Am I Evil?

פרק 7

where's your gavel? your jury?

where's your gravel? your jury?

what's my offense this time

you're not a judge but if you're gonna judge me

well sentence me to another life

Ignorance - Paramore

עברה שעה מאז שברחנו מהבית מלון. לא דיברנו, כל אחד היה טרוד בשלו. שנאתי את עצמי על זה שהקשבתי לו.

עזרתי לרוצח, ואומנם לא הרגתי אף אחד, אבל זה לא הפך אותי ליותר טובה ממנו. הסתטי את מבטי אליו, הוא נראה מותש.

צפיתי בו וניסיתי להבין. מעניין מה עובר לו בראש. לכולנו יש עבר כלשהו, עבר של שמחה, עצב, לב שבור, חברות שלא צלחה, נפילה ראשונה, היכרויות חדשות.

כולנו נולדים תמימים ומההתנסות של השנים, האישיות שלנו בונה את עצמה. הייתי סקרנית לדעת מה גרם לו להשתנות בקיצוניות כזאת.

ההפרש בינינו הוא בסך הכל של שנתיים. בגילנו הדאגות היחידות שצריכות להיות לנו זה הלימודים ששנאנו ואולי רכילויות בית ספר קיטשיות, קצת מריבות טיפשיות עם חברים, אולי אהבה ראשונה או לב שבור ראשון. התנסויות ראשונות, אבל מקס לא היה נראה כמו אחד שהרגע סיים לימודים, אפילו לדמיין אותו יושב וצוחק עם חברים לא יכולתי. הוא נראה כמו זאב בודד שחי באפלה כבר הרבה מאוד זמן. האם הכיר משהו אחר? הקעקוע שלו – דרקון עצום בקווי מתאר שחורים ומריחות צבע אדום. הוא סימל אותו – עוצמתי בעל יכולות אש מרהיבות, מרתיע, אפל.

"את יודעת....את יותר אמיצה ממה שחשבתי שתהיי" קולו נשמע באוזניי, "למרות שאת מתבכיינת הרבה, את עדיין מוצאת את החוצפה להחזיר לי" לא הייתי רגילה לנהל שיחה רגועה איתו, לכן לקחת לי זמן להגיב. אבל לא התכוונתי לשמוע הערות על ההתנהגות שלו, רציתי לשנות נושא ובראש כבר היה משהו שהעסיק אותי.

"מי זאת היילי?" שאלתי. הוא גיחך. "מישהי מהעבר" ענה. זה לא היה מספיק. רציתי לדעת עוד.

"מישהי מהעבר 'זיינת אותה פעם אחת' או מישהי מהעבר חברה שלך?" גיחכתי.

"ככה לימדו אותך לדבר בבית ספר?" הוא תפס בסנטרי מביט בי ארוכות. למעשה לא היה אכפת לו מהצורת דיבור שלי, זה שעשע אותו.

"מתאימה את עצמי אלייך.." סיננתי והוא עזב את סנטרי.

"הדיבור שלי כזה מטונף?" שאל יותר את עצמו מאשר אותי. הוא עצר את הרכב בתחנת דלק והביא לשנינו קפה ומאפה.

ישבנו באותו והוא נראה לא רגוע, הוא החזיק בכוס קפה החמה, אך לא מיהר לשתות ממנה, בזמן שאני כבר הספקתי לטעום כמה לגימות.