ריף לא יצא מהדירה ההיא.
הוא נתן לד"ר לנדה לבקר אותו, אבל נמנע מכל אחד אחר.
הוא אכל ושתה מעט וחזר להיות מדוכא.
וכשד"ר לנדה ישבה מולו, היא התקשתה להאמין לכל מה ששמעה מדניאל.
הבחור היה נראה מדוכא,כאוב וקריר.. בדיוק כמו שהיה לפני שהם עזבו לסוף שבוע ביחד.
"אתה רוצה לספר לי איך היה עם דניאל?" ד"ר לנדה שואל בקט, שמה לב שדניאל מרים אליה מבט למשמע השם.
ואולי יש שינוי?
ד"ר לנדה שואלת את עצמה, מביטה בריף משחק באצבעותיו.
"בסדר" הוא לוחש.
מדבר אליה בפעם הראשונה אחרי כמעט חודש של שתיקה ממנו.
היא מנסה להדחיק את השמחה שלה, כדי שלא יסגר.
"נהנית מהים? מה עשיתם יחד?" ד"ר לנדה ממשיך לשאול בטון קליל, מביטה בריף בזהירות.
"היה נחמד" הוא ממלמל והיא מחייכת.
תשובה יותר טובה משתיקה. זה סימן טוב.
"מה היה הכי נחמד.. אולי תשתף אותי?" ד"ר לנדה מבקשת וריף מהסס.
הוא באמת חושב על זה, אבל לבסוף מניד ראש, מחבק את עצמו ומתחמק מהמבט של ד"ר לנדה.
אבל ד"ר לנדה מבינה, היא מביטה בו ומבינה ששינוי הסביבה עשה לו טוב- וכמה הסביבה שבה הוא נמצא כרגע גורמת לו להרגיש שהוא צריך להגן על עצמו.
"נחמד לשמוע שהיה לך נעים בכל מקרה" ד"ר לנדה מחייכת אליו חיוך גדול, מרשה לעצמה בכל זאת הפעם.
"ואני יכולה להבין שלא נעים לך לחזור ממקום שאני מאמינה שהרגשת בו הרבה יותר חופשי ונוח, לפה.." היא משרבטת דברים על מחברתה במחשבה.
"אני יודעת שאתה מרגיש שכולם נגדך, ריף.. קשה שלא להרגיש ככה.." היא מרימה אליו מבט, פוגשת במבט הפגוע שלו רק לשניה, לפני שהוא משפיל מבט שוב.
אבל פתאום היא מבינה שזאת הפעם הראשונה שהעיניים שלו מביעות רגש בפניה.
היא מרגישה שמחה מהולה בעצב.
"אתה מאוד חשוב לאבא שלך.
ולסבא שלך.
והאחים שלך לא מאשימים אותך בכלום.
למען האמת, דיברתי עם כולם בזמן שלא היית פה.
הם דיברו איתי על החרטה שלהם בקשר אליך, הם היו שמחים ללמוד להכיר אותך" ד"ר לנדה אומרת בטון רגוע, צופה בריף זז באי מוחות בכיסאו.
"אז עכשיו כשהם יודעים מה קרה הם מרחמים עליי?" הוא לוחש באכזבה, מקווה שלא יתעניינו בו.
"הם האחים שלך בסופו של דבר.. ברור שתהיה בהם מידה של רחמים.
הם כולם גדולים ממך אבל נכשלו בלהגן עליך.
הם האמינו לשקרים ובחרו את הצד הלא נכון בלי לשים לב.
הם רוצים בסופו של דבר לבקש ממך סליחה" ד"ר לנדה מסבירה באטיות,רושמת במחברת שלה דברים בזמן שריף ממשיך לנוע באי נוחות בכיסאו.
"אני לא רוצה את הסליחה שלהם, אני רק רוצה שיעזבו אותי" ריף מדבר בטון שד"ר לנדה כמעט ולא יכולה לשמוע.
אבל היא שומעת, והלב האימהי שלה נקמץ בכאב.
היא לא יודעת איך הוא יכול להגיד את זה בלי לפרוץ בבכי.
"זה לא נשמע לך בודד? אתה לא חושב שאתה מעניש את עצמך?" היא שואלת בצרידות, מנסה להילחם בדמעות שלה.
"אני מעדיף להיות בודד" הוא עונה שוב בשקט, גורם לד"ר לנדה להשפיל מבט ולהנהן בהבנה.
זה אמנם עצוב.. אבל זאת התקדמות.
--------
סיפור חדש שלי עלה בשם "נסיך האופל" "The
"dark Prince
מוזמנות ללכת, לקרוא ואולי לאהוב,
מעבר לזה, סורי על חוסר פעילות. פשוט להיות סטודנטית זה🤮
أنت تقرأ
🦋Blue Butterfly 🦋 ( Hebrew )
قصص المراهقينריף מוצא את עצמו בכאוס מוחלט בגיל 16, ונאלץ להתרחק מכול מי שהוא מכיר ומכל מה שהוא אוהב מתוך בושה וכאב- הוא נדחה על ידי המשפחה והחברים גם כשהוא מספר את האמת ומחליט לבסוף לעזוב את המשפחה ואת הבית. אבל שנתיים אחרי העזיבה שלו, מתחילים להגיע לו מכתבים מס...
