המעבר שהתחיל הכל

פרק 44

אני רוצה לספר לו. אני רוצה, אבל זה כואב לי מידי. זה קשה מידי. לא סיפרתי על זה לאף אחד מעולם. שמרתי את לעצמי כדי לא לסבך את העניינים. זה מה שאני תמיד עושה, שומרת לעצמי עד שזה מתפוצץ לי בפרצוף.
תחתי הרצפה קרה אך גופו של אדם מחמם את כולי כשהוא עוטף אותי, מעניק לי חמימות ותמיכה שקטה.
״היה לי חבר. הבן זוג שלי לשעבר, הוא..״ אני מרגישה את אדם קופא תחת עורי החשוף בחיבוק הדוב שנתן לי.
אני רוצה כל כך להוציא את זה ממני, אני רוצה כל כך לספר לו. אני בולעת את רוקי וממשיכה. ״בלילות כשישנתי.. היה לו מן מנהג כזה לא לשאול ו.. לחדור לתוכי כשאני ישנה. לא חשבתי שזה ביג דיל, הרי הוא הבן זוג שלי, מותר לו.״
חשבתי שאני אבכה כשאגיד את זה בפעם הראשונה בקול רם, אבל אני לא בוכה. כנראה בכיתי עליו יותר מידי שעכשיו, ברגע האמת, אין יותר דמעות. אני מרגישה ריקה מידי בשביל דמעות כרגע.
״מה?,״ הוא שואל, קולו קר כקרח.
אני מחבקת אותו חזק יותר. אני לא רוצה שיראה את הפרצוף שלי כרגע. לא אכפת לי שאני בלי חולצה. אני ממשיכה לחבק אותו חזק. ״הוא.. הוא א-אנס אותך?״ ראשו נע ימינה ושמאלה בבלבול וצחוק מר יוצא מפיו.
כואב כל כך לשמוע את המילים האלה.
אני מרגישה פאתטית לגמרי.
רק לאחר שמצאתי אותו בוגד בי ועשיתי ״חושבים״ עם עצמי, הבנתי שמה שעשה לא היה בסדר. הבנתי שהוא היה לא בסדר במערכת היחסים הזו, ולא אני. במשך השנה הראשונה שהייתי איתו היה לנו נפלא. הוא היה מתוק ונחמד אליי, הוא היה לוקח אותי לדייטים, מחזיק לי דלתות ומתעקש לשלם עליי במסעדות. הוא אפילו היה אצלי בבית, שיחק עם האחים הקטנים שלי. לאחר כמעט שנה שהיינו יחד הסכמתי שנשכב. לקח לי זמן רב משום שהוא היה הראשון שלי.
לאחר הפעם הראשונה ששכבנו, כמה ימים אחרי, הוא הפסיק להיות נחמד. אז עשיתי זאת שוב. שכבתי איתו שוב כדי לתקן את העניינים. חשבתי שזה יתקן את זה. ומאז הפעם השניה, הוא לא רק הפסיק להיות נחמד אליי, הוא בקושי דיבר איתי. הודעות מידי פעם. לא הייתי רואה אותו ימים ואחרי ימים הוא היה מתגנב אליי בלילה ושוכב איתי כשאני ישנה. הוא היה מתעצבן אם הייתי מדברת עם גברים אחרים. הוא אמר שאני שלו כשבפועל הייתי רואה אותו ומדברת איתו פעם בכמה ימים, לפעמים שבועות או יותר.
בפעמים הראשונות שהגיע אליי למיטה, הוא דאג להעיר אותי כמה שניות לפני ורק אז חודר לתוכי. אחרי פעמיים הוא הפסיק להעיר אותי, והיה חודר לתוכי כשאני ישנה. הייתי מתעוררת בגלל הכאב הנורא והפתאומי משום שלא הייתי רטובה בכלל.
זה תמיד כאב כל כך. שנאתי כל שניה ושניה מזה אבל אף פעם לא אמרתי לו ״לא״ למרות שרציתי שיפסיק. שרציתי שיגרום לי להנות מזה גם כן. חשבתי שזה בסדר, כי הוא הבן זוג שלי. כך הוא אמר והאמנתי בזה בלב שלם מתוך פחד ותמימות שככה הוא יחזור להיות נחמד אליי כמו בהתחלה. בכל פעם מחדש הייתי בטוחה שבבוקר אמצע אותו עם ארוחת בוקר, נשיקות ו״בוקר טוב״ כמו שהיה בפעם הראשונה ששכבנו. וכל פעם מחדש התאכזבתי לראות קונדום משומש על הרצפה, לפעמים הודעת ״תודה״ ולא יותר מזה. הוא היה נעלם לימים ואפילו יותר, ואז חוזר כשהוא רצה סקס. כך היה במשך כמעט שנה. הייתי מפוחדת ובודדה מידי בשביל לזרוק אותו או להגיד לו לא. פחדתי שאשאר לגמרי לבד, ‏שכחתי מה התחושה להיות בלי בן זוג, הוא גרם לי להאמין שאני חייבת אותו כדי לשרוד.
״הוא היה נעלם לימים שלמים ואז שוכב איתי בלילות כשאני ישנה מבלי שום הזהרה מוקדמת, ונעלם שוב לאחר מכן. לאחר כמה פעמים שזה קרה תפסתי אותו בביתו עם מישהי אחרת. אחרי זה זרקתי אותו. מאז לא הייתי עם אף אחד אחר״. אני לוקחת נשימה עמוקה. אני רוצה לצרוח. ״אני שונאת אותו. אני שונאת אותו על שבזבז לי שנתיים מהחיים שלי. על שהשתמש בי, ושגרם לי להרגיש אשמה כל פעם מחדש. על שגרם לי לחשוב שזו אשמתי. אני שונאת אותו על כך שהוא עדיין גורם לי להגיש שאני אשמה״. אדם צוחק צחוק מר. הוא מרים את ראשי מהחזה שלו, ״את לא אשמה מכשפה שלי. שלא תעזי לחשוב ככה. הבן זונה הזה הוא האשם. לא את. הוא אידיוט מזדיין שהיה בטוח שמגיע לו הרבה מעבר למה שהוא צריך לקבל. הוא היה צריך להגיד תודה לאלוהים על כך שנשם את אותו אוויר שאת נושמת, שהוא זוכה להיות לצידך כל יום, זוכה באהבה הטהורה שלך, בלב הטהור שלך, זה ברור לך?״ אני צוחקת ומחבקת אותו חזק יותר. הוא מחבק אותי בחזרה ועוטף את כולי בגופו הרחב ומנשק את קודקוד ראשי.

