מראה עינייה העצומות למחצה בזמן הנאה וטעם שפתיה שעל שפתי נשארים איתי גם אחרי שאני נכנס חזרה אל הארמון עולה במדרגות והולך אל חדרי, הדבר הראשון שראיתי כשפתחתי את הדלת של החדר היה את אבי עומד במרכז הסלון שלי ואת אימי יושבת לידו ושניהם עם מבט שיש לו שתי פירושים ורק אחד מהם נכון, עשיתי משהו שגרם להם להתאכזב ממני ממש או שיש להם בשורות רעות להגיד לי ושניהם מקווים שאני לא אתחרפן, "מה קורה פה?" שאלתי לאחר שסגרתי את הדלתות מאחוריי,
"היית איתה? עם האופה שלך?" אבי שאל והסתכל לעיניי,
"אני לא מתכוון להכחיש אבא, ואני יודע למה אנחנו כאן אבל אני לא יכול להיפרד ממנה כ..."
"גבריאל.." אמי לחשה, "תשב בבקשה" ביקשה ממני, עכשיו רשמית התחלתי לדאוג,
"מה קרה?" שאלתי והתיישבתי,
"אחרי שסיפרת לי על החורה הזו לא רציתי שתעשה טעות כלשהי שאני וכמעט עשיתי אז חיפשתי כמה פרטים עליה, כולל על הספינה שהיא הייתה אמורה לעלות עליה בעוד כשבועיים.."
"הייתה אמורה?" קטעתי את אבי בזמן דיבורו מנסה לעכל את מה שאמר לי,
"ביקשתי שאם יהיו עדכונים לגבי הספינה שיעדכנו אותי גם כן, דרום-מזרח מקדימים גבריאל, היא עולה לספינה בעוד כיומיים מהיום, מה שאומר שמחר..."
"...זהו היום האחרון שלה כאן ובבוקר שלמחר היא יוצאת" סיימתי את דבריו וקמתי מהספה בכדי לעכל את מה שנאמר לי, לילה אחד של עונה ואהבה צרופים ואני חוזר לזה, צלקת שלמה מתנוססת על גופה היפה, עיניה דמעו זהב לפני פחות משעה רק מלספר לי איך היא קיבלה את הצלקת הזו והיא עומדת לחזור לשם, זמן העיכול חלף ושזה קרה תפסתי את הדבר הראשון שהיה בקרבת מקום והעפתי למקום רחוק למשמע קול התנפצות וקול בהלתה של אמי, לפני שהספקתי לתפוס וזה שנייה הרגשתי ידיים מרסנות אותי,
"זה יהיה בסדר, זה בסדר" אבי אמר לי, "זה בסדר להרגיש משהו כלפיה, זה בסדר לבכות לשם שינוי ולא להיות נסיך קר הלב שכולם אומרים שאתה" שוב פעם אותו טייטל, ככה כולם קוראים לי בממלכתי נסיך הקרח, נסיך קר הלב,
וככה הלילה עבר לו, אני צועק אבא שלי מרגיעה אותי ואת עצביי ואמא שלי בוכה בשבילי מפני שמזמן כבר שחכתי איך לבכות.
"גבריאל... אני..אהה..." אסטריד אמרה בזמן שמיי האגם כיסו אותנו ומיד לאחר מכן היא הורידה את ראשה אל צווארי ונישקה אותי נשיקות קטנות שמה,
"את מה?" התגריתי בה מחוסר היכולת שלה לדבר מפני הסיטואציה שהיינו שרויים בה והעונג שהיא חווה,
"אוהבת אותך" לחשה והרימה את ראשה בכדי להביט בעיניי ולחכות לתשובתי,
"גם אני אוהב אותך.." החזרתי לשפתיה וחיברתי בינינו לנשיקה אחת גדולה,
התעוררתי משנתי בזמן שחלומה של אסטריד ופניה מליל אמש צרובים במוחי היטב, מוחי כבר התחיל לחשוב על דרך שבה אני אוכל לשמור לה ולדאוג עליה ובו זמנית לעורר כמה שפחות חשד והתוכנית מתחילה עכשיו בעודי קם מתארגם והולך לארוחת הבוקר עם משפחת המלוכה.
"איך אתה מרגיש?" אמי שאלה אותי בדיוק בעודי יוצא מחדרי אל עבר חדר האוכל, היא ואבא שלי באו יחדיו ללוות אותו וכנראה לדאוג שלא אפגע באף אחד ובעיקר בעצמי,
"אני לא צריך ליווי" אמרתי,
"תדבר בכבוד לאמא שלך ילד" אבי אמר ונעמד לידי מניח יד על כתפי כאות תמיכה שאומרת 'אני כאן' "היא ממש מיוחדת בשבילך אהה?" אבא שלי אמר,
"בואו פשוט נלך לארוחת בוקר" מלמלתי בפעם הראשונה בחיי דבר שגרם לשניהם לפעור עיניים והלכתי,
נכנסנו אל האולם והמלך והמלכה כבר ישבו במקומותיהם והיו נראים שקועים בשיחה סוערת במיוחד עד כדי כך שהם לא שמו לב שנכנסנו לאולם, ולידם ישב הנסיך שהיה נראה סובל מכל רגע שמה ועל פניו הייתה לבושה שנאה טהורה וגועל כלפי שיחתם של הוריו ומדי פעם ניסה אפילו להשחיל מילים אבל הוריו לא נתנו לו, מקומה של סיינה היה ריק ותהיתי אם זה בגלל אתמול אחרי הכל לא נתתי לה תשובה מספקת לאם אני אגיד או לא אגיד, היא לא יודעת אם היא יכולה לסמוך עליי, כתבתי לעצמי ללכת לדבר איתה אחרי האוכל כי התוכנית במוחי מתחילה להירקם ואני אצטרך את עזרתה, ואולי אפילו של סיימון, המלך והמלכה הפסיקו לדבר כשהם שמו לב כשנכנסנו לחדר והלכנו אל עבר מקומותינו, והאוכל התחיל להיות מוגש,
"מה שלום סיינה?" שאלתי,
"היא קצת לא מרגישה טוב אז היא נשארה בחדרה" המלך אמר לי, "איך היה הטיול שלכם אתמול ביחד, סיינה לא אוהבת לדבר הרבה" המלכה שאלה,
"הלך טוב, הכרנו הרבה יותר" אמרתי,
"ואיך היא הייתה?" המשיכה לשאול, מה זאת אומרת איך היא הייתה? יכולתי לראות מכאן את החשש של המלכה אבל ממה?
