המעבר שהתחיל הכל

פרק 17

  *נקודת מבט אדם*
אני כבר כמעט חמש שעות במועדון. אחרי שאני ואמה חיפשנו את האוזניות שלה, -ללא מוצא- יצאתי למועדון שליאם אמר לי שהם נימצאים בו.
לא שתיתי כי אמרתי שאני הנהג התורן. עכשיו, אחרי שהורדתי כל אחד בבית שלו, אני בדרך הביתה.
אני יוצא מהמכונית שלי ונועל אותה בלחיצת כפתור. אני מתקדם לבייתי כשאני רואה את אור בחדר של אמה דרך החלון. האור של השירותים שבחדרה. ״היא כנראה קמה לשירותים.״ אני אומר לעצמי.
אני ממשיך להתקדם לבייתי כשאני רואה אותה חוזרת.
היא יושבת על המיטה עם רגליה מקופלות כשהיא מחבקת את עצמה. קרה משהו. למה היא לא חוזרת לישון?
אני מתקדם לחלון שלה ודופק עליו. היא לא מרימה את מבטה ואז אני שומע אותה אומרת לעצמה:
״לעזאזל, למה עשית לי את זה?״ אני דופק שוב. הפעם היא מרימה את פניה ומבטינו נפגשים. קרה לה משהו. היא לא נראת בסדר. אחרי כמה שניות, היא פורצת בבכי.
אני פותח את החלון ומזנק פנימה.
״היי, היי, מה קרה?״, ״א-אד-ם.״ מה קרה לה לעזאזל??
אני מתקדם לעברה ומתיישב ליד רגלייה.
״אמה מה קרה?״ היא לא עונה.  היא בהתקף חרדה.
אני מזיז לה את הרגליים הצידה, ומחבק אותה.
אני עוטף את כולה בין שתי היידים שלי, כשהיא בוכה ומחבקת אותי כאילו אני הגלגל ההצלה היחידי שהיא צריכה.
אחרי כמה דקות, היא סוף סוף מתחילה להרגע.

״היי, אני לא יודע על מה חלמת או מה קרה לך לפני שנפגשנו אבל זה כנראה לא היה משהו טוב.
אני לא מכיר אותך כל כך וגם את לא אותי.
אז הנה משהו עליי. כשאני מבטיח משהו, אני מקיים אותו. גם אם אצטרך להוריד את הירח בשביל זה.
אז הנה, אני מבטיח לך נסיכה, שהלילה, היה הלילה האחרון שהיה לך התקף כזה.
כל עוד את בין זרועותיי, לא יהיו לך חלומות או התקפים.״
היא ממשיכה לבכות בין היידים שלי ואני נותן לה.
אחרי עשר דקות, היא נרדמה. אני משכיב אותה במיטתה ועוטף אותה בשמיכה שלה. אני מזיז לה את השיער שעל פניה, מכבה את האור שבשירותים, והולך לכיוון החלון.
״תודה, אדם. אתה לא כזה גרוע כמו שחשבתי שאתה״.
היא ממלמלת לפני שהיא מסתובבת לצד השני.
אני לא יודע מה קרה שגרם לה להיות בכזה התקף אבל אני נשבע שכשאני אגלה,  זה יהיה רע.
אני נכנס לבית שלי, מדליק את האור בסלון ולוקח כוס מים. ״לעזאזל, מי גרם לה את זה? מי מסוגל לזה?״
אני לוקח מגבת ונכנס להתקלח.
אחרי רבע שעה אני יוצא, שם בוקסר ונשכב במיטה.
אני לוקח את הטלפון שלי ומתחיל לחפש.
״טוב,שוד?״ אני מחליט שאחפש שוד קודם.
אני נכנס לגוגל ומחפש שודים שקרו בשנים האחרונות.
מצאתי כמה שיכולים להיות רלוונטיים. אני נכנס ומתחיל לקרוא כמה כתבות. אני לא רואה משהו שקשור לאמה ומחליט לעבור ‏לתותחים הכבדים.
-אונס.
אני מחפש ומחפש. זה לא שפוי.
יש כל כך הרבה כתבות שהן רק על השנים האחרונות.
הדם שלי מתחיל לרתוח.
אני מחליט לעזוב את זה ולנסות לישון קצת. אני שם את הטלפון במטען וחוזר לשכב על הגב כשיד ימין שלי מתחת לראשי. ״אצטרך לחקור אותה לגבי זה. אעשה את זה בימים הקרובים.״ אני חושב לעצמי לפני שאני מרגיש את עפעפי נעצמות.
———————————————————————————
פרק קצת יותר מהשאר אבל אני מקווה שאהבתן.ם בכל מקרה.
הייי, אז בגלל המצב, אני רוצה להגיד שאני ממש מקווה שכולכן.ם במקום בטוח ובטוחים עם כל ‏האזעקות האלה עכשיו. אם מישהו.י רוצה לדבר אני יותר מאשמח לדבר עם כולכן.ם גם אם זה לא על הסיפור!🫶💞