החיים של השבעה, אחרי המלחמה בגאיה

נק' מבט: אנבת'

אנבת' בקושי שמעה אותם מדברים. היא הייתה עסוקה בלדאוג לפרסי הקפוא(זה לא היה עם קרח לפחות, השבח לאלים) ולתהות איך זה לעזעזל יכול לקרות. בסוף היא השפילה את המבט וריינה שמה לב. "מה קרה?" שאלה. "כלום," אנבת' לחשה. "רק...שזה לא נראה לכם משונה? לאט לאט כולנו קופאים, בדיוק בזמן שג'ייסון בונה לכולם מקדשים, אז איזו סיבה יש לאלים לכעוס עלינו?" אמרה. "ג'ייסון," פרנק אמר, "יש אל ששכחת במקרה?" "לא" ג'ייסון אמר. "עברתי על מלא." "תנסה לעבור על אלים שפגשנו במסע" הייזל אמרה. ג'ייסון נהיה מודאג. "גם...רעים?" שאל. פרנק ריינה והייזל הנהנו. "כי אם כן, לא עשיתי את קיאונה." ג'ייסון אמר. כולם הסתכלו עליו. הוא חייך אליהם. "די, נו. אתם לא חושבים שזאת היא. נכון?" הוא אמר. "ג'ייסון" ריינה אמרה. "היא שונאת אותנו גם ככה, ממה שזה נשמע." היא הסתכלה על פייפר וזאת הנהנה לאישור. ריינה המשיכה. "אתה ברצינות לא עשית לה מקדש? רעה או לא, היא אלה. לא לעשות לה מקדש יהיה כמו לא לעשות מקדש ל...אבא של ברייס לורנס." משום מה הכלבים שלה(ארום וארגנטיום? אנבת' לא הצליחה לזכור את השמות שלהם מאחר וידעה יוונית עתיקה ולא לטינית.) נהמו וריינה השתיקה אותם. ג'ייסון מלמל משהו לא ברור ואז נשם עמוק והנהן. "בסדר. אז אני יעשה לה מקדש. אתם חושבים שזה יעזור?" שאל. "כן!" פייפר נבחה עליו והוא נרתע ואז צחק. "בסדר. מה הלאה? איך נוציא את מי שקפא כבר מהקיפאון? אפילו כירון קפוא." פרנק נרתע באיריס נט, בזמן שריינה מלמלה עוד דברים לאיריס כדי שיוכלו להמשיך לדבר איתם ושמה עוד דרכמות. הרומאים קיבלו את זה מכירון ועכשיו ריינה לימדה את כולם להשתמש באיריס נט. 

"וויל" אנבת' אמרה והוא הסתכל עליה בשאלה. "במלחמה שרקת אכשהו. זה לא יוכל להעיר אותם?" "ואיתי" פייפר אמרה ועיניה אורו. "דיבור הקסמה ושריקה" פרנק אמר. "זה יכול לעבוד." אנבת' הנהנה והתקווה חזרה אליה.