החיים של השבעה, אחרי המלחמה בגאיה

נק' מבט: ליאו

"שהוא?" שאל ליאו, בתקווה שזה לא מפלצת שבדרך. "משהו לא טוב," אמר ניקו. ליאו החמיץ פנים. "נהדר." "שקט," נזפה בו קליפסו. "מה?" שאלה. "מישהו מרעיל את היער כולו," וויל אמר. כולם שתקו. "צריך להזהיר את כירון," אמרה אנבת'. וויל הנהן. "בקשר לזה, לא רק את היער. גם את החצויים, לאט לאט." אמר. ג'ייסון ופייפר החליפו מבטים, וליאו קלט לפתע שהרבה זמן לא עשו את זה. תחושה לא טובה הגיעה אליו. אבל מיד עוד משהו הגיע אליו.  אם הם נפרדו, הוא כבר לא גלגל שלישי? סתום, חשב לעצמו ודמיין יד מכנית סוטרת לו בפנים. לחבר שלך נשבר הלב וזה מה שאכפת לך? הוא נשם עמוק. עניין ג'ייסון ופייפר יבורר אחר כך. "צריך לברר מי זה," אמר בקול. פרסי הנהן. מאז שקליפסו חזרה, נראה שהוא די מעריץ את ליאו. זה מצא חן בעיניו. מישהו שלא חושב שהוא גלגל שלישי. עדיין שם? שאל את עצמו. "אולי ראיתם משהו?" פייפר שאלה. ג'וליה הנידה בראשה. "הם היו אומרים על ההתחלה אם כן," אמרה. ליאו חייך. ברור שהיא תגיד את זה. "אולי זה אירגון כלשהו" פייפר הציעה. אנבת' הסתכלה עליה ופייפר כנראה קלטה שדיברה בקול. היא הסמיקה וזזה באי נחת. ג'ייסון נראה כרוצה לעזור לה אבל מתאפק. "איזה אירגון?" אנבת' שאלה כדי להפר את השתיקה המעיקה שנוצרה. פייפר לא הסתכלה על אף אחד עכשיו. "אבא שלי...דברים מוזרים מגיעים אליו בזמן האחרון. דפים. אפילו מפלצות. הוא לא מבין שום דבר, כמובן. אבל..." היא נשמה עמוק. "אולי זה אותו אירגון גם שמרעיל את היער עכשיו?" שאלה. "אולי הכל קשור," ג'ייסון אמר. "מה?" ליאו שאל. ג'ייסון נראה רציני ונראה שפייפר נשכחה ממנו לרגע. ליאו התאפק מלחייך, כי זה קרה שוב. עזר לו לחשוב שהפעם זה בלי הרה. זה מחק לו את החיוך. "אפולו בקרב האחרון נעלם," אמר ג'ייסון וליאו קימט את המצח בניסיון להיזכר בקרב. "ואז דברים התחיל לקרות." "נכון," אמרה אנבת'. "משהו קורה באולימפוס." הוסיפה. "מה קרה לאפולו?" ג'וליה שאלה. "אבא שלי אידה אותו," אמר ג'ייסון. "אני לא יודע למה. אבל אני חושב שזה עונש כלשהו על משהו." "אני יודעת למה," אמרה אנבת'. "אבא שלך חושב שזה קשור ברייצ'ל ובנבואת השבעה, שהיא אמרה מיד כשהוא הפך אותה לאורקל. שהיא סיכנה את כולנו, אז..." נראה שהיא מפחדת לדבר על זה. 

ג'ייסון הנהן. פרסי שיחק באנקלוסמוס. "אז בגלל רייצ'ל היער בסכנה?" שאל. "לא," אמרה אנבת'. "אבל הם רוצים את רייצ'ל. והם חושבים שאולי אם הם ירעילו את היער..." "הם יגיעו למחנה" אמרה פייפר. אנבת' הנהנה. "לפעמים אני מצטער שאת חכמה כל כך," פרסי מלמל ואנבת' צחקה. פרסי חייך קצת. "אז רייצ'ל..." הוא נהיה מתוח משום מה ולא הסתכל על אנבת', שחייכה לעצמה. בנות, חשב ליאו. "בסכנה? בואו נחזור עכשיו לכירון." "רגע," אמרה אנבת'. "זה בכלל לא מוצא חן בעיניי, אבל מה אם רוצים גם אותנו? ואז הכי בטוח לנו כאן, עם ההגנות של ג'וליה?" פייפר הנהנה. "כי אנחנו הבסנו את גאיה. עכשיו כל המפלצות שונאות אותנו." אמרה ואנבת' הנהנה. פרסי עבר במבטו מאנבת' לפייפר, בטח גם תוהה איך פייפר מבינה כל כך את אנבת' פתאום ואנבת' את פייפר. "אז איך נזהיר את המחנה?" שאל ליאו. "איריס נט," אמרה תאליה ושלפה תרסיס. ליאו חייך בהקלה. "אבל התקשורת משובשת," פייפר אמרה. תאליה החזירה את התרסיס לתיק עם פרצוף חמוץ לפייפר, שחייכה בהתנצלות. "מגילה שלי" ליאו הציע. ג'ייסון הנהן ואז נרתע לאחרו בבת אחת כשקלט שהתקרב מאוד לפייפר בזמן השיחה. פייפר קימטה את המצח ואז הסתובבה אליו בגבה. הלב של ליאו נפל לגרביים.  מה זה אומר בקשר לחבורה הקטנה שלהם? "אפשר," ג'ייסון הצליח אמר כשהתייצב. "אבל מה אם גם זה משובש?" שאל. "אין מצב," פסק ליאו, שהתחיל לחטט בחגורה שלו. זה עזר לו להסיח את דעתו. "זאת מגילה סופר קסומה ומוגנת מאבות שמענישים את הילדים שלהם." ג'ייסון חייך וליאו ידע שעודד גם אותו. הוא צחק בלב וידו נגעה בראשית המגילה בינתיים. "בסדר. אז קדימה" אמר ג'ייסון בעיניים נוצצות שוב. ליאו חייך אליו והוציא את המגילה, אותה מגילה בה הודיעו לרומא החדשה שהם באים.