——————————————————————————

שלום לכולם, דבר ראשון אני רוצה להגיד תודה רבה לכל מי שסיים לקרוא את הפרק והגיע לכאן.
דבר שני אני רוצה להודיע שבמהלך הזמן הקרוב הולך לצאת כל יום שני פרקים מהסיפור עד לסיומו. (אשמח אם תגידו בתגובות אם תעדיפו פרק בבוקר ופרק בערב או את שניהם ביחד)
דבר שלישי, אני רוצה להתנצל לכל אלו שקראו את הסיפור שלי וגרמתי להם לחכות זמן רב כל כך לקבל את הסוף. אני סיימתי לכתוב את הסיפור רק לא מזמן ואני מפרסמת את הסוף רק כדי לסגור מעגל עם עצמי וכדי לנסות לפצע על עוגמת הנפש שגרמתי לכל אלו שרצו המשך ולא קבלו זמן רב כל כך.🤭🤭
אני מקווה שעדיין יש מי שיקרא את סופו של הסיפור הראשון שלי ויצליחו להנות ממנו למרות הכל לפחות כמעט כמו שנהנתי לכתוב אותו.
תודה רבה לכול מי שמתכוון.נת להמשיך לקרוא את הסיפור שלי וגם לאלו שלא. אני מקווה שכולכם.ן בטוחים.ות בביתכם ושאולי אצליח להמתיק טיפה את התקופה הקשה הזו שכולנו עוברים עכשיו.💗💗💗