החיים של השבעה, אחרי המלחמה בגאיה

ג'ייסון

ג'ייסון החליט לדבר. הדממה הייתה מחרישת אוזניים. "מה קרה להם?" הוא שאל את ריינה בשקט. ניקו ישן על ריינה, אבל ג'ייסון ידע שמשהו קרה. ריינה הסתכלה על ניקו הישן עליה בדאגה ואז חיבקה אותו. "הוא ו וויל רבו. אל תשאל. משהו טיפשי..." היא לחשה. ג'ייסון הנהן בדאגה גם הוא והסתכל על וויל סולאס בזהירות. הוא עף עם קיילה ואוסטין, ולא נראה מודאג כל כך. מה שכן, ג'ייסון הבחין שהוא מידי פעם נראה מיוסר ואז ממהר לחזור להיראות כרגיל. "למה?" ג'ייסון לחש. ריינה נאנחה וגוננה על ניקו ועשתה לו תנוחה יותר נוחה. "וויל, תפסיק..." בן האדס מלמל מתוך שינה, ואז חזר לישון אחרי אנחה.ריינה וג'ייסון קפאו ואז הפשירו.  ריינה החזירה את ניקו לפגסוס כי הוא עמד ליפול בצורה מסוכנת. "אני לא יודעת מה לעשות. זה לא שהם פתוחים בנושא. ואני לגמרי מבינה אותם." ג'ייסון הנהן בלית ברירה. הוא הרגיש רע עם זה, אבל מה כבר היה לו לעשות כנגד אלפי שנים של הומופוביה ואנשים שעדיין קיימים כיום עם דיעות עתיקות כמו שלד של אביר מימי הרנסנס? "יש לי רעיון." הוא אמר לבסוף כשריינה התחילה לאכול וחייך. ריינה הסתכלה עליו בשאלה ובפליאה. ג'ייסון חייך וסיפר לה את הרעיון. ריינה הנהנה והם חייכו אחד לשני, מה שהיה נחמד. כעבור כמה שעות נוספות שבהן הם ישנו ושמרו במשמרות הם הגיעו ונחתו בהקלה. בית החיים עמד לפניהם.