ביום הבא ריף ישב וראה טלויזיה בסלון כשהדלת של הדירה נפתחה.
מריה נכנסה עם מגש אוכל וריף מתכווץ, מכסה את עצמו בשמיכה שהיית עליו עוד קצת ומחבק את הכרית לידו חזק.
הוא מנסה להתעלם ממנה ובוהה במסך, לא מרוכז יותר בתכנית, מה שקצת עצוב לו, כי הם הסבירו על ייצור של מסטיקים- מה שריף דווקא התעניין לדעת עליו מבין כל הערוצים האחרים.
אבל נראה שלא יהיה לו שקט..
"אתה נראה טוב יותר מהפעם האחרונה שראיתי אותך" מריה מניחה את המגש על השולחן מולו ומתיישבת בספת היחיד לימינו, מנסה להישמע נונשלנטית למרות שהפעם האחרונה שראתה אותו הייתה על הגג באותו יום.
ריף משפיל לרגע מבט מהוסס, מרים אליה מבט ספקני.
"אתה מפחד שאחד מאיתנו יהיה כמו ברי..נכון?" היא שואלת במבוכה, פוגשת במבטו, שחומק מיד משלה ומטייל בחדר.
"אני יכולה להבטיח שלך שאני לא כזאת.." היא אומרת בכנות וריף מסרב לפגוש במבטה.
היא נאנחת.
"קח את זה" מריה מניחה דגם חדש של גלאקסי על השולחן, מחליקה לו את הקופסה מעל השולחן.
הוא מביט בקופסה בגבה מורמת, פוגש במבטה עם עיניים שואלות.
"ראיתי ששלך נשבר אותו יום כשהביאו לנו חלק מהדברים שלך בבית החולים...
אז קח את זה..שלך לגמרי הרוס" היא מסבירה לאחיה הקטן.
ריף עדין נראה מבולבל, ומריה תוהה למה.
"אני לא צריך" הוא מצייץ בשקט, חוזר לבהות בטלויזיה.
ומריה מרגישה צורך לשאול למה לא...הרי. כולם יעדיפו פלאפון חדש על ישן.
"למה לא?" מריה שואלת לבסוף, מביטה באחיה משפיל מבט.
"אין לי עם מי לדבר יותר.. " ריף עונה, רק אז גורם למריה להבין כמה היא לא חשבה על זה מספיק.
הוא בטח השתמש בפלאפון לעבודה, לאמא שלו ולסבא שלהם..
אין לו חברים.. והמשפחה שלו.. טוב...
היא משפילה מבט לרגע, מנסה לחשוב על מה שהוא שיהפוך את השיחה לקלילה.
"אתה לא חייב שיהיה לך למי להתקשר.." מריה מרימה אליו מבט שמלווה בניצוץ.
רעיון.
"הפלאפון הישן שלך היה פלאפון של הדור הישן.
אתה יודע כמה דברים אתה יכול לעשות דרך החדש?" מריה מביטה באח שלה, שמביט בה שוב בשאלה.
YOU ARE READING
🦋Blue Butterfly 🦋 ( Hebrew )
Teen Fictionריף מוצא את עצמו בכאוס מוחלט בגיל 16, ונאלץ להתרחק מכול מי שהוא מכיר ומכל מה שהוא אוהב מתוך בושה וכאב- הוא נדחה על ידי המשפחה והחברים גם כשהוא מספר את האמת ומחליט לבסוף לעזוב את המשפחה ואת הבית. אבל שנתיים אחרי העזיבה שלו, מתחילים להגיע לו מכתבים מס...
