בילדותה, בתקרית לא מכוונת, הרגה את אימה. זה היה אז שאן קולינס, גילתה את היכולת שליטה בקרח.
מאז היא מתגוררת בין האנשים כשסודה מוסתר. היא בטוחה שיכולה להיות בדיוק כמו כולם, הרי אין בה רוע.
בזמן שזאת מנסה להמשיך בחיים רגילים, הגורל צופה עבורה דרך אחרת...
I need to jump over my limit I can't just stop like this (Wake me up, wake me up)
wake me up - B.A.P
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"בשבילך," חמש שמלות הושלכו בפניי על המיטה על ידי מקס. הוא חזר ממסע הקניות שלו כשהבעה מרוצה על פניו ורק אני רציתי להוריד לו את החיוך מהפרצוף. הוא עזב לפני כשעה וחצי והשאיר אותי אזוקה למיטה על מנת שלא אברח. שנאתי אותו כל כך על זה, הוא התיישב על הכורסא שהעמיד מול המיטה, שותה את הפראפוצ'ינו הקר מסטארבקס שהספיק לקנות לעצמו בדרך. אני רואה שהוא לא מיהר במיוחד.
"אתה עושה ממני צחוק?" התעצבנתי כי הוא לא מיהר לשחרר אותי.
"התגעגעת אליי?" הוא קרץ ואני רק עצמתי את העיניים, מנסה להירגע מפרץ העצבים שעלו, "מקס, אני רוצה לשירותים, אין לי כוח לשטויות שלך" סיננתי, הוא רק צפה בי בשעשוע כשלשונו משחקת עם הקש של המשקה שלו. כל כך מרגיז!
הוא לקח לעצמו עוד דקה להאנתו ולאחר מכן ניגש אליי ושחרר אותי מהאזיקים. דחפתי אותו מעצמי בכעס. רציתי שישמור מרחק.
"אני רוצה שתמדדי אותן.." אמר בעודו מצביע עם מבטו לעבר השמלות. אלה היו שמלות ערב יוקרתיות, ארבעה שמלות קצרות ואחת ארוכה עם שסעים. ניסיתי למצוא עם העין את השמלה הפחות חושפנית, אבל כולן נראו מעטות בבדים. בנוסף לשמלות, הוא הניח קופסת נעלי עקב גבוהות ליד וקופסאות איפור. מרשים.
"אתה צוחק נכון?" הרמתי גבה רק מלדמיין את עצמי לובשת את השמלות החושפניות.
"בוב לא ישים עלייך אם תהיי לבושה כמו נזירה קדושה....אז בואי נחסוך את הקיטורים...חוץ מזה....השקעתי" קרץ אליי והושיט לי עוד שקית עם הלבשה תחתונה, גורם ללחיי להתמלא בצבע.
