בילדותה, בתקרית לא מכוונת, הרגה את אימה. זה היה אז שאן קולינס, גילתה את היכולת שליטה בקרח.
מאז היא מתגוררת בין האנשים כשסודה מוסתר. היא בטוחה שיכולה להיות בדיוק כמו כולם, הרי אין בה רוע.
בזמן שזאת מנסה להמשיך בחיים רגילים, הגורל צופה עבורה דרך אחרת...
Is it fair, or is it fate? No one knows The stars choose their lovers, save my soul It hurts just the same And I can't tear myself away
Ruelle - The Other Side
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"לא הקשבת לי" קולו כמו אוויר לנשימה, הרגשתי שאני חולמת. הגוף נתקף בצמרמורת נעימה וכל מה שרציתי זה לוודא שאוזניי לא טועות.
"דוד שלך לא השאיר לי הרבה ברירה" עניתי והוא שחרר את אחיזתו. מיהרתי להסתובב. עקצוץ בלב. הרגשתי איך שכל חלל בגוף התמלא בחום ברגע שראיתי את ניצוץ עיניו בחשיכה. עיניו הירוקות נראו כמו שחורות באור המעומעם.
"מקס!" לוחשת את שמו, לא מאמינה למראה עיניי. הנחתי את ידיי על לחייו, גורמת לו להירתע קלות. כל כך שמחתי!
תחושת הקלה הציפה אותי והרגשתי צורך להפגין את השמחה שלי, אך פחדתי שזה יהיה מוזר מדי.
"ג'וזף אמר שהרג אותך.." מלמלתי בעודי מעבירה את ידיי על כתפיו כאילו מוודא שהכל בסדר. הוא תפס בידיי, מרחיק אותן מגופו ומגניב גיחוך. "הוא היה רוצה" סינן. הוא הטה את ראשו הצידה בוחן אותי מכף הרגל ומעלה. האור האדום נפל על פניו, חושף בפניי את שפתיו הסדוקות, השריטות והסימן הכהה סביב העין. נראה שעברו עליו ימים לא פשוטים. רגע. השיער שלו...כהה יותר? "צבעת?" הרמתי גבה והוא רק הגניב גיחוך נוסף, "כיסוי...הייתי צריך להיעלם לזמן מה" הסביר ואני רק הנהנתי בהבנה. עכשיו כשהוא היה לצידי, הרגשתי מן נחת בלב, לצידו הרגשתי מוגנת למרות שעד לא מזמן הוא היה הכי מסוכן לי.
"איך ידעת איפה למצוא אותי?" תהיתי. "יש לי את השיטות שלי" כמובן, אופייני למקס.
"ראיתי שחבר שלך גרוע בלנחם, אז החלטתי לבדוק מה הולך..." העיר, גורם לסומק לכסות את פניי. הוא מדבר על סטיבן? איך הוא..הוא עקב אחריי?!
אם כמה שיכולתי להמשיך ולהיכנס לשיחה המביכה הזאת, הייתי צריכה להפסיק להתתנהג בטפשות. מקס כאן וזאת ההזדמנות שלי לקבל תמיכה. "הוא מאיים על אחותי, מקס..." הרכנתי את ראשי, ידיי מסרבות להרפות מחולצתו, "הוא מנסה להפוך אותי למריאנטה שלו ואני לא יודעת מה לעשות..." אמרתי בייאוש.
מקס לא דיבר, רק הרים את ידו ושנייה לאחר מכן הרגשתי את איך שנוגעת בפניי. קצות האצבעות שלו טיילו במורד הלחיים שלי, לאורך תווי הלסת, מחליקות מטה וסורקות את הצוואר. המגע שלו יוצר גל של חום בבית החזה ומערבולת של פרפרים בבטן.
