🦋Blue Butterfly 🦋 ( Hebrew )

39

דניאל וריף נשארים על הספה לזמן מה.. וריף נראה עייף, אז דניאל מבקש מהשומר שלו להרים אותו לרכב, כדי שיוכלו להתקדם לחוף הים,

והולך למטבח, צופה בד"ר לנדה כותבת לעצמה דברים עדיין בפרצוף רציני.

"היי" הוא נכנס ומתיישב מולה, היא מרימה אליו מבט עייף, מהנהנת כברכת שלום.

"המצב מסובך?" הוא שואלת את האישה שמתיישרת.

"מאוד.. הוא לא מתקשר כל כך.. ואם בחודשיים הבאים הוא לא יראה התקדמות.. יצטרכו לתת לו תרופות פסיכיאטריות וזה לא יהיה נעים..

אני מודאגת.. כי הוא נראה רע.. המצב הנפשי שלו זה חבל דק שמתוח בין החיים למוות ואני לא יודעת איך בדיוק לגשת לזה...
מעולם לא טיפלתי באדם כל כך סגור.." היא מודה בתבוסה..

"אני אצטרך להתחיל לעשות מחקר נרחב יותר, אולי אני אדבר עם אחד המומחים שאני מכירה לדיכאונות.." היא מגרדת את ראשה לרגע לפני שהיא סוגרת את המחברת שלה.

דניאל מהנהן.

"אני מאמין בך.. אל תדאגי.. אנחנו נצליח לשפר את המצב עד להערכה הפסיכיאטרית שלו" אני מחייך אליה חצי חיוך והיא מחזירה חיוך עייף.

"לכו ותהנו.. תודיע לי אם יש מה שהוא שקורה או אם הוא עושה מה שהוא חדש.. בסדר?" ד"ר לנדה מבקשת ודניאל מהנהן מיד, מחייך אליה.

"מילתך היא פקודתי" הוא מצדיע לה והיא פולטת צחקוק, צופה בו קם ויוצא.

--------------

בנסיעה לחוף הים, דניאל נותן לריף לישון כנגד החלון של המכונית, בצד הנגדי לאיפה שהוא יושב..

הוא מביט בו רדום והלב שלו כואב.
הוא לא מבין איך היה אפשר לפגוע באדם שנראה כל כך טהור ומתוק מתחת למסכת האדישות שהוא לובש..

דניאל לא יכול לשכוח את הרעד שלו אותו יום על הגג.. את הקול שזעק לעזרה.. את המבט הריק שהיה לו כשהראש שלו נפל מחוסר כוחות על כתפו..

הוא מופתע כשהוא מרגיש דמעות זולגות על פניו בעודו בוהה בריף-מוחה אותן מהר ומתיישר, מוריד את המעיל שלו ומניח אותו מסביב לריף...

יש להם עוד קצת זמן עד שיגיעו, אז שלפחות ירגיש חמים ונעים..

אמנם התקופה הקרה התחילה.. אבל יצא לדניאל במזל, כי בתחזיות בישרו שמזג האוויר יהיה קריר והים יהיה רגוע.

דניאל הוציא את הפלאפון שלו, מסתמס בקבוצה עם השותפים שלו, מדבר עם לני, שהיה זמין באותו רגע.
הוא לא עדכן את לני במצב הנפשי של ריף.. הוא לא סיפר לו שוב דבר ממה שעבר..
הוא רצה שכשריף יפגוש את החברים הכי טובים שלו.. הוא ירגיש בטוח ובנוח .. ולא מפוחד מלהיות לא מקובל ולא מובן או חנוק או כל דבר אחר..

דניאל פחד לאבד את ריף בשלב הזה..
הוא לא ידע איך ולמה הוא הפך למשוגע בשבילו כל כך מהר..

אולי בגלל המעורבות הרגשית שלו עם ריף ואבא שלו, אמא שלו החורגת ואפילו הפסיכולוגית שלו..

הוא לא יודע.. כשהוא חקר דברים כאלה כשוטר הוא ידע להפריד.. אבל עם ריף מה שהוא זלג דרך הסדקים והגיע ללב שלו..

-----------------------

היי לכן,

אהי מצטערת שאני לא מעלה כמו לפני חודש-
עברתי ניתוח ואני עומדת לעבור עוד אחד החודש בגלל איזה בעיה שצצה.

אני ממש מצטערת ואצטרך שתהיו סבלניות שאסיים עם הפיאסקו הזה.

מציעה לכן לעקוב אחרי כדי שתקבלו התראות על ההודעות שלי וככה תהיו מעודכנות יותר

ממש מתנצלת, לא חשבתי שזה יהיה ככה.
זה יקי קצת זמן אבל אשתדל להיות כמה שיותר מהירה.

אוהבת אתכן ומצטערת, הייתי מאוד כאובה ומרוקנת מכוחות ולא היה לי כוח לעדכן, מודה ומתנצלת.

תהנו מהפרק ותגידו ריך היה, נתראה ממש בקרוב- יעבור בלי שתרגישו.