בילדותה, בתקרית לא מכוונת, הרגה את אימה. זה היה אז שאן קולינס, גילתה את היכולת שליטה בקרח.
מאז היא מתגוררת בין האנשים כשסודה מוסתר. היא בטוחה שיכולה להיות בדיוק כמו כולם, הרי אין בה רוע.
בזמן שזאת מנסה להמשיך בחיים רגילים, הגורל צופה עבורה דרך אחרת...
Can I trust what I'm given? When faith still needs a gun Whose ammunition justifies the wrong? And I can't see from the backseat So I'm asking from above Can I trust what I'm given, even when it cuts?
Stephen - Crossfire
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
נכנסתי לתוך הדירה שלי, מניחה את צרור המפתחות על השידה שליד הדלת וחולצת נעליים באדישות. הרגשתי סחוטה, כאילו הרגע עבר עליי טורנדו שלם, הוא לקח הכל והשאיר רק עייפות. קרטר כבר ישן וכך גם קים ורק אני הייתי טרודה במחשבות. רציתי לישון, באמת שזה היה הדבר היחיד שהייתי זקוקה לו, אבל הראש לא הפסיק לעבוד. כל השאלות על מה שקרה הציפו אותי. מקס לא השאיר אחריו דבר, אפילו הבחורים שירה בהם, הספיק להעלים את הגופות שלהם עד שחזרתי למטה. למה הוא מתחמק ממני?
הוצאתי מהמקרר מיץ תפוזים ומזגתי ממנו לתוך הכוס, לאחר מכן ניגשתי אל החלון, מציצה החוצה בין הוילון הלבן. הרחוב היה ריק ושום זכר למשהו עוין. הוא הציל אותי ועם זאת לא הייתי שקטה.
לגמתי מהמיץ, נחרדת לרגע מהחמיצות שמתפזרת בפה. חזרתי להביט בתאריך תפוגה שעל הבקבוק. פג תוקף. אחלה דרך לסיים את הלילה.
כשחשבתי שהמצב לא יכול להיות גרוע יותר, צליל הטלפון הביתי גרם לי לקפוץ בבהלה ולשבור את הכוס עם הנוזל שהיתה בידי. מה עכשיו?!
ניגשתי אל הטלפון הנייח שצלילו החל להישמע בכל רחבי הבית, אך אם זאת לא נראה היה שלמישהו זה הפריע. נעצרתי מספר רגעים ובהיתי במכשיר בהיסוס. שיחות באמצע הלילה הם אף פעם לא סימן טוב, נכון?
"ה-לו?" מלמלתי בהיסוס.
"אל תעשי את זה יותר.." קול מוכר נשמע בצידו השני של הקו, גורם לדם שלי לבעור בכל הגוף. הוא היה האחרון שחשבתי שינסה ליצור איתי קשר.
"לעשות מה?" שאלתי בבלבול. לא ידעתי לשם מה השיחה, הרי מקס לא יצלצל על מנת לנהל שיחות נפש ובטח שלא יזמין לבית קפה.
"אל תחפשי אותי...אל תרוצי אחריי...ואל תתגרי בגורל.." קולו קר, בלי שום סימן למשהו טוב. הוא התקשר להרתיע, אפילו לא התעניין בשלומי. ואני כל כך רציתי לדעת איך עברו עליו כל הימים הללו, האם ישן בנחת? האם בסכנה? האם מרגיש טוב? פעם אחרונה שראיתי אותו, היה פצוע. מי הוא מקס שדיבר איתי, האם הוא נשאר אותו המקס שהכרתי? ולמה הוא מתחמק? אפילו עכשיו, נשמע היה כאילו השיחה הזאת לא הייתה רצויה מהצד שלו, כאילו בכוח ניסה להחזיק את עצמו.
