המעבר שהתחיל הכל

פרק 55

ירדתי מהמטוס וביקשתי מאדם זר שיחת טלפון משום שמסתבר ששכחתי את שלי בישראל בבית של אמא שלי.
״היי ילד מגודל שלי!״ אמא אומרת כשהיא מחבקת אותי בחדר המלון ששכרתי. ״אני לא ילד, אמא״ ״כן, ובכל זאת באת עד עליי כדי לדבר איתי. אני לא מאמינה שהיום הזה באמת הגיע, סוף סוף. עכשיו קדימה אדם, ספר לי מה קורה.״

סיפרתי לה שפישלתי בענק עם אמה, שהיא חשבה שעשיתי משהו נורא אך לא באמת עשיתי אותו. מאז עבר כמעט שבוע ואני לא יודע מה לעשות כי אני מפחד שהיא תברח ממני ולא תרצה שום קשר אליי. שאני מסוכן לה ואני משתגע על להמשיך עם השגרה החדשה שיצרתי לעצמי בלעדיה.
זה הכל, לא יותר מזה או מה אמה חשבה שעשיתי. למזלי אמא לא לחצה עליי לספר. היא כבר יודעת שיש סודות שלעולם לא תצליח להוציא ממני.
״הבן שלי מאוהב,״ היא אומרת בחיוך רחב. ״על מה את מדברת לעזאזל? אני לא מאוהב״ ״ובכל זאת, הבחורה גרמה לבני חסר הלב להתאבל במשך שבוע ולהגיע עד אמסטרדם כי הוא מבולבל,״ אני גונח בתסכול. היא צודקת.
יכול להיות באמת? אני? מאוהב? ״אני לא מכיר אותה. אני לא יכול להיות מאוהב,״ אני אומר ביטול.
״תספר לי מה אתה כן יודע עליה,״ אני נושף אוויר, ״אני יודע שהיא אוהבת חום ואהבה, רעש של אנשים, של חיים. אני יודע שכשהיא מתביישת, מובכת או כועסת, כולה הופכת לצבע ורוד. אני יודע שהיא אוהבת לבשל ושהיא טובה בזה. היא אוהבת כשמשחקים לה בשיער. וגם שכהיא רוצה, היא יכולה להיות נודניקית לאללה ושמשום מה, אני אוהב את זה וזה בכלל לא מפריע לי. אני יודע שהיא חסרת ביטחון על איך שהיא נראת ואני גם יודע שהיא האישה היפה ביותר שראיתי. אני גם יודע שכשהיא מחייכת העולם הופך לוורוד יותר אכשיהו. ובעיקר אני יודע שהיא עשתה לי משהו שאני לא מצליח להפסיק אותו״.
אני נושף אוויר שוב. ״וואו״ ״כן, וואו אמא,״ אני אומר ושם את מרפקיי על רגליי טומן את ראשי בין יידי. ״ידידי, אתה מאוהב מותק. אני בתור האחת ששלפה אותך מגופה, יודעת שכשאתה רוצה משהו אתה משיג אותו. אז לך מכאן ותשיג את מה שאתה רוצה.״
זה מה שאני רוצה?
אני מנסה לדמיין דבר אחר.
להשאר כאן, באמסטרדם. להשתכר ללכת למועדון להזדיין עם מישהי אחרת. המחשבה על כך עושה לי בחילה בדיוק כמו שעשתה לי בבית.
אני מזמין כרטיס טיסה לישראל ונפרד מאימי.