🦋Blue Butterfly 🦋 ( Hebrew )

17

כשמוריס נכנס לקובץ, הוא שואל את רוברט בפעם האחרונה אם הוא בטוח שהוא רוצה לראות את מה שנשלח.
הוא מסביר לו שהתוכן לא יהיה אחד קל, ומבקש את רשותו כדי שגם דניאל יוכל לראות- כשוטר לשעבר וכשותף לחקירה.

רוברט מאשר את שיתוף הפעולה עם דניאל ומתעקש לראות את הסרטון.

אז למוריס לא נותרת ברירה והוא מקליק על הקובץ.

בהתחלה, לא קורה כלום, יש חדר ריק שנראה שהוא שייך למלונית שמצולם, אבל המצב תופס תאוצה במהירות, ואף אחד לא מצפה למה שקורה אחרי זה.

גבר בין ארבעים מושך נער מהשיער וזורק אותו על המיטה.

הנער הוא ריף.

ולמשך הארבעים דקות הבאות,אבא שלו צופה בו נאנס.

הוא בן 16 שם- צורח, בוכה, מנסה להילחם ולהוריד ממנו את הבן אדם הזה, אבל ללא הצלחה.
הוא חלש, ופגיע- הבגדים שלו נקרעו ממנו והפה שלו קשור. הידיים שלו קשורות באלימות למיטה והוא חסר אונים למול הגבר החלאתי, שמכניס את איבר מינו לכול מקום שהוא יכול.
המראה הזה מחליא וגרפי.

הצרחות מקפיאות הדם, האלימות, הבכי חסר האונים והנסיונות של ריף להאבק קורעים את הלב.

הכל כל כך אכזרי, רשע טהור.

וזה כל כך מצלק אפילו להסתכל על זה, שבסוף, שלושת הגברים בחדר יושבים מוכי הלם, ורוברט ממהר לצאת, רץ לשירותים ומקיא את הנשמה שלו באחת האסלות.

המילים של ריף רצות לו במוח.

"אל תחפש, אל תחפור לתוך זה.."

רוברט מוכה תדהמה, מבין עכשיו למה הוא מעולם לא פתח את הפה, למה הוא פחד לדבר ולמה הוא מופנם כל כך.

הילד שלו סחב את הבושה שלו ארבע שנים ולא סיפר לאף אחד.

הוא התבייש במה שהוא שלא היה לו שום שליטה עליו והעדיף לחיות עם זה לבד.

רוברט פורץ בבכי.

הוא מחזיק את הלב שלו ומרגיש אותו כואב. הוא המום. לא יכול להאמין שהוא נתן לו לחיות עם ההרגשה הזאת והזכרונות האלה לבד.

הוא מרגיש כמו כישלון כאבא. הוא מרגיש רע. הוא מרגיש מרושע.

ודניאל נכנס לשירותים בדיוק אז.
רואה אותו מרוסק ומביט בו בעיניים אמפתיות וכואבות, עוזר לו לקום ומשכנע אותו לחזור איתו לחדר.

-

לוקח לרוברט הרבה זמן להירגע- ובעזרתם של מוריס ודניאל, הוא אוסף את עצמו וחוזר לעצמו לבסוף.

מוריס מסביר לו שמה שבא אחרי כל זה לא פחות חשוב, ומבקש ממנו לראות את הסרטון עד הסוף .

שאר הסרטון הוא הקלטה של הבחור משחרר אותו מהקשירות וזורק עליו בגדים.

הוא חותך את החבלים של הקשירה עם הסכין ששימשה כראיה ברצח שלו- ומשאיר אותה ליד ריף , מקבל שיחת פלאפון שמסיחה את דעתו.

הסרטון ממשיך, רואים את ריף מתלבש ומחביא את הסכין אצלו.

ואז הוא מנסה לצאת מהדלת, אבל הגבר בדיוק נכנס, תופס אותו על חם ומתקדם אליו.

הוא בא לתת לריף אגרוף כשריף שולף את הסכין ודוקר אותו .

צורח באימה ומתרחק, צופה בגבר צונח לרצפה בבכי, ומביט לכל הכיוונים בלחץ, לבסוף בורח.

רוברט מקמט את המצח.

"אבל.. הסרטון ששימש נגדו כראיה נראה כל כך שונה..." רוברט מבולבל.

"כן, ראיתי את הסרטון הזה- בלי כל הקשר ועם חתיכה של אורך הסרטון , בתוספת לעורך דין ממולח- יש לך פה תיק רצח משובח שאף אחד לא יטיל בו ספק..." מוריס נושם עמוק, סוגר את המחשב שלו.

"דניאל" מוריס מדבר באיטיות, משתדל להישמע רגוע כדי לא להכניס את רוברט לסטרס.

"אני צריך שתשפר את איכות הסרטון ושתחפש לי את המיקום. אני אנסה לראות אם יש להם את התיעודים מהחדר מלפני ארבע שנים ואולי נוכל אז לראות אם משהו בא והעלים ראיות..
בכול מקרה, זה כבר מספיק כדי לטהר את השם של ריף, אבל נצטרך לתפור פה תיק שלם, כי זה לא סתם אונס רנדומלי" מוריס מסתובב ומוציא מהתיק שלו תקיית נייר , מעיין בין המסמכים ומוציא מסמך.

"כשחיפשתי בחשבון הבנק של הנפטר, שמתי לב להעברה שבוצעה ביום האונס- אם להיות ספציפי- זה היה בזמן שהוא יצא לדבר בפלאפון.
התיעוד של הזמן במצלמת האבטחה עזר מאוד" מוריס מראה לדניאל ולרוברט את המסמך ורוברט מהנהן.

"תמשיכו לעשות מה שצריך" הוא ממלמל.

"אבל.. השאלה שלי היא.. איפה לעזאזל מצאת את הסרטון המלא?" הוא מביט במוריס.

"חוקר שלי מצא בין הדברים של ריף קסטה.. הוא המיר את זה לקובץ במחשב ושלח לי.
הוא אמר שהיה גם מה שהוא מצורף במנדרינית- כמו מכתב מצורף..
החוקר שלי מעריך שזאת חתימה כל שהיא שאולי תקדם את הדברים.. אבל התרגום יקח קצת זמן, כי אני צריך למצוא מישהו שיכול לתרגם את זה שהוא תחת שרותי הביטחון- אני לא יכול לסמוך על אדם חיצוני, כי זאת ראיה" מוריס מסתכל על רוברט שמהנהן שוב.

"מצוין, העיקר שנמשיך בהתקדמות" הוא אומר בטון כבד.

————

עוד עובדה על הסיפור-
הוא היה ההתחלה על טבעי, אבל ממש שנאתי אותו ככה.
והוא לקח לי סה״כ שנתיים, אבל עדין לא סיימתי לכתוב אותו 😅

נפגש בפרק הבא 🖐🏻