המעבר שהתחיל הכל

פרק 25

הסרט ״מהיר ועצבני 2״ התחיל לפני חצי שעה.
בשעתיים האחרונות, אני משחקת באדם.
אני שוכבת על הספה, כשרגליי על הירכיים של אדם, הירכיים, וממש, ממש קצת, למעלה יותר.
אדם עצבן אותי כל כך מקודם, הוא נגע בי מבלי שום אזהרה. הוא פשוט הניח שזה בסדר לגעת בי ולנצל את זה שאני בשוק כדי לעשות משהו שטותי.
בשבילו, זה סתם היה מעשה אדיוטי קטן. בשבילי, זה היה טריגר. הוא החזיר אותי לאותו הלילה. הרגשתי אותו על כל גופי שוב. את דניאל.
אז החלטתי שלא אשתוק, ואעשה משהו שבחיים לא עשיתי בעבר. נקמה. נקמה מינית.
החלטתי שאני אשחק בו. בנתיים זה הולך די טוב..
אני משחקת ברגליי ליד החבילה שלו. ממש ליד החבילה שלו. אני מזיזה את רגליי כל כמה שניות, נוגעת לא נוגעת בחבילה שלו, גורמת לו להיות חרמן. הוא לא פעם ולא פעמיים, החזיק את ירך שמאל שלו בחוזקה, כשאני מזיזה את רגליי על ירך ימין שלו, התנשף וגלגל את עיניו. כשהוא יסתכל עליי עשיתי כאילו לא ראיתי כלום, כאילו הוא באמת מצליח להסתיר את העובדה שהוא חרמן כרגע.
שהחבילה שבחצי שעה הראשונה, רק גדלה, וגדלה מהזקפה שלו. אני בטוחה שהזין שלו עומד להתפוצץ, ומה שיש לו עכשיו זה ״ביצים כחולות״.
לא התקרבתי מספיק כדי לגעת בחבילה שלו, אבל אני יודעת בוודאות שהחבילה שלו גדולה מאוד גדולה.
המשחק הזה גרם לי להיות כל כך נבוכה, אבל לעזאזל, נהנתי.
נהנתי לא רק כי הוא סובל,אלא נהנתי כי ׳המשחק׳ הזה גורם לי להיות כל כך חרמנית. חרמנית יותר ממה שאי פעם הייתי. ההתנשפות שלו כל פעם שהזזתי את רגליי,גלגולי העיניים האלה, הנגיעות הקטנות ברגליו, הגניחות הקטנות שהוא מבריח. לעזאזל, אני מרגישה שאני שניה מלבקש ממנו שיגרום לי לגמור חזק על הספה הזו. אבל לא אעשה את זה. בחיים לא. גם כי זה מביך מידי, וגם כי ממש נהנתי לראות אותו סובל. אני באמת לא יודעת למה הוא לא מפסיק עם זה או עושה משהו אחר חוץ מלסבול, אבל אני נהנת מזה יותר ממה שחשבתי שאהנה.