"גבריאל צריך לצאת..." אסטריד לחשה בשקט, ספק קבעה ספק שאלה בזמן שנישקתי את צווארה הרך וחיבקתי את מותניה, יום שלם שניסו לשכנע אותי במותה, יום שלם שלא הקשבתי וכמה דקות לקרת סופו שכמעט נכנעתי, אבל כמעט... ועכשיו היא ואני נמצאים מחוץ לתאים שכלאו אותנו בהם וממש ליד דלת היציאה, צעד אחד ואנחנו בחוץ, יש לנו תוכנית לממש אבל הגעגוע אליה והרצון לנשק אותה גוברים על כל תוכנית שקיימת,
"רק עוד קצת, התגעגעתי אלייך מנהיגה שלי" לחשתי לשפתייה בזמן שהסתכלתי עמוק בתוך עינייה שבפעם הראשונה שמתי לב שהן כמו זוג ורדים ורודים וגדולים שזוהרים מתחת אור הירח,
"המנהיגה שלך?" חיוכה התרחב וגבתה הורמה למעלה,
" כן" לחשתי והזזתי קצוות שיער בודדות למאחוריי אוזנה, "את אולי המנהיגה החדשה" המשכתי ללחוש ונישענתי יותר ויותר קדימה עד שכל מה שהפריד בינינו היה אוויר הנשימות שלנו, "אבל את היית שלי מההתחלה" סיימתי לדבר ולכדתי את שפתיה תחת שלי, מעביר אליה את כל מה שאני מרגיש כלפיה אבל אין לי שום מילה שיכולה לתאר את הרגשות האלה, אבל היא צדקה, היינו צריכים לזוז כבר לפני שמיכאל, סיינה וסיימון יגיעו למקום המפגש ולא נהיה שמה, התנתקנו ולקחנו נשימות עמוקות וחיוכה המהפנט נשאר על שפתייה הרכות,
"שנזוז מלך שלי" לחשה אליי אחרי שהנשימה חזרה אליה,
"מלך שלי?" שאלתי עם גבה מורמת,
"כן, את אולי המלך החדש אבל אתה היית שלי מההתחלה" סיימה את דבריה ופתחה את הדלת שמובילה אל היציאה מכלא הארמון אל ההסערה שבחוץ...
קלף מנצח יכול להיות הכול במלחמה ויכול להיות גם כלום, קלף שקר, אשליה טיפשית, או שזה יכול להיות קלף חזק, מציאות נכונה, השיעור הכי חשוב שאבי לימד אותי הוא, שבתור מלך אסור לי אף פעם לשים את עצמי בראש ובראשונה, 'אני הוא המלך' משמה 'אני הוא המלוכה והממלכה כולה' מרגע ההכתרה ועד רגע הכתרת ילדיי אני נחשב ככל אנשיי ונתיניי, חייליי ושומריי,
השיעור השני הכי חשוב שאבי לימד אותי הוא, לעולם לא להראות את כל הקלפים שלך ואף פעם אל תשתמש בכולם על התתחלה מפני שאתה לא יכול לדעת מתי תצטרך קלף מסוים,
שני השיעורים האלו הם הדבר היחידי שאני חושב עליו בזמן הזה, והקלף האחרון שנשאר בשרוולי הוא אני, אחריי כל מה שהוריי עשו בשביל הממלכה כולה ובשביל ממלכות אחרות ושכנות שמם הלך לפניהם, שמם הטוב והטהור, החזק והכוחני, ועכשיו אני לא יכול לתת להם לשאת שם רע ולתת לו להרוס את שמם הטוב, הקלף האחרון שלי תלוי בהסכמתו של אבי ואם לא הוא יפול לגמרי לתהום האוקיינוס ביחד עם האי והארמון,
