המעבר שהתחיל הכל

פרק 22

אנחנו עכשיו נכנסים לסופר. אדם אמר שהוא רוצה משהו שמזכיר את הילדות אז אני אכין לו פתיתים עם נקניקיות ברוטב אדום. מי לא אוהב את זה??
״אמה! שוקולדים!! חייב לקנות שוקולד.אוו וגם פופקורן!״
אדם לוקח שוקולדים מהמדף וגם חבילת פופקורן, ומכניס לעגלה הקטנה שלקחנו. ״שוקולד תות? שוקולד תות.״ הוא לוקח גם את השוקולד תות וזורק אותו לעגלה. ״אני צריך תפוחי אדמה?״ הוא שואל אותי, ושניה אחרי זה הוא מושך בכתפיו וזורק את שק תפוחי האדמה אל העגלה. הוא מתחיל לרוץ לאיזור המקררים. ״נקניקיות נכון?״ הוא צורח לי מהחצי השני של הסופר. הוא לוקח חבילת נקניקיות, ועוד כל מיני דברים רנדומליים. -קופסאת זיתים, חפיסת סכינים, ולקקן.- ואז רץ בחזרה אליי. הןא מגיע עם חיוך ענק על פניו. חיוך שחושף את הגומות המדהימות והשיניים הלבנות שלו. הוא כל כך יפה.
הוא ממשיך להביא דברים דברים רנדומליים שהוא בחיים לא הולך להשתמש בהם, ואני הולכת אחריו עם העגלה כמו אמא, עם ילד בן חמש שמתלהב מאוכל וממתקים
. חיוך תקוע על פניי.
״אדם!״ ״כן נסיכה?״ הוא צועק כשהוא רץ בחזרה אליי.
״למה אתה מביא את כל הדברים האלה? אתה לא תשתמש בהם״ ״למה לא?״ הוא אומר עם חיוך ענק. הוא נראה כמו ילד קטן שמתלהב מהפעם הראשונה שלו בסופר. הוא כל כך חמוד. הוא מהמם. ״הווו, אני צריך טונה? לא! אני בכלל לא אוהב טונה. אבל אני אני כן אוהב תפוחים!״ הוא רץ לאיזור של הפירות. העגלה כבר מלאה משום שזו לא עגלה גדולה. הוא הולך לתפוחים ומסתכל על זה כאילו אין לו מושג על מה הוא מסתכל. ״מה אדם? התפוחים לא נאים בעיניך?״
״למה זה לא בשקית כמו תפוחי האדמה והתפוזים? איך אני אמור להרים את זה?״ אמאלה אתה לא שפוי, בחיים לא הייתה בסופר?״ ״הייתי אבל תמיד אחת העובדות שפלרטטי איתה הביאה לי את מה שצריך״ ״אוקיי.. יש שקיות שקופות, תקח אחת ותשים בה כמה תפוחים.״ ״אהה זה גאוני! אני יכול לקחת כמה שקיות שבאלי? זה לא גניבה?״
הוא חמוד כל כך. ״לא נראלי״. שפתי התחתונה מתעגלת לבחוץ, ואני מושכת בכתפיי כדי להראות שאין לי מושג.
הוא לוקח כמה שקיות ומכניס לעגלה. ״למה אתה צריך את השקיות אדם?״ ״אני לא יודע אבל אפשר לקנות אותן, אז למה לא?״  ״אתה באמת כזה עשיר שכל הדברים בעגלה הזו, דברים שאתה לא הולך להשתמש בהם בחיים, זה לא ביג דיל שאתה ככה מכניס את זה לעגלה בקלילות?״
״יש לי הרבה כסף. לא אכפת לי להשוויץ או לקנות כל מה שבא לי, כי עבדתי עבור הכסף הזה.״

אנחנו ממשיכים להתקדם. אדם לקח לי את העגלה כשהוא ממשיך להכניס דברים לשם.
אני רואה בקבוקי אקונומיקה.
״היי אדם!״ אני מרימה בקבוק אקונומיקה.
״יש לי רעיון לקוקטייל בשבילך!״
הוא מרים משהו מהעגלה וצועק, ״מצאתי לך משהו טעים לאכול!״ זה קוטל חרקים. שנינו מתחילים לצחוק כשהוא מתקרב בחזרה אליי.

״יאללה מתי הולכים? כואבות לי הרגליים!״
״יש לך את מה שצריך כבר?״ ״לא. בוא רגע״ הוא מתקדם לעברי. ״יאללה שב, אני רוצה שק קמח״.
הוא מושך בכתפיו. ״יאללה״, הוא מתיישב ואני עולה על גבו. הוא מחזיק ברגליי ואני בכתפיים שלו. ״לאן?״ ״אל הקטניות!״ אני אומרת כשאני מצביעה עם היד שלי לכיוון אקראי.
״יאללה מה צריך?״ ״פתיתים.״ ״מה? לא לא. אין סיכוי. אני שונא פתיתים!״ ״אויש אתה כזה ילד קטן. כנראה לא אכלת פתיתים טעימים. כולם אוהבים פתיתים.״
״לא! אין שום סיכויי!! אני לא אוכל פתיתים.״ ״מה? למה לא?? פתיתים זה טעים כל כך. הנה נקנה לך פתיתים בצורת כוכבים.״ אני אומרת ומרימה חפיסת פתיתים בצורת כוכבים וזורקת לעגלה. ״לא! לא רוצה פתיתים.״ אני יורדת מגבו.
״רק תנסה אוקיי? פתיתים זה טעים אם מבשלים את זה טעים. זה לא רק פתיתים לבד, זה עם נקניקיות. זה טעים ברמות! תסמוך עליי. אתה צריך לעשות הכל בשביל הנסיכה שלך. אם לא אתה לא שומר מספיק טוב.״ הוא משלב את יידיו ועושה פרצוף כועס. ״אוקיי אוקיי. אם זה בשבילך אז אוקיי. אבל אני רוצה גם גלידה!״ ״אוקיי! יהיה גלידה.״ ״וגם שתבשלי לי כל ערב מהיום.״
אין לי בעיה עם זה.
״אוקיי. אבל אתה צריך לנסות כפית שלמה מהתבשיל שלי. וכל ערב לא משנה מה אני אכין, אתה תנסה כפית שלמה.״
״אוקיי.״