לוקח למוריס הפעם יומיים לחזור לרוברט- אבל כשהוא חוזר אליו, החדשות גדולות.
מוריס נעול במשרד הביתי שלו ומקשיב בזהירות לנאמר.
"המחברת האדומה ששלחת התאימה לכתב שעל הפתק.." מוריס מודיע לרוברט ורוברט מקמט את מצחו.
"מה זאת אומרת?" הוא שואל את מוריס בבלבול.
"תראה.." מוריס נושם עמוק, מדבר בקול רגוע, מכין את עצמו לעוד טלטלה.
"המחברת האדומה היא של מי שהיא בשם ברי..שלפי בדיקה שלי היא הבת הבכורה שלך.."מוריס מדבר לאט ורוברט מהמהם בחיוב.
"כחלק כנראה מהשיעור במנדרינית, נתנו להם שמות אסיאתים.. אני מניח את זה כי כשבדקתי בשתי המחברות, היה כתוב את השם המערבי ואז למטה במנדרינית, שם אסיאתי שנכתב לידו שהוא השם האסיאתי.
השם האסייתי של ברי היה 'ג'יה' שחיפשנו, ואימתנו את הכתב עם המכתב המקורי והוא תאם" מוריס מדבר בקול רגוע ורוברט נושם עמוק, מניח יד אחת על פרצופו ועוצם עיניים בחוזקה, מהמהם שוב.
"בדקנו גם את המיקום של החדר- זאת הייתה מלונית, והתיעוד של כל אותו יום חסר להם בארכיון- השמידו אותו ככה שזה מבוי סתום.. אבל, יש דבר אחד שאני לא חשבתי עליו ודניאל כן" מוריס עוצר כדי לתת לרוברט זמן לעקל, מחכה קצת לפני שהוא ממשיך.
"יש עובד שם שעזר לו להדליף הסכם סודי של הבן של הנרצח- זה הסכם שברי חתומה עליו יחד עם שם המשפחה שלה.
בנוסף, מצאנו את מכשיר הפלאפון של הנרצח- הוא לא שימש כראיה ונשאר בתחנת המשטרה, אז השגתי אותו ודניאל עשה עליו חיפוש.
השיחה האחרונה שהוא קיבל הייתה ממספר חסוי, אבל נשלח לשם אס.אמ.אס שנכתב בוא 'אני מודה לך על העבודה, עשית הכול עד הסוף ומצוין, כמו שתכננו באפריל' " מוריס נושם עמוק.
"ביררנו גם לגבי אפריל, היה תיעוד של ההרוג נפגש בסביבות השעה 18:00 בערך במצלמות עם בחורה שזהה לברי..
לצערי.. וחיכיתי עם זה כדי לראות אם תמצא ראיה שתחזק עוד ותקשור הכול ביחד... ככל שהתיק יהיה חזק יותר, יהיה יותר קל להגיע למצוי הדין" מוריס ממשיך לדבר ברוגע, הוא יודע שזאת לא הסיטואציה שרוברט חשב שהוא יכנס אליה.. וגם אותו הפתיע אחות יכלה לעשות את זה לאח שלה.
"השאלה היא.. האם אתה מרשה לי להעביר את הכל למשטרה ואם תפתח איתי תיק?" מוריס יודע שהסיטואציה לא נעימה..הוא משתדל להיות עדין כמה שאפשר.
"אם היא עשתה דבר חמור כזה, היא תשלם. היא הבת שלי ואני אוהב אותה.. אבל היא צריכה להיענש" רוברט אומר נחרצות.
כועס על עצמו ועליה ומנסה לא להתפרץ שוב בבכי. מרגיש כלוא בתוך סערת רגשות איומה.
"אתה יודע אולי מה יכל להיות המוטיב שלה?" מוריס שואל את רוברט, גורם לרוברט להתיישר ולהניד ראש בבלבול.
"לא" רוברט עונה, מבולבל וכועס.
לא, לא כועס.. זועם.
איך היא יכלה? איך היא הרשתה לעצמה?
הוא רצה שהיא תענש.
הוא התבייש.
"אני בטוח שנמצא אחד ברגע שנעביר הכול למשטרה.
נפגש מחר בשמונה בבוקר בסניף המרכזי אצלך בעיר.. אני ודניאל נהיה שם." מוריס מדבר לאט, מהסס אם להמשיך לדבר.. אבל מרגיש שהוא מחוייב להגיד לו.
"אולי זה הזמן המתאים לשתף את אשתך ואת אבא שלך.. אולי אפילו את הילדים.." מוריס מדבר בטון כבד.
"ובמיוחד, שריף צריך לדעת..
אני מציע שתשכור עורך דין טוב כדי למנוע ממנו לעלות לעדויות כמה שיותר.. אני בטוח שיהיה לו קשה לדבר על זה.. תן לעורך דין לשבור את הראש ולראות מה עושים" מוריס מייעץ.
"נמשיך לדבר כבר מחר" מוריס מציע ורוברט מהמהם, מנתק וזורק את הפלאפון.
הוא פורץ בבכי כמעט קולני.
מאוכזב וכועס ועצוב.. הכול מתגלגל לטורנדו סוער של רגשות שהוא לא יודע איך להכיל.
CZYTASZ
🦋Blue Butterfly 🦋 ( Hebrew )
Dla nastolatkówריף מוצא את עצמו בכאוס מוחלט בגיל 16, ונאלץ להתרחק מכול מי שהוא מכיר ומכל מה שהוא אוהב מתוך בושה וכאב- הוא נדחה על ידי המשפחה והחברים גם כשהוא מספר את האמת ומחליט לבסוף לעזוב את המשפחה ואת הבית. אבל שנתיים אחרי העזיבה שלו, מתחילים להגיע לו מכתבים מס...
