ריף מבלה את היום עם סבא שלו.
הוא משתדל להיות מנומס ועוזר לו במה שצריך.
"למה אתה לא אוכל?" אדוארד שואל את הנכד שלו, שיושב לידו בשולחן שראה את שאר האחים אוכלים בו ארוחת בוקר בפעם שעברה.
ריף בוהה בצלחת אבל לא נוגע בה.
"אני לא רעב" הוא ממלמל, משפיל מבט במבוכה.
"לא אכלת כבר יומיים" אדוארד מניח את הכפית שלו ומביט בנכד שלו מתכווץ.
"אכלתי" הוא ממלמל.
"מה אכלת?" אדוארד שואל את ריף הנימה קלילה.
"סתם..כמה דברים קטנים במסעדה שאני עובד בה.." ריף ממלמל שוב, לא ממש רוצה לענות על השאלות.
במיוחד כי הוא משקר.
"כמה דברים קטנים זה לא אוכל. תאכל" אדוארד מבקש וריף מרים אליו מבט, העיניים שלו נראות עייפות.
"אתה מנסה להתחמק מלאכול כי זה האוכל של הבית?" אדוארד מסתכל על הנכד שלו שמשפיל ראש מיד, מכחכך בגרונו באי נעימות.
"סבא שלך כל כך גרוע?" אדוארד מנסה להקל על האוירה בהתלוצצות.
"זה בסדר לא לאהוב להיות פה. אני מבין שקשה לך לחזור אחרי ארבע שנים...אבל עם זאת.." האיש המבוגר לוקח את היד הפצועה של נכדו ומרים אותה, מניח את כף ידו השניה מעליה ומלטף אותה לאט.
"האוכל לא עשה לך כלום, ולגוף שלך לא מגיע עונש.
אתה לא יכול להמשיך ככה כי בסוף תתמוטט" אדוארד מביט בנכד שלו נאנח.
"לא אכפת לי אם תאכל בחוץ בכל יום אחר.
אבל בשבת אני מצפה ממך לאכול מה שאני מכין.
היה לי לא נעים לראות את הפנקייקים שהכנתי עזובים" אדוארד מניח את ידו של נכדו חזרה וטופח על זרועו.
ריף מרגיש מובך עכשיו, ולא נעים לו.
הוא מרים אל סבא שלו מבט ומהנהן.
"סליחה.." הוא ממלמל בשקט.
"אני אשתדל לאכול בבית יותר" הוא לוחש במבט מתנצל.
"על מה אתם מדברים?" ברי מבהילה את ריף, שקם מהכיסא ומסתובב בבהלה.
"אה.." ברי מביטה בו במצח מקומט.
"סליחה.. לא התכוונתי ל.."היא מנסה להתנצל על שהבהילה אותו.. אבל הוא הולך לפני שהיא מסיימת את המשפט.
"להבהיל אותך.." היא משלימה את המשפט באנחה.
"תשתדלו לא להיות איתו במגע ולא לדבר איתו יותר מידי. הוא לא במקום טוב כרגע" אדוארד אומר לנכדה שלו, שמסתכל עליו מסתובב עם כיסא הגלגלים ומתרחק לכיוון הבית.
---------
רוברט קנדידט יושב מול המחשב שלו במשרד הביתי שלו ולא יכול לעבוד.
פלאשבקים ממה שראה אותו יום במועדון מהדהדים במוחו והוא יוצא מהקבצים שעליו עבד וסוגר את המחשב שלו.
עוצם עיניים ונשען לאחור בכבדות.
הוא מתבייש בעצמו.
הוא הניח הנחות לגבי הבן שלו במהלך ארבע השנים האלה ומעולם לא שאל שאלות .
הוא באמת היה אבא נורא.
וכשהוא דיבר עם ד"ר לנדה, היא אמרה לו שזה לא הפתיע אותה.
היא ניחשה את זה כבר כשהוא הראה יחסי אהבה שנאה למגע, כשהוא סירב להסתובב עם הגב אליה ובאופן כללי, ההתנהגות המופנמת שלו מוחצנת פנימה.
היא תיארה לעצמה שזה לא בגלל מה שהוא טוב שקרה.
"תנשום עמוק רוברט, אל תכנס ללחץ.
תחשוב על התהליך שאתה עובר בשביל לנקות את השם שלו ותזכור שזה לטובתו ובשבילו.
אנחנו נדבר על זה בהרחבה בפעם הבאה שתגיע, בינתיים תחזיק מעמד" ד"ר לנדה מחזקת את רוברט במשך עשר דקות נוספות לפני שהיא מנתקתt.
ורוברט נשאר בחדרו, חושב איך הוא יכול להמשיך ולקדם את החקירה.
————
אני יודעת כמה אתם מחכים ליותר רגעים של ריף ודנירל,
אל תדאגו, זה יגיע. יהיו לכם הרבה רגעים שלהן.
אז בינתיים, תתכוננו לאט לאט עם הפרקים האלה, זה יתפוס תאוצה עוד קצת.
עד אז,
משפפות כבר או לא?
מה השם של השיפ הפעם?
עזרתכן;]
VOUS LISEZ
🦋Blue Butterfly 🦋 ( Hebrew )
Roman pour Adolescentsריף מוצא את עצמו בכאוס מוחלט בגיל 16, ונאלץ להתרחק מכול מי שהוא מכיר ומכל מה שהוא אוהב מתוך בושה וכאב- הוא נדחה על ידי המשפחה והחברים גם כשהוא מספר את האמת ומחליט לבסוף לעזוב את המשפחה ואת הבית. אבל שנתיים אחרי העזיבה שלו, מתחילים להגיע לו מכתבים מס...
