בילדותה, בתקרית לא מכוונת, הרגה את אימה. זה היה אז שאן קולינס, גילתה את היכולת שליטה בקרח.
מאז היא מתגוררת בין האנשים כשסודה מוסתר. היא בטוחה שיכולה להיות בדיוק כמו כולם, הרי אין בה רוע.
בזמן שזאת מנסה להמשיך בחיים רגילים, הגורל צופה עבורה דרך אחרת...
When I thought that I fought this war alone You were there by my side on the frontline And we fought to believe the impossible When I thought that I fought this war alone We were one with our destinies entwined When I thought that I fought without a cause You gave me the reason why
The Poets Of The Fall - War
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הוא פקח את עיניו אל תוך החשיכה. תחושת יובש בגרון הציפה אותו, הראש התפוצץ מכאבים, כמו הנגאובר אחרי מסיבת סמים ואלכוהול.
פעם אחרונה שחווה זאת, היה לפני שמונה חודשים, כשהיילי הראתה את הפנים האמיתיות שלה. באותו הרגע הוא חיפש דרכים לשכוח, הוא הלך לאחד מהמועדונים המוצלחים בעיר והעביר את כל הלילה בקרבת אלכוהול וג'וינט טוב. הוא מעולם לא עישן סמים, והפעם הזאת הזכירה לו למה. הוא היה מחוק. אחר כך הגיעו הקרבות איגרוף. לא, הוא לא הלך לזירות היאבקות שחורות. הוא פתח את המריבות על רחבת הריקודים של אותו המועדון. אף שבור, זעזוע מוחי, יד שבורה וחבלות בכל הגוף. לקח לו שבוע להתאושש. לאחר מכן התמסר שוב אל העולם התחתון. הוא היה זאב בודד וכך מאז ומתמיד. הוא לא הכיר משהו אחר, וגם היילי הייתה אשליה – הסחת דעת לזמן קצר.
מקס היה טוב בעבודתו, הוא לא פספס מעולם, תמיד ביצע ביצועים מבריקים.
זאת לא היתה הפעם הראשונה שחווה ירי על בשרו, אך זאת הפעם הראשונה שהרגיש בתבוסה. הוא מעולם לא הראה שום חולשה, כל כאב לעס אותו בשקט, אבל הפעם הוא נשבר. למה הוא הרשה לעצמו להישבר? זה יכל לעלות לו בחייו.
הוא התרומם לישיבה, מרגיש את הכאב כמו זרם חשמלי, מתפזר מהעורף לכל אורך הזרוע השמאלית שלו.
הוא הוריד את המגבת הלחה שהחליקה על פניו, והסית את מבטו אל השעון שהיה על השידה.
השעה היתה שתיים וחצי בלילה. החדר היה ריק, מה שגרם לו לרגע לתהות אם אן עזבה.
חולצתו היתה תלויה על הכסא ליד , יחד עם האקדח שלו, המכשיר נייד והסיגריות. הוא קם מהמיטה, לרגע נתקף בסחרחורת שערפלה את הראייה. עם יד אחת נשען על הקיר, צועד אל הכסא, תופס בחולצה ומנסה ללבוש אותה, זה מצליח לאחר מספר ניסיונות.