בילדותה, בתקרית לא מכוונת, הרגה את אימה. זה היה אז שאן קולינס, גילתה את היכולת שליטה בקרח.
מאז היא מתגוררת בין האנשים כשסודה מוסתר. היא בטוחה שיכולה להיות בדיוק כמו כולם, הרי אין בה רוע.
בזמן שזאת מנסה להמשיך בחיים רגילים, הגורל צופה עבורה דרך אחרת...
Run love I'm the truth that you're afraid of I'm a fever that you made up Just a martyr on a bridge that's burning down
Can you see my scars? Can you feel my heart? This is all of me for all of the world to see
Boy Epic - Scars
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
מה קורה לנו כשמישהו קרוב אלינו מת? מהניסיון שלי, אתה הופך לגופה. אתה חי ונושם ועם זאת, מפסיק להתקיים. כאילו חלק ממך מת והדבר היחיד שנשאר איתך זה הריקנות - היא בונה את הקן שלה בלב ומשם מציפה את כל הגוף. לאחר מכן, אתה מתחיל להעלות זכרונות עם אותו בן אדם, מתחיל להתחרט על כל הדברים הרעים שנאמרו אי פעם ועל כל אלה שלא. אתה חושב על כל הרגעים שלא הספקתם לחוות, על כך החיוכים שלא תראה שוב ואתה מנסה לחרוט בזכרונך כל דבר אפשרי על מנת לא לשכוח. אתה מתחיל לבכות בזמן שהמועקה שנוצרת, מתחילה לכרסם את כולך, היא חונקת ושואבת ממך את כל הכוח ובאיזשהו שלב כבר לא אכפת לך מכלום, אתה הולך לישון בתקווה שאותו האחד שוב יופיע לפחות פעם אחת, בחלומות שלך.
כשאמא נהרגה, הייתי קטנה, אני לא זוכרת הרבה, זוכרת רק שנכנסתי לסוג של הלם ואי הבנה. התאוששתי מהר רק כי לא הבנתי את מהות הדברים. לעומת זאת כשאנדי נהרג, חוויתי את זה על בשרי, הרגשתי שיורים עליי מאות חצים בבת אחת. צרחתי ובכיתי את נשמתי, זעקתי והרגשתי שאני יוצאת מדעתי בזמן שקרטר ניסה להרחיק אותי מהגופה. זה לא נתפס באותו הרגע, 'זה לא יכול להיות', 'זה לא אמיתי', 'שמישהו יעיר אותי מהסיוט הזה', 'אני הרגתי', 'אני מפלצת' כל המחשבות האלה חלחלו בי וכל מה שרציתי זה להחזיר את הזמן לאחור ולתקן את הכל. אבל החיים הם לא אגדה, אתה צריך לחיות עם ההשלכות של המעשים שלך. אני פיתחתי פחד,
פחד לפתח רגשות, פחד להתקרב למישהו יותר מדי, פחד שאני עלולה להזיק למישהו שוב. לא רציתי יותר להרגיש את הכאב כשמישהו עוזב אותך, את הכאב של המוות. אני פחדתי מעצמי, אני האויב של עצמי.
"מקס..." הקול דעך עם כל קריאה. לא ידעתי איך לעזור לו, איך לצאת מהיער הארור הזה ולחפש עזרה. הוא גסס לי מול העיניים,
לוקח אותי לכל הזכרונות הכי רעים שלי. גם הפעם כל זה קרה באשמתי.
