1

3.9K 195 36
                                    

*בסיפור יש תכנים שאולי לא מתאימים לקהל צעיר, תבחרו אם לקרוא השיקול דעת*

--------

האח הקטן למשפחת קנדידט נכנס לחדר שבו ישב סבו המבוגר, שחייך מיד למראה נכדו.

ריף לא נהג לבקר את הבית, ובעוד שכל שאר ששת האחים שלו גרו בבית עם אבא ועם אמא, ריף גר מחוץ לבית, בדירה קטנה ושכורה בחור בתוך העיר הגדולה, ולא הגיע אף פעם לאחוזה הענקית.

"ריפי" סבו מסמן לריף להתקרב ומחבק את הילד המצומק, החיוור..
הוא חיוור כמעט כמו הקירות של הבית, יש לו חברבורות על הפנים והצוואר ואלוהים יודע עוד איפה.
הוא נראה כאילו הוא זקוק לתספורת והעיניים שלו נראות חסרות חיים, מתות, שחורות ומשועממות.

אבל הוא מאלץ חיוך, מחבק את סבו ושואל לשלומו.

סבו מתחיל לבכות מיד, מספר לו כמה הוא התגעגע אליו וכמה ציפה לביקור שלו כבר זמן רב.
הוא מבקש שריף יחזור לבית- שהרי הבית שלו, וכל מי שבתוכו גר שם בעיקר בגלל בזכותו ובזכות העסק שהעביר עכשיו לאבא של ריף. 

"הייתי שמח.. אבל.." ריף מנסה לדחות את הצעתו אבל מיד נקטע על ידי אחותו הגדולה ביותר, ברי- היא מניחה את ידיה על כתפיו ומלטפת אותן לאט.
"אתה חייב להישאר, לא ראינו אותך כבר ארבע שנים, נעלמת מאז שהפכת לבן 16 וזה העציב את כולם בבית" היא מבקשת ממנו אבל הוא מוריד את ידיה מכתפיו מיד, לא מעוניין בקרבה שלה.

"גם אחרי ארבע שנים לא השתנת?" האח השני הכי גדול במשפחה מדבר- ראיין- והוא נותן לריף מבט קשה.
״אחותנו מנסה להיות אליך נחמדה, אז למה אתה מתנהג ככה?מבין כולנו היא היחידה שמעולם לא שפטה אותך אפילו על.."הוא כמעט מתחיל לצעוק, אבל ברי עוצרת אותו במבט עצוב.
"היי, היי, הוא רק חזר.. למה אנחנו חייבים לריב? אם הוא לא אוהב מגע זה בסדר,אל תהיה גס רוח" היא מרגיעה את הרוחות, מרחיקה את ראיין ומתנצלת בקול קטן לריף, שנשאר שקט ונעמד,מוריד את ראשו לכבוד סבא שלו, רוכן קצת כמו השתחוות.
"מצטער, לא אוכל להישאר, באתי רק לבקר אותך כי סיפרו לי כמה התגעגעת אליי" ריף שומר על קול מונוטוני,קריר ומרוחק, עייף ומרוקן, מתיישר,מרגיש איך המקום הכל כך גדול והמרווח חונק אותו.

"זה בסדר, ריפי, אל תתנצל, רק תבוא לבקר לעיתים קרובות, גם אם זה לכמה דקות.. כמו עכשיו."הוא מחייך חיוך חמים ונדיב לנכד הכי אהוב עליו, יודע ממה הבחור הזה, שנראה כל כך שברירי, עשוי.

"אני אשתדל" ריף שולח חיוך חלוש ולא כנה לסבא שלו, שמכסה את הכאב שהוא מרגיש בחזה לאור חוסר הנוחות, והקרירות שריף מקרין .

הוא זוכר אותו כילדון מתרוצץ בכל מקום,בצחוק ובשמחה טהורה, ופשוט מתגעגע למי שהיה.

🦋Blue Butterfly 🦋 ( Hebrew )Место, где живут истории. Откройте их для себя