The Doubt - ספק

Part 33

״כולם בסדר?״ נאצ׳ו שאל.
״חוץ מאיאן״.
״והסחורה?״
״אני לא יודע עדיין, כנראה שהצלחנו להציל את כולה אבל נדע רק כשנספור אותה״.
נאצ׳ו נאנח, ״טוב, נצא למיאמי עוד כמה שעות, עד הבוקר כבר ננחת, ניפגש״.
************************

דלתות המעלית נפתחו, חושפות את נאצ׳ו, סאם, סנטיאגו וריקו.
״ברוך שובכם ממש״ אנזו אמר בציניות וניגש לחבק אותם בזמן שסאם דילגה על כולנו והלכה לחבק את אלה שעמדה בפינה.
״איפה הילדה שלי?״ סאם שאלה בדיוק שלוסיה הגיעה משום מקום וחיבקה אותה.
״הרבה זמן לא הייתי כאן״ ריקו אמר ולחץ את ידי, מחבק אותי ועובר לנשק את ראשה של לוסיה.
״אני חושב שנוותר על המאפיה בסן דייגו, נחבור לכאן ונעצים את מיאמי״ נאצ׳ו אמר ואני צחקתי, ״אתה בחיים לא תוותר על מה שהשגת״.
״זה נכון״.
״אבא מוסר שהם מוכנים, הם מחכים לנו מריאנו״ אנזו אמר ואני הנהנתי.
התכוונתי להסתובב כדי לעדכן את אלה שאני הולך אבל נאצ׳ו עצר אותי כשהתקרב ואמר בשקט, ״אסע איתך, יש לנו על מה לדבר״.
הנהנתי באחת והתקרבתי לאלה, ״אחזור מאוחר יותר״.
״אני צריכה ללכת למשרד מריאנו״ היא אמרה בשקט, עיניה רדופות, לא רגועות.
״לא היום, אני לא רוצה שתצאי מהבית״.
״לא שאלתי אותך״ היא אמרה, ״אני לא יכולה לעבוד, אין לי כאן שום דבר ויש לי דד ליין לפרויקטים״.
״מתאו יביא לך מה שאת צריכה״.
״מתאו לא יכול להכנס למשרד שלי בלעדיי, תפסיק להיות עקשן ותבקש ממתאו שיקח אותי״.
נאנחתי, ״הוא יקח אותך לאסוף את הציוד ויחזיר אותך לכאן״.
היא נענעה הראשה לשלילה, ״אני רוצה ללכת הביתה״.
״את בבית״.
״לבית שלי״ היא אמרה והרימה אליי את מבטה, ״בבקשה, אני לא רוצה להישאר כאן״.
״מה קורה אלה? עד כדי כך רע לך כשאת כאן?״
״לא.. לא רע לי בכלל״ היא אמרה, ״זה פשוט ש.. אני צריכה קצת את השקט שלי״.
״אף אחד לא מפריע לך כאן״ אמרתי אבל היא נשכה את שפתה התחתונה ונענעה בראשה לשלילה, מסתובבת ועולה למעלה.
מה קורה כאן?
״תלכו, אגיע אחריכם״ אמרתי מבלי להסתכל עליהם ועליתי אחריה, פותח את הדלת ונכנס לחדר השינה, מוצא אותה עומדת בגבה אליי מול ארון הבגדים.
״מה קורה אלה? מה את לא מספרת לי?״
״שום דבר! למה אתה כל הזמן חושב שקורה משהו?״ היא אמרה והסתובבה אליי במבט זועם.
״את לא רגילה, הלכת לישון רגיל אתמול והבוקר קמת שונה״.
״לא ישנתי״ היא אמרה ועיניה נצצו מדמעות שלא ירדו.
״את תספרי לי מה קורה או שאני אצטרך לנחש?״
״אתה לא צריך לשאול, לנחש או לדעת, אתה צריך לבקש מהחייל שלך שיקח אותי הביתה״ היא אמרה, ״לא אעבוד מהמשרד אם אתה לא רוצה שאהיה חשופה״.
חשקתי את לסתי בזעם, אבא שלי, חוליו, דון רודריגז ודון רופינו מחכים לי ולא התכוונתי לעכב אותם, במיוחד כשלא ידעתי מה עובר עליה.
לא היה לי זמן להתמודד עם נשים היסטריות.
״מתאו יקח אותך לאסוף את הציוד מהמשרד, ותחזרי לכאן״ אמרתי סופית והסתובבתי, יורד למטה ולא נשאר כדי לשמוע את התגובה שחה.
״נזוז?״ נאצ׳ו שאל ואני הנהנתי וצעדתי יחד איתו לעבר המעליות.
״על מה רצית לדבר?״ שאלתי כשעלינו לרכב שלי והתחלתי בנסיעה.
״שיקאגו התקשרו אליי אתמול״ הוא אמר, ״אנטוני רוצה לקשר את שיקאגו עם סן דייגו״.
״חתונה?״ שאלתי והוא הנהן.
