בילדותה, בתקרית לא מכוונת, הרגה את אימה. זה היה אז שאן קולינס, גילתה את היכולת שליטה בקרח.
מאז היא מתגוררת בין האנשים כשסודה מוסתר. היא בטוחה שיכולה להיות בדיוק כמו כולם, הרי אין בה רוע.
בזמן שזאת מנסה להמשיך בחיים רגילים, הגורל צופה עבורה דרך אחרת...
Someone, Somewhere will know my miserable heart It's right in front of me but I can't find it, like an oriole bird I'm flying around by myself in this darkness, in my lonely night I'm flying around in this darkness, with a miserable heart
Tiger JK - Reset
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
פרץ של דם השפריץ על פניי בזמן שעיניו נחרטו בראשי. אני חושבת שלעולם לא אשכח את המבט הזה. זעזוע, חרדה, מוות. גופו צנח על הרצפה, ושלולית דם נוצרה לצד ראשו. פגיעה ישירה אל תוך הראש, בוב מת ואני משותקת.
בפניי התגלה מקס, אוחז באקדח ועדיין מכוון אותו לעברי. חיוך עלה על פניו כאשר צלח במשימתו. רעד תקף את כולי ולא יכולתי להשתלט עליו. פניי מכוסות בדם של בוב ורק מעצם הידיעה, נהיה לי קשה לנשום. ברגע אחד הרגשתי את הבטן שלי עושה סיבוב של מאה שמונים מעלות ודוחה את כל מה שהיה בתוכה. זזתי כמה צעדים מהירים הצידה ונפלתי על ברכיי, נשענת על ידיי ומקיאה את תכולתי החוצה. מקס התיישב על הרצפה לידי, נשען עם גבו על השולחן, שעליו רק מלפני מספר שניות כמעט ונאנסתי.
"מה לקח לך כל כך הרבה זמן?!" סיננתי לעברו בכעס. לא יודעת למה זה הדבר הראשון שהיה לי לומר. הוא רק גיחך וסרק את פניי, "בבקשה!" העיר בציניות. צמרמורת כיסתה את גופי כל פעם שעיניו טיילו על גופי, ורק עכשיו הבנתי שבכל הסיטואציה הנוראית הזאת, כאשר אני בין שני רוצחים, שמחתי לראות אותו. הוקל לי להיות בקרבתו. לעומת בוב, לצד מקס הרגשתי יותר מוגנת. וברגע הכי לא נכון, מחשבה נוראית עברה בראשי. מבטו הנינוח, החיוך העוקצני שלו - הוא היה כל כך יפה. לא! אני מסרבת למחשבות האלה לחדור לתוכי.
"היום התעלת על עצמך, כל הכבוד!" הוא הגיש לי מפית להתנקות. וואו זכיתי למחמאה ממר צייד ראשים האגדי.
"איזה כבוד!" גלגלתי את עיניי וניקיתי את פניי. עדיין יכולתי להרגיש בטעם הדוחה של הקיא והריח של הדם.
"אני מבין שנוח לך לשבת כאן לצידי, אבל אנחנו חייבים לזוז" הוא קם ממקומו, תופס בזרוע שלי ומרים אותי מעלה. הנעלי עקב הרגו אותי. התחלנו להתקדם לעבר יציאה. בהלה התקוממה באולם הגדול. כולם שמעו את הירי, ועכשיו אנחנו במצוד. אנשיו של בוב בעקבותנו ופתאום הדרך ליציאה נראיתה ארוכה ומסורבלת. זה רק עניין של זמן עד שיעלו עלינו, הרי אני היא זאת שהיתה לצידו של בוב בדקות האחרונות שלו.
