Part 62

19.1K 678 1.1K
                                    

״שמעתם נכון, מריאנו אוהב״ הוא המשיך, ״הוא ממש אמר את המילים, והביע רגש שהוא אהבה למשהו שהוא לא הוא עצמו״.
חמש שניות של שקט, שאחריהם כל מי שנמצא בחדר פרץ בצחוק.
חוץ ממני.
שלחתי לאנזו מבט זועם, או מיואש, ונאנחתי.
״זה העדכון שלך?״
״זה יותר חשוב מכל הנושאים שדיברנו עליהם עד עכשיו״ אנזו אמר, ״אתה מביע אהבה, אני חושש שאנחנו מאבדים את הקאפו שלנו״.
״הוא צודק״ חוליו אמר.
״צריך קאפו רזרבי על כל מקרה״ אנזו המשיך.
התרוממתי מהכיסא, ״קדימה תפזרו את הישיבה הזאת, היא מדרדרת מרגע לרגע והסבלנות שלי נעלמת״.
*************************

מריאנו

״אנזו?״
״איפה אתה?״ קולו שאל מבעד לטלפון.
״בדרך למתחם״.
״השעה ארבע ורבע בבוקר מריאנו״.
״מה אתה רוצה?״ שאלתי.
אנזו נאנח, ״אני בדרך אליך, אעדכן אותך שם״.
ניתקתי את השיחה, מחנה את הרכב שלי לצד הרכב של ריקו ונכנס במהירות למתחם.
ניגשתי ישירות להליכון, עולה עליו ומתחיל בריצה מהירה בנסיון חסר תועלת לנקות את המחשבות.
יומיים.
יומיים עברו מאז דיברתי עם אלה בפעם האחרונה ואני דואג.
לא הכרתי את זה, לא ידעתי מה זה ואלה הכניסה את הצורך הזה לחיים שלי בבעיטה.
אני יודע שהיא מסננת אותי ולא עונה לשיחות שלי, והחלטתי לחכות ולתת לה יום נוסף לפני שאתקשר לאריאל או לליאור ואדבר איתה בכוח רק כדי לוודא שהיא בסדר.
עד עכשיו נתתי לה את המרחק שלה אבל נגמרת לי הסבלנות.
לא ידעתי למה היא מתחמקת ממני, וזה שלעצמו העסיק את הראש שלי יותר ממה שרציתי.
זאת הסיבה שלא רציתי אישה בחיי.
״על מה אתה חושב?״ ריקו הפריע לי.
״שום דבר״ אמרתי והאצתי את קצב הריצה, מקדיש לה עוד כמה דקות ומסיים, יורד מההליכון וממשיך למתקן הבא.
״היפנים הרגו לנו שני דילרים הלילה״ ריקו דיווח.
״לנו? או לכם?״ שאלתי.
״לנו, בסן דייגו״ הוא אמר, ״אבל הבוקר הבנתי שגם לכם נהרגו שלושה״.
דלת המתחם נפתחה ואנזו נכנס.
״מה קרה בלילה?״ שאלתי את אנזו בחוסר סבלנות.
אנזו העביר מבט ביני לבין ריקו ולבסוף אמר, ״קיבלתי דיווח רק לפני חצי שעה, נרצחו לנו שלושה דילרים ברחובות והסחורה שלהם פוזרה, קיבלתי את המידע הזה מאחד מהנרקומנים שמשמשים לי כמודיעים מדי פעם״.
״רגע, הסחורה פוזרה?״ ריקו שאל, ״לא נגנבה?״
״לא היה אפשר להשתמש בה אבל לא, היא לא נגנבה״ אנזו אמר.
״זה מוזר, בסן דייגו גנבו אותה״.
״אנחנו יודעים מי אלה?״ שאלתי וריקו הנהן, ״פבלו וסנטיאגו בדרך אליהם״.
הנהנתי, ״עוד משהו?״
״לאורה עדכנה אותי שהמשלוח מוכן, היא מחכה לאור ירוק ממך והיא מתחילה בתהליך השינוע״ הוא אמר.
״אני רוצה שפבלו וסנטיאגו יסעו לשם ויפקחו על הסחורה מהרגע שהיא עוזבת את המעבדות ועד הרגע שהיא עוברת את הגבול״ אמרתי, ״דבר עם אנשי הקשר שלך, אני רוצה מהגבול מעקב רציף״.
״גלוי?״
״סמוי״ פקדתי והוא הנהן, ״אדבר איתם, נתכנן את הכל מאוחר יותר ולאחר מכן ניתן ללאורה אור ירוק״.
הנהנתי.
נאצ׳ו נכנס גם הוא למתחם, שומט את התיק שלו בפנים עייפות ונשמט על אחד המקנים.
״אתה נראה עירני״ ריקו אמר בחיוך משועשע.
״אל תתחיל איתי ריקו״ נאצ׳ו אמר, ״לא ישנתי כל הלילה ואין לי זין אליך היום״.
״באסה, אנחנו אחים, תצטרך להתמודד״ ריקו אמר ואני נאנחתי, מנתק מהם והולך להמשיך את האימון שלי בשקט.

The Doubt - ספקWhere stories live. Discover now