The Doubt - ספק

Part 43

״את לא מכירה אותי?״ שאלתי והרמתי גבה.
היא נשכה את שפתה התחתונה, ״אני מכירה.. אבל לא מספיק כדי שתדע את כל מה שעברתי״.
״אז בואי נכיר״ אמרתי בטון הקר של הקאפו, מרגיש אותה מתקשחת מעליי.
״מה?״
״תשאלי אותי מה שאת רוצה״ אמרתי, מלטף את הלחי שלה ומתעכב על קו הלסת.
אלה חשבה לכמה רגעים, ולבסוף שאלה, ״אני יודעת שאתה אובססיבי לעבודה שלך, אבל.. יש לך עוד אובססיות?״
״אחת״.
״והיא?״
״את״.
************************

"יש לך עוד אובססיות?״
״אחת״.
״והיא?״
״את״.
״אני?״
״את״.
הרמתי את מבטי אל עיניו, מנסה לראות בהן איזה שמץ של הומור או אפילו את הקור הרגיל שתמיד מופיע שם.
הפעם ראיתי רק אינטנסיביות.
״אתה אובססיבי אלי?״
״את מכריחה אותי לחזור על כך דבר פעמיים אלה״ הוא נהם.
״תענה״.
״לכי לישון״ הוא אמר והצמיד את ראשי אל החזה שלו.
״אתה מתחמק״ מלמלתי אבל לא הרמתי את הראש בחזרה, פשוט התענגתי מהמגע של חזהו הקשוח שהיה צמוד לפניי.
והריח שלו... אלוהים! הגבר הזה לא חוקי.
לפתע מריאנו הפך אותי על גבי ועלה מעליי, חזהו רועד, ועוד לפני שהספקתי לעכל את המהפך הוא הרכין את ראשו והחל לנשוך את צווארי, משאיר סימנים שלבטח יבלטו עם כל חולצה שאשים.
״פאק״ גנחתי ומריאנו הגביר את עצמת הנשיכות שלו, גורם לי להאנק, לא לנשום, לשכוח הכל חוץ ממנו.
״מריאנו!״ צעקתי כשהוא נכנס לתוכי במכה ושאג אל תוך צווארי, מעלה את שפתיו במסלול מטריף עד שפגש מחדש את שפתיי.
״את מבינה אלה?״ הוא שאל בטון שהפך לי את הבטן.
״מה?״
״שאת האובססיה שלי״ הוא אמר ונשך את השפה שלי, מביט עמוק בעייני ומחדיר את לשונו לפי, לוקח ממני כל טיפת שפיות אפשרית.