כל מה שאני שונא בך

פרק 26

ליב

כעבור 6 שנים

"אוי פאק כן" גנחתי כשהוא חדר לתוכי.
"כן מותק, את כזאת רטובה." הוא גנח והגביר את הקצב שלו בתוכי.
"כן בבקשה, חזק יותר." גנחתי
"אני הולך לגמור על הבטן שלך." הוא הוציא את הזין שלו מתוכי, הוריד את הקונדום, שפשף את הזין שלו וגמר על הבטן שלי.
"קאט, עבודה מעולה חברים" צעק הבמאי וקמתי משכיבה על הספה עליה הייתי. שמחה שזה סוף סוף נגמר. עוזרת ההפקה מיד הביאה לי מגבון וניקיתי את עצמי מהזרע שלו. עוזרת ההפקה נוספת הביאה לי חלוק משי להתכסות בו ויצאתי מסט הצילומים לכיוון המקלחות.
"קנדל" קרא דני העוזר האישי של רוברט הבוס שלי.
"כן?" שאלתי.
"רוברט אמר שתכנסי למשרד שלו."
"אין בעיה, אתקלח ואעבור אצלו." נפנפתי אותו והתקדמתי עוד צעד לפני שקולו שוב עצר אותי.
"הוא אמר שתגיעי אליו מיד, זה נשמע דחוף." גלגלתי עיניים לדבריו. מעניין אם הוא היה מוכן לחכות אם הבטן שלו הייתה דביקה מזרע?
"בסדר" אמרתי ושיניתי כיוון למשרד של רוברט. דפקתי על דלתו.
"כן?" שאל ופתחתי את הדלת.
"קראת לי?"
"כן קנדל, כנסי ושבי." ביום יום הייתי ליב אבל בעבודה קראו לי בשם הבמה שלי – קנדל. רוברט היה דרמטי וזה לא התאים להתנהגות הקלילה שלו בדרך כלל.
"אני לא יודע איך להגיד לך את זה קנדי, אבל את מפוטרת." פערתי את פי בהלם.
"אתה צוחק עליי?" שאלתי בכעס. כבר כמעט שש שנים עבדתי בחברת "פורן סטאר" אתר הפורנו מהמובילים בארצות הברית. עזבתי את כל החיים שלי מאחור בשביל העבודה הזאת.
"אני מצטער מותק, החברה נכנסה קצת לחובות. כמות המנויים לאתר ירדה לאחרונה ואנחנו נאלצים לפטר כמה מהשחקנים הפחות ויראליים שלנו."
"מה זה אומר פחות ויראליים? כל סרט שאני משחקת בו מגיע למאות אלפי צפיות." התרגזתי.
"את ויראלית אבל יש שחקניות ויראליות יותר ממך. שחקניות שאין להן גבולות בסקס ומוכנות לעשות הכל. לך יש גבולות יקירתי וזה מה שמנע ממך מלהפוך לשחקנית פורנו סוג ב לכוכבת פורנו." הייתי המומה מדבריו. ביום בו התחלתי לעבוד אצלו הצבתי גבולות. לא הסכמתי לסקס עם נשים, לסקס עם יותר מפרטנר אחד או לכל מיני סטיות שלדעתי היו הזויות. אבל לא ציפיתי שיפטר אותי בגלל זה. בזמנו הוא הסכים לתנאים שלי.
"אין לי מילים, בבקשה תגיד לי שזו בדיחה." גיחכתי ודמעות כמעט ירדו מעיניי. לא כי אהבתי את העבודה אלא כי הייתי זקוקה לה.
"אני מצטער קנדל, אבל לצערי זו לא בדיחה. המשכורת האחרונה תיכנס לחשבון שלך במועד הקבוע. יש לך ארבעה ימים לעזוב את הדירה שאת מקבלת מהחברה." הוא הושיט לי את מכתב הפיטורים. חטפתי אותו מידו בלי להגיד מילה ויצאתי מהמשרד שלו. באתי לצאת מהבניין של החברה אבל נזכרתי שלגופי חלוק משי ורוד אז הסתובבתי והלכתי למקלחות. פתחתי את המים במקלחון ונכנסתי לתוכו. סגרתי את הדלת עליי והתחלתי לחפוף את שערי. אני לא מאמינה שאני שוב חסרת כל. לא שהעבודה בפורנו הפכה אותי לעשירה אבל עשיתי כסף לא רע. כסף שהספיק לטיפולים היקרים מידי של אמי. חזרתי שוב להיות בת שמונה עשרה שהחיים שלה התפרקו. אני לא חושבת שהרגשתי רע כל כך מאז אותו היום... החיים שלי היו דפוקים. ממש דפוקים, יותר מטרגדיה שייקספירית. הם היו דפוקים מהיום שנולדתי לאמא שרק סיימה תיכון ולאבא נרקומן שמת ממנת יתר והגיעו לשיא ביום חלוקת התעודות בתיכון. מאותו היום הכל התחיל להידרדר. אחרי