ריף מוצא את עצמו בכאוס מוחלט בגיל 16, ונאלץ להתרחק מכול מי שהוא מכיר ומכל מה שהוא אוהב מתוך בושה וכאב- הוא נדחה על ידי המשפחה והחברים גם כשהוא מספר את האמת ומחליט לבסוף לעזוב את המשפחה ואת הבית.
אבל שנתיים אחרי העזיבה שלו, מתחילים להגיע לו מכתבים מס...
ריף באמת מגיע יום אחרי לארוחת הצהריים- נכנס כשכולם יושבים כבר ונעמד בכניסה בשקט.
אבל בשונה מעמים אחרות- שמים לב שהוא שם. רירי ומריה שיושבות אחת ליד השנייה מתרחקות זו מזו ושמות כיסא ביניהן, מזמינות אותו לשבת.
ריף מהסס, מביט מסביב לחדר בשקט ומחבק את עצמו, מובך ומרגיש לא בנוח. נבהל כמריה אוחזת בזרועו ומובילה אותו לשבת לידה, מתיישבת גם היא ושואלת אותו אם יש מה שהוא שהוא ירצה לאכול.
ריף מניד ראש באי נוחות, נשען לאחור על הכיסא ומביט באצבעותיו, משחק בהן ושותק.
ואחרי עשר דקות שהם כולם מדברים וצוחקים, נכנסים אבא רוברט וסבא אדוארד ותופסים את מקומם בראש השולחן יחד עם הרמיוני.
ואז הארוחה מתחילה- כולם מדברים ואוכלים , האווירה מאוד נחמדה ומשפחתית..
אבל ריף לא ממש רוצה להיות שם.. הוא דוחה את השאלות של רירי ומריה, הוא לא רוצה לאכול את מה שבצלחת שלו ונשאר שקט.
הוא לא מעוניין להיפתח. הוא אומנם זרק להם כמה משפטים, אבל זה לא אומר שעכשיו הוא קרוב אליהם באיזה צורה.. הוא מנסה להשתפר בגלל שהוא ודניאל דיברו על זה כמה פעמים כבר. ודניאל אמר לו שעדיף שיכעס על אחרים מאשר על עצמו ושיותר חשוב- יביע את עצמו בפני אחרים מאשר להישאר בתוך הראש שלו..
אז ריף השתדל לדחוף את עצמו לעשות בדיוק את זה. הוא החליט לסמוך על דניאל רק קצת.. הוא הרגיש שבכל פעם שהם נפגשים, הכתפיים שלו קצת פחות כואבות מכל מה שהוא נוהג לסחוב עליהן בדרך כלל.. זה גרם לו להרגיש בנוח מספיק בשביל לקחת ממנו עצה.
"ריף" רירי מוציאה את ריף מהבהיה שלו ומצביעה על נקודה במושב לידו. אז הוא עוקב אחרי האצבע שלה ונפגש במבט של דניאל. מריה יושבת בכיסא שאחריו, כנראה עברה בלי ששם לב.
ריף מופתע, הוא מביט בחיוך של דניאל ומרגיש קצת יותר בנוח, מרגיש את ידו של דניאל על ידו ונרגע קצת, נשען אל הבחור שלבוש בחליפה כחולה כהה- שזה גם הצבע האהוב על ריף.
ריף הופך את היד שלו ומשלב את אצבעותיהם בהיסוס, זוכה ללחיצה חמה מידו של השני. אבל דניאל לא מביט בו, הוא אומר לכולם שלום בחביבות ואפילו קם לחבק את רוברט, מבלי לעזוב את היד של ריף לרגע- חושף בפני כמה מהאחים את הידיים המשולבות שלהם.
"אתם די חמודים" רירי לוחש לריף כדניאל מתיישב בחיוך וזורק עוד מילה לרוברט, גורמת לו להסמיק.
"תודה על ההזמנה" דניאל מחייך לרוברט ורוברט מהנהן בחיוך. דניאל מושיט יד לאדוארד, לוחץ את ידו. "אני רוצה שתבוא אליי אחר כך, נשב לדבר לכמה רגעים" אדוארד מחייך לגבר הצעיר במהנהן אליו בחיוך. "בכבוד" דניאל מהנהן אליו ומסתובב להביט בריף.
"אכלת מה שהוא?" הוא לוחש לאוזנו וריף מניד ראש.
"למה לא?" דניאל נותן לריף עוד לחיצה חמה ליד של ריף, כאילו כדי לתמוך בו בשתיקה.
ריף מרים אליו מבט שאומר הכל. ולכמה רגעים דניאל מביט בו חזרה בשתיקה. הם מתעלמים לגמרי מהדיבורים והרעש סביבם ומסתגרים בעולם שלהם לכמה רגעים, דניאל מהנהן לבסוף.
"אני אכין לך מה שהוא אחרי שאני אדבר עם סבא שלך" דניאל מהנהן אל ריף בחיוך קטן, מבין את הבחור שמהנהן חזרה אליו עם ניצוץ חמוד בעיניים.
"איך נפגשתם?" מריה שואלת את דניאל ודניאל מסתובב להביט בה במבט אדיב. ריף מתכוון ללחוץ את ידו כדי שמנוע ממנו להגיד את האמת, אבל דניאל כבר מדבר.
"הכרנו בחנות תכשיטים, ניסיתי להתחיל איתו" דניאל אומר בנונשלנטיות וריף נותר מופתע. איך הוא תמיד יודע כל כך טוב מה ריף חושב? ואיך הוא יוכל להחזיר לדניאל בתמורה?
ריף באמת לא יודע..
------------------------
העלתי לדף העכונים שלי פה בוואטפד טיזר שני לספר הבא שיצא בעתיד הקרוב!
אתן באות? (הדף המדובר למטה)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
