בתחילת השבוע שאחרי, ביום ראשון, העניינים כבר התחילו להתקדם.
החוקר הפרטי מסר לרוברט את הפרטים שמצא על משפחת הנרצח והפנה את תשומת ליבו לשתי הפקדות החשבון של הבן של הנרצח.
"כמה אמרת שריף ביקש מימך?" החוקר שואל ברוגע ורוברט מחפש בחשבונות שלו שהוציא במועד מוקדם יותר.
"העברנו להם מליון וחצי" הוא אומר, מאמת את השם של האדם שהועבר אליו הכסף עם הפרטים שהבלש שלח לו.
"היו עוד העברות כל שהן?" הוא שואל ורוברט עונה מיד בשלילה.
"למה אתה שואל?" רוברט מרגיש שמה שהוא מוזר קורה.
"יש העברה של חמישים מליון דולרים בדיוק חודש אחרי...וההעברה אנונימית... זה נראה לי קצה חוט מסוים.. השאלה היא מה אתה חושב?" הבלש מחכה לתשובה של אדון קנדידט שיושב ותוהה.
"אני צריך שתיכנס עם זה לעומק, גם לי זה נראה מוזר.. אני נותן לך את האישור שלי להיכנס לכל חור שתמצא חשוד מעכשיו.. רק בבקשה תעזור לי..
אם אתה צריך עזרה של עוד בלש אני אשמח לשכור עוד אחד" רוברט נאנח והבלש צוחק.
"תרגע, אדון קנדידט, יש לי בלשים תחתיי בכל מקום.
אל תדאג, אנחנו כבר מתחילים להתקדם.. בשלב הזה אני לא משתף אותך בהרבה בגלל שיש הרבה דברים לבדוק, אבל תהיה בטוח שמי שעשה את העבודה הזאת ואחראי לכל זה, היה מאוד מאוד לא אחראי בלכסות את העקבות.
תהיה חיובי, זה מתקדם יפה, אני אעדכן אותך בסוף השבוע כבר ברוב הפרטים" החוקר מנתק ורוברט מכבה את הפלאפון מיד אחרי, מכניס אותו לתא הפנימי של הז'קט שלו יחד ונכנס לחדר של אבא שלו, שבו יושבים ארבע מהילדים שלו ונעמדים לקראת אבא שלהם,מחייכים אליו.
רוברט מבקש שישבו ומתיישב במיטה ליד אבא שלו, אדוארד קנדידט המבוגר מביט בו בשאלה ורוברט מהנהן אליו בחיוך.
"את ברי וראיין אני אעדכן אחר כך, מכיוון והם לא נוכחים, אבל אני מעדכן אתכם ואמא כבר יודעת.." רוברט לוקח נשימה עמוקה, מקווה שהם יקלו עליו.
"אני משתדל להחזיר את ריף הביתה, אני רוצה שהוא יחזור הביתה" הוא אומר וכולם משתתקים, נעשים רציניים.
יש שקט לזמן מה.
"אני אשמח שהוא יחזור.. אני וברי דיברנו לא מזמן והיא גם אמרה לי שזה נראה לה מוגזם שהוא חיי בתנאים שראיין דיבר עליהם.. אני מרגישה לא בנוח שהוא לא איתנו פה"רירי פותחת את השיחה, מחייכת אל אביה בכנות ומביטה בשאר האחים שלה.
"גם לי אין בעיה עם זה" ברוק, הילד השלישי הכי צעיר, מחייך אל אבא שלו ועוזר לו להרגיש פחות מודאג.
"אני חושבת שכדאי לעשות מה שהוא מרגיש איתו בנוח..הוא באופן גלוי מאוד הפגין שהוא לא רוצה לנשום איתנו את אותו האויר.. האם זה יהיה חכם פשוט להביא אותו לפה?"מריה קנדידט היא הבת החכמה והשקולה מבין הילדים, וכשהיא מביטה באבא שלה היא מבינה שזה חשוב לו, לכן היא מייעצת.
"למה שנעבוד קשה בשבילו בכלל?הוא מתנהג אלינו מגעיל ואין לו שום נימוסים. הוא לא קשור למשפחה בכלל" מתיו קנדידט הוא הילד הבעייתי של המשפחה, אבל הוא כריזמטי ומקסים רוב הזמן, אז הכל מתמיד נסלח לו.
רק שהפעם, הוא מתעסק עם אדוארד קנדידט.. ואדוארד לא רך כמו הבן שלו.
"בגלל שאתם מדברים ככה הוא מרגיש לא שייך.
מה שקרה אולי נראה לכם ברור, כל כך ברור שאפילו אבא שלכם לא טורח לשאול שאלות לגבי זה.
אבל אני מכיר את ריף יותר מכולכם, והילד הזה לעולם לא היה עושה דבר כזה מתוך ריגוש או בנסיון לגרום לצרות.
כשהוא יגיע, אתם תתנהגו אליו יפה, ואם לא, אתם תעופו מפה.
תזכרו שזה הבית שלי אחרי הכול ואתם אורחים פה עד שאני אמות" אדוארד מישיר מבט למתיו, שמנמיח את ראשו במבט כועס.
"אז מה אתה חושב שקרה?שהמציאו את זה והפלילו אותו?
יש סרטון שלם שמראה מה הוא עשה. יש ראיות. על מי אתה מנסה להגן?" מתיו נשמע מתוסכל וממורמר ואדוארד מתיישר.
"אני אומר, שאני יודע מה שהוא שאתה לא.
ואם אתה תטיל בי שוב ספק, תהיה לנו בעיה.
אני סבא שלך, תכבד אותי.
לא כינסנו אתכם בשביל לבקש רשות, אלה כדי להודיע לכם. תדאגו לשמור על התנהגות נאותה ואל תתנו לי סיבה לכעוס"אדוארד קנדידט מסתכל על הנכד הבעייתי שלו בעיניי הנץ שתמיד העריצו בו.
האדם הזה הוא לא רק סבא או אבא, הוא גם איש עסקים ממולח, והוא יודע לזהות גישה רעה כשהוא רואה אותה.
————
התגובות שלכן חשובות לי!
אני נהנת לקרוא אותן:-)
הפתעה!
YOU ARE READING
🦋Blue Butterfly 🦋 ( Hebrew )
Teen Fictionריף מוצא את עצמו בכאוס מוחלט בגיל 16, ונאלץ להתרחק מכול מי שהוא מכיר ומכל מה שהוא אוהב מתוך בושה וכאב- הוא נדחה על ידי המשפחה והחברים גם כשהוא מספר את האמת ומחליט לבסוף לעזוב את המשפחה ואת הבית. אבל שנתיים אחרי העזיבה שלו, מתחילים להגיע לו מכתבים מס...