״מי?״
״אלמה, הבת הבכורה של הסגן שלו, פאולו״ הוא אמר.
״על מי חשבת?״
״לפני שחשבתי הוא הבהיר את מי הוא רוצה״.
״ריקו״.
״בול״.
״למה לא סנטיאגו?״
״סנטיאגו לא יתן לו כלום, הוא רוצה קשר דם״.
״דיברת עם ריקו על זה?״
״עוד לא, אמרתי לאנטוני שאחזיר לו תשובה, אבל לא רציתי לעשות כלום בלי להתייעץ איתך״.
״זאת החלטה שלך ושל ריקו, לא שלי״.
״אף אחד לא ביקש שתחליט שום דבר, אני רק מתייעץ״.
״מה אתה חושב?״
״אין לי סיבה לסרב״ נאצ׳ו אמר, ״אבל אנטוני צודק, הגיע הזמן לחדש את הקשרים עם שיקאגו״.
״מסכים, הם הוכיחו את עצמם בזמן האחרון״.
״ומוטב שיעמדו לצידנו, אני לא יודע מה יקרה בעתיד עם מקסיקו אבל שיקאגו הם כוח״.
״שיקאגו לא צריכים קשר דם כדי לעמוד לצידנו אם נצטרך אותם״ אמרתי, ״אבל אני מסכים, הגיע הזמן להדק את הקשרים, במיוחד לקראת המלחמות הקרבות״.
״מה שאני לא מבין, זה למה הוא לא פנה אליך״.
״אנזו תפוס״.
״פבלו, וחוץ מזה.. אתה״.
״לא יאשרו חתונה שלי עם בת של סגן״ אמרתי, מנוכר ככל שזה נשמע, זה המצב, ״והיא לא מעניינת אותי״.
״אף אחת לא מעניינת אותך מריאנו, פה מתחילה הבעיה״.
״אתה מדבר יותר מדי נאצ׳ו״.
הוא גיחך, ״לא הייתי חולם, אני צעיר מדי כדי למות״.
״אז תסתום״.
כעבור זמן קצר החניתי את הרכב בחניה שלי בחניון, ועליתי יחד עם נאצ׳ו לבית של ההורים שלי.
״על מה דיברתם שמעל לרמתינו?״ ריקו שאל ברגע שנכנסנו ונאצ׳ו התעלם ממנו וניגש לחבק את ההורים שלי.
״ילד שלי אתה רזית!״ אמא שלי צעקה עליו והוא צחק, ״אני בדיוק אותו דבר״.
״אתה רומז שאני מתבגרת?״
״תחשוב טוב כל התשובה שלך בני״ דון חוליו ורנטה נכנסו לסלון ולחצו יידיים לכולנו.
״שנתחיל?״ אבא של נאצ׳ו אמר וכולנו התרוממנו לחדר העבודה.
״אני רוצה תקציר של מה שקרה פה בימים האחרונים״ דוו חוליו אמר בטון נוקשה וריקו התחיל לדבר על האירועים בסן דייגו.
דון רודריגז הקשיב בעיון עד שהטלפון שלו צלצל, הוא התנצל בפני כולם ויצא לענות ואנחנו המשכנו בישיבה.
אנזו נעמד והחל לדבר, מסביר לאבא שלי בקצרה מה קרה בימים האחרונים ומאריך כשמספר על הפעילות אתמול בלילה ועל איך היא השתבשה.
פבלו המשיך אותו וסיפר על מסקנות שעלו לנו מאוחר יותר.
״מתוך כל מה שדיברתם עכשיו אני קולט רק דבר אחד״ דון רודריגז אמר, ורק אז שמתי לב שהוא חזר.
״מה?״
״שיש בוגד בין החיילים שלך״ הוא אמר ונתן ביטוי למה שמתרוצץ לי בראש מאתמול ללא הפסקה.
״חשבנו על זה״ אמרתי והמבט בעיניו היה זהה לשלי.
״אני כמעט בטוח, אחרת איך אתה מסביר את זה שהם ידעו מתי מתקבלת הסחורה, אפילו שאנחנו בעצמנו לא ידענו במדויק עד אתמול בבוקר?״
״הם הציבו מארב על הנמל וקיבלנו כמה התרעות נוסף על השמועות ברחוב״ אנזו אמר, ״זה לא חייב להיות בוגד״.
״יש משהו במה שהוא אומר״ נאצ׳ו התערב, ״אבל אני מסכים עם רודריגז ומריאנו, זאת לא הפעם הראשונה שהיפנים יודעים על הצעדים שלנו״.
״הוא צודק״ אמרתי, ״האירועים הקודמים מאמתים את החשדות, זה לא מקרי״.
״הפריצה למפקדה?״ דון חוליו שאל ואני הנהנתי, ״לא חסר מתי, המשותף לכולם הוא שתמיד הם היו צעד אחד לפנינו״ אמרתי, ״או לכל הפחות מוכנים לקראתינו, גם אם הבסנו אותם״.