שקרה מה שקרה והבנתי שאני לא אטוס לניו יורק איתו המשכתי לעבוד כל הקיץ בגלידרייה עד שיגיע המועד לעבור לקולומביה. סבלתי את הלעג וההשפלה מכולם בעקבות התפרצות הסרטון כי ידעתי שבקרוב אעזוב והכל יגמר אבל שבוע לפני המעבר הגדול קיבלתי שיחת טלפון מהמזכירות של קולומביה בה נאמר שביטלו לי את המלגה כי המלגה היא לסטודנטים מצטיינים ללא רבב ומסתבר שסרטון סקס שלי שמסתובב ברשת סותר את ההגדרה של סטודנטים מצטיינים ללא רבב. הם הציעו לי לשלם את שכר הלימוד שלי או לבטל את ההרשמה ובגלל שלא היה לי גרוש ביטלתי את ההרשמה. נשארתי בווסטדייל והמשכתי לעבוד בגלידריה. הכל היה משעמם ורגוע. מידי פעם השפלה ממישהו שראה את הסרטון שלי וחשב שזה משעשע או הטרדה מינית מבחורים שיכלו להיות האבות שלי אבל שרדתי. עד שיום אחד קיבלתי טלפון מבחור שאפתן בשם רוברט, הוא אמר לי שסרטון הסקס שלי הגיע אליו ושאני בידיוק מה שהוא מחפש. הוא הציע לי לעבוד אצלו בחברה, להיות שחקנית פורנו. המשכורת שהציע הייתה גדולה אבל ניתקתי לו את הטלפון בפרצוף. לא הייתה לי כוונה להיות שחקנית פורנו בניו יורק עד שמצבה הבריאותי של אמא התחיל להדרדר וגילו לה את המחלה. סרטן שלב שלוש. באותו הרגע נשברתי. לא היה לנו ביטוח רפואי והטיפולים היו יקרים להחריד, המשכורת של הגלידרייה לא הייתה קרובה לכסות את ההוצאות ובנוסף בית החולים המקומי לא היה מספיק טוב כדי להעניק לה את מה שהיא צריכה. מהר מאוד מצאתי את עצמי משחזרת את המספר של רוברט ומסכימה להצעה שלו בדמעות תוך כדי שאני מציבה לו רשימת גבולות ברורה שהסכים עליה. למחרת אני ואמא היינו על טיסה לניו יורק. שיכנתי אותה במחלקה אונקולוגית יוקרתית בבית חולים פרטי ומפונפן בניו יורק כי לאמא שלי הגיע את הטוב ביותר וצוות הרופאים שם הוא הטוב ביותר בעיר. לפחות לא הייתי צריכה לדאוג למגורים כי החברה סיפקה לי דירה מרווחת ונחמדה במרכז העיר. ועכשיו אני מובטלת. מה אעשה עכשיו? איך אשלם על הטיפולים היקרים בטירוף של אמא? איך אשלם על שכר דירה בעיר היקרה הזאת? לחזור לווסטדייל לא בא בחשבון. כבר אין לנו כלום שם ומבחינה רפואית אין לעיירה הזאת שום דבר להציע לאמא שלי. יצאתי מהמקלחת מתייפחת בדמעות. התלבשתי ובבושת פנים עזבתי את הבניין של החברה. נסעתי במטרו כמה רחובות אל הדירה שלי ועליתי במעלית. כשנכנסתי לדירה התרסקתי בבכי על הספה שלי. הבטן שלי קרקרה ברעב אבל לא התחשק לי לאכול. איך אספר לאמא שלי שפיטרו אותי מהעבודה? עבודה שבכלל לא הייתה מודעת לקיומה. היא הייתה בטוחה שקיבלתי התמחות אצל מעצב אופנה מוביל בניו יורק. כך סיפרתי לה. היא הייתה גאה בי כל כך כל החיים האלו ולא היה לי לב לספר לה כשהיא נלחמת במחלה קשה כל כך שהבת שלה היא כישלון. אם הייתה יודעת שאני מוכרת את גופי בתמורה לכסף היא הייתה מעדיפה שהמחלה תיקח אותה אבל מה שלא יודעים לא כואב. נכנסתי לאתר של חברת כוח אדם והגשתי את קורות החיים שלי לכל עבודה שראיתי. חנויות, מסעדות, ניקיון, שמרטפות, שירות לקוחות. אבל ידעתי שאין לי סיכוי למצוא עבודה, מי יעסיק שחקנית פורנו לשעבר? אני לא אופתע עם הבוסים הפוטנציאליים שלי יזהו אותי מאחד הסרטים שלי. מעבודה כזאת זה רק לרדת נמוך יותר. השלב הבא זה חשפנות בבר מפוקפק או יותר גרוע זנות או סחר בסמים. התייפחתי בבכי על הספה עד שנרדמתי.