"הגעתי גבריאל, על מה רצית לדבר איתנו בכזאתי מהירות?" אבי שאל מאחוריי גבי בזמן שאני עיינתי באחד מהספרים שנימצאים בארון המפקדה, זהו לא היה סתם ספר, קראו לו "ספר הזהב" ספר החוקים והמשפטים של כל ממלכה ושל בין ממלכות, הוא נכתב על ידי חמשת השופטים הגדולים שהעולם ראה, הוא נכתב לפני מאות שנים כשכל הממלכות הוקמו ואני לא התפלא אם הוקם גם לפני אלף, הם כתבו אותו בכדי שיהיו חוקים ברורים של מה נכון ומה לא נכון, שגם בזמן מלחמה ישנם דברים שלא עושים, אבל מטרת הספר הייתה ברורה, הגנה על הנתינים שבכל ממלכה, הספר דואג לבטחונם ונכון לעכשיו הוא עדיין דואג ומי שעובר על החוקים... הוא הועבר לכל ממלכה ולצאצאים של השופטים שהמשיכו את דרכם באי משלהם,
השיעור השלישי שאבי לימד אותי הוא הספר הזה, כל עמוד, כל חוקה וכל משפט, מא' ועד ת' מ1 ועד 2000 חוקים ומשפטים, הוא לעולם לא יכל לדעת מתי אני אזדקק לספר והוא לא רצה שיקרה מצב שקיים חוק שאני אעבור עליו אבל עכשיו לעבור על החוקים זה כל מה שאני מצליח לחשוב עליו, בעיקר שהמצב הוא מחולק לשני חציים, טוב ורע, הסתובבתי עם פניי אליהם והנחתי על השולחן את הספר,
"רציתי לדבר איתכם לגבי זה" אמרתי והצבעתי על שורה אחת מסויימת מהעמוד הפתוח, הם התקרבו לספר וקראו את ארבעת העמודות של הסעיף שמצאתי: החוק, המשפט, הנסיבות והתוצאות.
"גבריאל אני לא בטוח שאני מבין את כוונותיך" אבי אמר בעוד אמי המשיכה לקרוא ולבסוף פניה נפלו כשהבינה,
"גבריאל, אתה לא מתכוון ל..." התחילה לומר אך קטעתי אותה במיידי,
"אני כן, אבא אני יודע שתיכננו שזה יהיה אחרת ושהממלכה תהיה מוזמנת ולוס תהיה שמה והכתר אבל אין שום ברירה אחרת, אנחנו צריכים לעשות את טקס ההכתרה ואנחנו צריכים לעשות אותו עכשיו" קבעתי,
גבריאל" אבי קרא בשמי ועל פניו נפלה ההבנה, "עמוד מספר 200, סעיף ג'32 'למלך אורח יש את האפשרות לקחת את המלוכה מידיו של מלך הבית רק כאשר נשקפת לנתינים סכנה או פגיעות אפשריות'" אמרתי ובפעם הראשונה אמרתי בקול את מחשבתי והמשכתי להגיד, "אם תכתיר אותי למלך עכשיו אני אוכל לקחת את המלוכה מהמלך מיכאל ולהיות המלך על כל האנשים שחיים כאן וככה נוכל לקחת אותם לממלכתנו מבלי בעיות" אמרתי מודע לחלוטין שהתנגתותם תהיה קשה,
"אבל גבריאל, אחת מהתוצאות הכתובות אומרת שאם..."
" 'המלך האורח לא מקבל רשות מאי המשפט לקחת את הכוח אליו זה ניכשב ככיבוש ויהיה עליו להתייצב למשפט יחדיו עם מלך הבית, שמה ילקח ממנו תפקיד המלך לצמיתות בכל ממלכה שהיא או שיוודע כי עשה את הדבר הנכון ותפקידו ישאר' אני מודע לכך אמא" אמרתי, קוטע אותה בשנית מראה להם שאני מוכן,
"אני לא מוכן שתעשה את זה" אבי אמר, "אני לא אכתיר אותך עכשיו רק בשביל שיקחו ממך את תפקידך אחר כך!" צעק עליי,
"אבא יש באי הזה לפחות ארבע מאות אנשים שזקוקים להצלתנו ועזרתנו, ללא החוק הזה המלך לא יתן לנו לצאת מכאן, אנשיו וחייליו כפופים אליו אבל אם הם יהיו כפופים לי..."