״רוב הפעולות הן פעולות שרק הבכירים ידעו עליהם זמן מה מראש״ אבא שלי אמר, ״ואני לא מאמין שמישהו מכאן בוגד״.
״זמן מה מראש״ ריקו אמר, ״לא צריך יותר מכמה דקות כדי להעביר מידע, לא משנה כמה קרובה הפעילות, היפנים הוכיחו את עצמם בזמן האחרון בהתארגנות המהירה שלהם״.
״אף אחד מכאן לא בוגד, אבל זה לא אומר שהמידע לא דולף מכאן״ אנזו אמר.
״אתה חושב שיש האזנות?״ נאצ׳ו שאל.
״אני לא חושב, אבל זאת אופציה ואם באמת יש בוגד, לא נוכל לשלול את זה״ אנזו ענה.
״אוכל לבקש מאחד האנשים שלי שיבדוק״ פבלו אמר וסימס משהו בנייד, ״בכל מקרה אני לא בטוח, היפנים לא עד כדי כך מתוחכמים״.
״תדאג שיציבו האזנה על האנשים שנמצאים בעמדות מפתח מבחינת משמרות״ ביקשתי ופבלו הנהן, מבין את בקשתי.
״אנחנו בטוחים שיש בוגד?״ דון רודריגז שאל, ״או לפחות מישהו שמעביר מידע״.
״אני בטוח״ אמרתי ונאצ׳ו הנהן, ״זה רצף אירועים לא הגיוני, גם כאן וגם בסן דייגו״.
נשענתי לאחור בכיסאי, מתעלם מהמשך הדיון שלהם וחושב בראשי על הצעדים הבאים.
העובדה שיש כאן בוגד הייתה חד משמעית.
לא חשדתי באף אחד מהמעגל הקרוב כי ידעתי שאף אחד מכאן לא יבגוד בי, אבל רוב המידע תמיד יצא החוצה.
בעיקר פעילויות בהם היינו צריכים לערב את האנשים שלנו או לגייס אנשים נוספים.
במאפיה היה קשה מאוד להסתיר פעולות וכמו שריקו אמר, לא צריך יותר מדי זמן כדי להעביר את המידע הלאה.
״נתכנן תכנית שתפיל אותו״ נאצ׳ו אמר, ״מי שזה לא יהיה״.
״כמו מה?״ שאלתי.
״נמציא איזה שקר כלשהו ונראה איך היפנים מגיבים״.
״איך זה יעזור לך לדעת מי זה?״ ריקו שאל, ״אתה לא יכול לספר לכל חייל שקר אחר״.
דון רודריגז הנהן ונאצ׳ו הבין שהרעיון שלו חסר תועלת.
״זה לא״ דון חוליו אמר, ״הברירה היחידה שלכם היא לחכות ולראות מה יקרה בהמשך, כרגע לא מתוכנן שום דבר נגד היפנים״.
״לחכות עד שנקבל את הפגיעה הבאה? זה לא הגיוני״.
״זה הברירה היחידה שיש לנו״ ריקו ענה לאנזו ואז העביר מבטו אליי, ״תחשוב על זה״.
״לא אקח את הסיכון שמישהו יפגע רק כדי לראות אולי הבוגד יפעל ויעשה טעות״ אמרתי באופן חד משמעי, טון קולי ברור וחד.
״תגבירו את השמירות בכל העמדות, תוסיפו מצלמות איפה שאפשר״ אמרתי לפבלו ואנזו, ״אתם יודעים מה צריך לעשות״.
״תבחנו את השטח וחכו לטעות״ אבא שלי אמר ומיד עבר לתחקר את פבלו לגבו מצב העסקים ברחובות.
״מה אתה מתכנן לעשות בעניין מקסיקו?״ דון חוליו שאל, ״אם המידע שהתקבל אכן נכון-״
״הוא נכון״ דון רוגריגז קטע אותו, ״לא היה לי זמן לעדכן אותך, הכל נכון״.
״באיזה מידע בדיוק מדובר? תעשה לי סדר בדברים״ דון רופינו ביקש.
״הם סוחרים בנשים, פתחו בתי זונות וחטפו נשים שיעבדו שם בכפייה״ פבלו ענה.
״אלפונסו עובר את הגבול״ אנזו אמר, ״וזאת רק ההתחלה שלו״.
פבלו הנהן, ״דיברתי עם דמיאן, אלפונסו מסוחרר מההצלחה שלו והוא לא נרגע, הוא מתכנן בקרוב להפציץ את הטריטוריה של הרוסים רק כדי להראות להם מאיפה משתין הדג״.
״מה הצעדים שלך בן?״ אבא שלי שאל אותי.
״מריאנו נחוש לא להגיב״ אנזו אמר.
״הייתי״ אמרתי, ״אבל הגיע הזמן שאגיב״.
״תעשה את זה בחכמה בני, אלפונסו לא יעריך את העובדה שאתה מרשה לעצמך להתערב לו בעסקים, לא משנה מי אתה״.
״הוא יכול ללכת להזדיין״.