"היא הייתה בסדר, בטח יותר מעכשיו" אמרתי והחלטתי להמשיך עוד קצת ולראות מה יקרה, "גם פגשנו את העובד מטבח שסיינה מכירה מסתבר" אמרתי וכולם הסתכלו עליי,ההורים שלי במטרה שאני ההפוך את זה ליותר מובן בשבילם והמלך והמלכה ובשביל לשמוע מה ידוע לי לגבי שניהם, הנסיך פשוט נהנה לראות את הוריו ככה ועיניו נפערו, "סיימון אם אני לא טועה" אמרתי ולקחתי מכוס השתייה שלי ושתיתי,
"אם תישלחו לי אני אשמח לקום ולבדוק מה שלומה של סיינה, הכאבי ראש שלה די מתחילים להדאיג אותי" אמרתי בקול דואג,
"כמובן" הוריי וגם המלך והמלכה אישרו לי לקום וכך עשיתי,
קמתי מהשולחן ויצאתי מחדר האוכל וביקשתי הכוונה לחדרה של סיינה מאחת המשרתות, היא ליוותה אותי עד הפתח ואז הלכה, דפקתי על הדלת ואף אחד לא ענה במקום זה הדלת נפתחה לבד ונתנה לי להיכנס, כמו בחדר שלי גם כאן היה סלון בכניסה שרובו זהב ולבן אבל כאן היה אפשר למצוא גם נגיעות של ורוד ושמנת, שמעתי קולות מדברים מבעד לשלת החדר והלכתי לשמה,
"הוא יודע עלינו, ההורים שלי יודעים שהוא יודע, מה אני אמורה?" זהו היה קולה של סיינה,
"נדאג לזה, את תיראי" קולו של סיימון ענה לה,
"איך? אתה קורא את העיתונים בכלל? כולם קוראים לו נסיך הקרח מפני ששום דבר לא משפיע עליו"
"תעזור לי, גבריאל" לוסי, אחותי הקטנה קראה לי בעודה נגררת אחרי האנשים שלוקחים אותה ממני.
"גבריאל זה יהיה בסדר, אנחנו נמצא אותה" אמא שלי אמרה לי בעודה מלטפת את ראשי, עבר כבר שבוע, היו צריכים למצוא אותה עד עכשיו.
"גבריאל, אמא, אבא, הצילו" שמעתי את לוסי צועקת ורצתי ממיטתי אל עבר חדרה ושמה הוריי כבר היו מחבקים אותה ומרגיעים אותה בדיוק כמו בחודש האחרון מאז זהיא נמצאה וחזרה אלינו, לראות אותה ככה נשברת גרם לי להבטיח שאני לעלם לא אשבר, שאני אבנה לעצמי לב מקרח ואעשה הכל בשביל להבטיח את בטחון המשפחה הזאת ובעיקר את בטחונה של אחותי, ושום דבר לא יהרוס את זה.
הושטתי יד לדלת חדרה של סיינה ופתחתי אותה באחת מבלי לדפוק אפילו, "את באמת צריכה להפסיק להאמין לכל מה שאת קוראת נסיכה, אם מחצית מזה היה אמת אני והוריי היינו בדרכנו לבית שלנו רק בגלל מה שעיניי רואות עכשיו" אמרתי, ובאמת התכוונתי לזה, סיימון שכב על גבו ללא חולצה וחיבק את סיינה ששכבה לידו חצי עליו עם חזייה ותחתונים בלבד ובשנייה שראו ושמעו אותי סיינה קפאה במקומה ולא ידעה מה לעשות בזמן שסיימון כיסה אותה מהר ושמר על צניעותה של אהובתו,
"גבריאל... אני.. אנחנו..." סיינה גמגמה ולא ידעה מה לעשות עם עצמה,
"זה לא אכפת לי סיינה, את אוהבת אותו תיהי איתו, נבטל את החתונה אם את רוצה ואני אקח את האשמה עליי" אמרתי ושניהם הסתכלו עליי כלא מאמינים, "אני מבקש רק דבר אחד סיינה, אחד"
"מה זה?"
"אני צריך ללכת לשבוע בקרוב ואני צריך שתחפי עליי"
"לאן אתה הולך?" היא שאלה והסתכלה לי עמוק בעיניים בדאגה עמוקה,
"אני הולך לעלות על ספינת דרום-מזרח, מפני שלעומת מה שקראת בעיתונים אני מוכן ללכת בשביל אהבה כמה רחוק שצריך"
YOU ARE READING
Royal Blood/דם מלכותי
Romance!גמור! !פנטזיה רומנטית לנוער בוגר-כתוב בעברית! "In a world like ours, there are two types of blood: royal blue blood and expensive. And the red blood, simple and dirty, is designed to serve the blue blood and say "yes" to every word. Unfortunately...