"לא עוד מילה אחת! אני לימדתי אותך מאז שהיית בן שנה, אתה הוא ממשיך דורי ואני לא מוכן לסכן את זה"
"נכון, אתה לימדת אותי מאז גיל שנה, הנחלת בתוכי ערכים, אומץ, וחוזק וזוהי בדיוק הסיב שאני מבקש ממך לסמוך עליי עכשיו ולהכתיר אותי לכל הרוחות!" צעקתי בחזרה וכבר התחלתי לאבד את קור רוחי,
"לא, ניקח את האנשים מכך ואם צריך אני אשא בתוצאות הללו, לא אתה" הוא אמר, קבע באופן מוחלט אבל לא באופן מוחלט בשבילי, הוא סגר את הספר והסתובב לעבר היציאה ביחד איתו ועם אמי שיכולתי לראות ששנאה את העובדה שרבנו אבל זה היה בהחלט רחוק מלהסתיים,
"אני לא אתן לך לעשות" אמרתי לגבם ומעתי אותו מגחך ואז הוא הסתובב אליי עם מבט משועשע על פניו, אבי לעולם לא המעיט בערכי וגם לא עכשיו, הגיחוך והחיוך היו עצובים וכועסים, בגללי,
"אני הוא המלך שלך גבריאל, למרות שאני הוא גם אביך, אל תתבלבל" עכשיו היה תורי לגחך ולחייך,
"זוהי בדיוק הסיבה שאני רוצה לעשות, אתה ואמא גידלתם וחינכתם אותי לטוב ביותר, להיות יותר טוב מכולם ותמיד להיות בראש ובראשונה מפני שאתם כאלה, כולם מכירים כתכם ושמכם הולך לפניכם, כולם יודעים שאם יש סכנה או שצריך עזרה למי פונים?" שאלתי שאלה רטורית ועצרתי לנשום, "פונים לנוורדור, אליכם, אם תעשו את זה יקחו לכם את התואר, כולם יחשיבו אתכם כפחות טובים, המללכה שלנו תהיה בכאוס והאנשים שלנו עלולים להתחיל מרד! אבל אם אני אעשה את זה יגידו שנסיך הקרח איבד את דרכו שעדיף לממלכה בלעדי, לימדת אותי אמרת?" פניתי לאבי בשאלה, "אז זה אומר שלימדת אותי להיות המלך גם כאשר אני לא, לחשוב כמו אחד גם כאשר אני נסיך בן עשר ולהתנהג כמו אחד כאשר אני הוא נסיך הכתר בן העשרים, ומלך תמיד שם בראש ובראשונה את ממלכתו ולא את משפחתו, אני אחכה לכם בעוד שעה יחד עם כולם על הסיפון לכבוד ההכתרה, כם תגיעו או לא בחירתכם וככה גם התוצאות של המלחמה הזו יהיו" הפניתי להם את גבי והלכתי אל עבר הדלת, כשידי נגעה בידית סובבתי את פניי והבטתי בפניו של אבי שנראו לא מרוצות בכלל מאיך שהדברים התגלגלו להם, "אז עכשיו תורך הוד מלכותך, אבא, אתה הוא המלך עכשיו או אבי? באיזה מחשבה המילה 'לא' נאמרה מפני שמהמחשבה הלא נכונה וכל נוורדור תיכנס לכאוס עד מחר" סובבתי את ידית הדלת והתקדמתי קדימה כשרעש טריקה נשמע מאחוריי ושום חרטה על מה שהולך להגיע.
YOU ARE READING
Royal Blood/דם מלכותי
Romance!גמור! !פנטזיה רומנטית לנוער בוגר-כתוב בעברית! "In a world like ours, there are two types of blood: royal blue blood and expensive. And the red blood, simple and dirty, is designed to serve the blue blood and say "yes" to every word. Unfortunately...
