים. כמה סנטימטרים ספורים הרחיקו ביני לבין המקלחת ועם זאת, פחדתי להיכנס. פחדתי מניק ריבר הזה. הוא שכב לו על המיטה וצפה בטלוויזיה ואני התכרבלתי בתוך עצמי על הכורסא. לא יכולתי להסית את מבטי ממנו. הייתי חייבת להיות על המשמר, לעקוב אחרי כל תנועה שלו. מדי פעם הוא העביר את מבטו אליי, לבדוק מה אני עושה.

התפללתי שהנייד שלי יצלצל, שאוכל להתריע שאני בצרה, אבל זה לא קרה. תהיתי למה אף אחד עדין לא הרים צלצול, יכול להיות שלא אכפת להם? אנ בספק.

"את מסריחה!" מילותיו נזרקו כמו אבנים לעברי. הוא היה דוחה, מגעיל, ולא היה אכפת לו מהדיבור המסריח. הוא לא יודע שככה לא מדברים עם בחורה. הוא חצוף אבל כנראה שזה לא אמור להפתיע, נכון?

אם היה פותח את העיניים, היה מבחין שאני נראית במצב יותר טוב משלו. לפחות מבחינת הריח.
לא הגבתי, העדפתי להתעלם.

"את יכולה ללכת להתקלח, אני לא אהרוג אותך....לפחות לא עכשיו" הוא צחק בממזריות מצמררת, גורם לצמרמורת שוב להשתלט על כל גופי.
"אולי אתה תהיה הראשון?" הצעתי ביובש. הוא קם מהמיטה וניגש אל חדר המקלחת. שמעתי כמה רשרושים ולאחר מכן הוא שוב התגלה בפניי, הפעם עם מגבת בידיו.

"אני אהיה ג'נטלמן הפעם..." הוא זרק לי את המגבת כשחיוך ממזרי על פניו. הסתכלתי עליו במבט בוחן וניסיתי להבין עם מי יש לי עסק. הרי מלבד זה שהיה עבריין וגנב, לא הכרתי אותו. מה אם הוא אנס?

"לכי!" הפציר בי. קמתי מהספה ובצעדים מהוססים צעדתי אל המקלחת. ברגע שנכנסתי לתוכה, נעלתי מאחורי את הדלת לפני שיספיק להיכנס, במידה וירצה. יכול להיות שהכל רק בראש ולמעשה הוא לא התכוון לעשות כלום, אבל ככה הרגשתי בטוחה יותר.

כאשר הדלת הרחיקה בינינו, הרגשתי מן הקלה בגוף, כאילו היתה חומה בינינו שדרכה הוא לא יוכל להשיג אותי. הרגשתי במן מקלט קטן שגרם לי להרגיש מוגנת. פשטתי את בגדיי וצעדתי על רצפת האריח הקרה, פתחתי את זרם המים נותנת להם לכסות את כל כולי.
נצמדתי אל הקיר הקר בזמן שהזרם שטף את גופי ונשמתי באנחה כבדה. הרגשתי את איך שכל מערבולת הרגשות מציפה אותי וזה היה הרגע בו נשברתי. החלקתי אל הרצפה, מתיישבת בפינה ומתפרצת בבכי שקט. אני לא אתן לו לשמוע אותי, לא אתן לו את התענוג. הרגשתי שאני בגיהינום ומי יודע כמה זה ימשך עוד?