קונור
אני לא יודע אם אנשים לא אוהבים אותי או שאני לא אוהב אנשים ובגלל זה הם לא אוהבים אותי. אבל דבר אחד אני יודע. אין לי שום רצון לבצע עבודה בזוגות. אני שונא את כולם בכיתה הזאת ואין לי כוונה לעבוד על פרויקט עם אנשים שמתלחששים כל פעם שאני עובר במסדרון מילות גנאי. לצערי מיס ספנסר עקשנית ואני יודע שאין סיכוי שאצליח לשכנע אותה לבצע את העבודה לבד. מה גם שלפי תוכן העבודה שהסבירה אי אפשר לבצע אותה לבד. חייב בן זוג. נותר לי רק לקוות שבן הזוג שיוגרל עבורי יהיה נורמלי יחסית.
"קונור צ'ייס" קראה מיס ספנסר שבדיוק פתחה את הפתק ששלפה מהשקית. כולם התבוננו בה בציפייה לשמוע עם מי יעבדו. מיס ספנסר הכניסה את ידה לשקית ושלפה פתק נוסף. היא פתחה אותו באיטיות מייסרת ואני מודה שהסקרנות שלי עמדה להרוג אותי.
"ליב ווסלי" קראה. מישהו פאקינג צוחק עליי מלמעלה אחרת אין הסבר לזה.
"אין סיכוי." התפרצה ליב ונעמדה.
"אל תעשי סצנה מיס ווסלי, שבי במקומך." רטנה מיס ספנסר באדישות מוחלטת לסערת הרגשות של ליב.
"אני לא מתכוונת לעבוד עם הפריק הזה, יש לך מושג מה יקרה לי אם יראו שאנחנו מסתובבים ביחד?"
"תתבגרי כבר ותשבי במקומך, זו בסך הכל עבודה למען השם." נראה שליב עלתה למיס ספנסר על העצבים.
"לא, אין סיכוי מזויין שאני אפילו מסתכלת עליו, בטח שלא עושה איתו עבודה."
"גם אני לא מתכוון להסתכל עלייך, אני לא צריך שירד לי האיי קיו בגללך, תשבי כבר ותפסיקי לעשות סצנה." רטנתי בכעס והבטתי בליב שהסתובבה לשמע קולי.
"אתה תשלם על זה." תקעה בי מבט זועם.
"כולי ציפייה." גיכחתי. מיס ספנסר מיד המשיכה להוציא פתקים מהשקית עד סוף השיעור. כשהצלצול נשמע מיהרתי לצאת מהכיתה לעבר הלוקר שלי. אני צריך אותו ולא רציתי שליב וג'ייסון יגיעו אליו לפניי ויחסמו את דרכי שוב. למזלי כשהגעתי ללוקר שלי הוא היה פנוי. פתחתי את המנעול והחלפתי את הציוד של ספרות בספר הכימיה. הלוקר שלי נטרק בפניי ומצמצתי בבהלה.
"מה?" גלגלתי עיניים לעבר ליב שטרקה את הלוקר שלי בפניי.
"אתה תמיד כזה אדיש אה?"
"את צריכה משהו?, כי אם לא יש לי מה לעשות." נעצתי בה מבט.
"תפסיק להסתכל עליי ככה." התרגזה.
"אני לא מסתכל עלייך, את לא קיימת מבחינתי." גלגלתי עיניים והתקדמתי מהלוקר שלי. ידה תפסה את פרק ידי ומשכה אותי לאחור.
"תפסיקי להטריד אותי, אני אתחיל לחשוב שאת מחבבת אותי." פלטתי. אני חייב להפסיק לפלרטט איתה.
"בחלומות שלך פריק בוי." גיכחה ונעצה בפרק ידי את ציפורניה.
"את מכאיבה לי." הזין שלי התעורר לחיים בתגובה.
"באמת? כי זה עוד כלום למה שאני באמת מסוגלת."
"את מבזבזת לי את ההפסקה, אם את צריכה משהו תגידי אותו עכשיו או שתלכי." אמרתי בקוצר סבלנות מוחלט.
"העבודה, אני לא מתכוונת לעשות אותה איתך."
"בהצלחה בלשכנע את מיס ספנסר להחליף לך שותף."
"יש לך רעיון טוב יותר חכמולוג?" ידעתי שאין סיכוי שמיס ספנסר תסכים להחליף לנו בני זוג וידעתי שאני חייב לשמור על ממוצע ציונים מושלם ולהגיש את העבודה הזאת ולכן אמרתי מילים שלא חשבתי שאני יגיד בחיים.
"הפסקת אש?"
"הפסקת אש?" חזרה אחריי כלא מאמינה.
"כן, הפסקת אש, אולי קשה למוח המעודדת שלך להבין אבל יש אנשים שחשובים להם הציונים שלהם, אז אני רוצה לבצע את העבודה הזאת על הצד הטוב ביותר."
"אתה בעצם אומר שאתה רוצה שנסתדר כדי לעשות את העבודה?" מצמצה בהלם. כאילו הרעיון הפשוט הזה אפילו לא עלה במוחה.
"כן, שנינו נניח את הנשק בצד ונשתף פעולה. מה את אומרת?"
"אין לנו ברירה אחרת נכון?" נאנחה בתבוסה.
"תמיד אפשר להיכשל, לא נראה לי שאכפת לך כל כך." אף פעם לא נראה שליב משקיעה בלימודים או שזה חשוב לה. מבחינתה הדברים החשובים היו נבחרת המעודדות, צבע הציפורניים שלה או אם המכנס שלבשה מתאים לחולצה.
"אתה כזה מניאק מתנשא ושיפוטי אתה יודע?" נראה שהצלחתי להרגיז אותה. אבל לא אמרתי משהו שהוא לא נכון.
"אני רק אומר מה שאני רואה." גלגלתי עיניים. הבחורה הזאת בהחלט גורמת לי לגלגל עיניים לעיתים קרובות.
"יהיה קשה לעבוד איתך בלי להרוג אותך."
"את תאלצי לשלוט בדחפים שלך, מעודדת." הרגשתי צביטה בפרק כף ידי.
"בשביל מה זה היה?" רטנתי בכאב.
"לא הצלחתי לשלוט הדחפים שלי, חנון." אני חייב להתרחק מהבחורה הזאת לפני שלא אצליח לשלוט בכעסים שלי. התחלתי להתרחק ממנה לעבר השיעור הבא שלי כשהיא קוראת מאחוריי.
"שעה שמינית בספריה, אחכה לך שם."
מה קורה חברים?
מקווה שאהבתם את הפרק
אם כן תסמנו כוכב ותגיבו ❤️❤️❤️
KAMU SEDANG MEMBACA
כל מה שאני שונא בך
Romansaמה יקרה שהחנון של השכבה וקפטנית נבחרת המעודדות יצטרכו לשתף פעולה? קונור צ׳ייס הוא חנון מושלם התלמיד המצטיין של השכבה ביום ומפתח משחקי מחשב בשווי מאות אלפי דולרים בלילה. דברים שיטחיים כמו המעמד החברתי שלו בתיכון לא מעניינים אותו והוא בסך הכל רוצה לס...
