כל מה שאני שונא בך

פרק 36

ליב

סיימתי את משמרת הערב שלי במסעדה אחרי שנטשתי את קונור בדירתי הבוקר כדי לנקות את דירתו, למרות מה שקרה אמש אני עדיין עובדת אצלו ולא התכוונתי לפשל בעבודתי. לאחר מכן נסעתי ברכבת התחתית ישר אל המסעדה וסוף סוף סיימתי לעבוד ונכנסתי לדירה שלי. הדבר הראשון שעשיתי זה להעיף בבעיטות את נעלי הספורט מכפות רגליי ולהסיר את הגרביים בעזרת ידיי. לאחר מכן פתחתי את החגורה השחורה של פראדה שקונור קנה לי ליום ההולדת השמונה עשרה שלי והנחתי אותה על שולחן האוכל ומיהרתי להוריד את הג'ינס מגופי. במהלך שש השנים האחרונות ניסיתי למחוק כל קשר לקונור צ'ייס למעט חגורת הפראדה שהוא קנה לי. אולי הייתי פגועה אבל לא מטומטמת. החגורה הזאת הייתה הפריט היפה והיקר ביותר שהיה לי בארון. היא הפכה להיות פריט הלבוש האהוב עליי ולא רק בגלל היופי והיוקרה שלה, אלא כי היה לה ערך רגשי וגם כי היא הזכירה לי את הסקס הכי טוב שהיה לי בחיים. בכל פעם שנזכרתי בערב יום הולדתי השמונה עשרה כשקונור קשר אותי בעזרת החגורה וזיין אותי על הספה שלי לחיי נצבעו באדום. עזבתי את המטבח והסלון המחוברים אל המקלחת והורדתי את שאר הבגדים ובדיוק כשהפעלתי את ברז המים פעמון הדלת של הדירה שלי צלצל. כיביתי במהירות את הברז והתעטפתי במגבת. "רק רגע" קראתי ורצתי אל הדלת. הצצתי מהחור וראיתי את קונור עומד כשזר ורדים בצבע ורוד בידו. פתחתי את הדלת.
"אתה מביא לי פרחים? ברצינות?" מבטו היה מופתע והוא העביר אותו על גופי. לחיי מיד התחממו. אף פעם לא הייתה לי בעיה עם העירום שלי. הצטלמתי לסרטי פורנו ובערך שלושים עוזרי הפקה צפו בי עירומה לגמרי. אבל תמיד הסמקתי מול קונור, בפעמים הראשונות שהוא ראה אותי בעירום בעבר אני זוכרת כמה ביישנית הייתי והיום שש שנים מאוחר יותר אני מרגישה כך שוב ואני אפילו לא עירומה, מגבת מכסה אותי.
"כן, כאות תודה על שעזרת לי אתמול שהייתי שיכור ולא גלגלת אותי מכל המדרגות, זה בהחלט הגיע לי." הוא הושיט את זר הפרחים.
"אתה לא יכול לקנות את הסליחה שלי בפרחים." אמרתי בכעס.
"אני לא מנסה לקנות את הסליחה שלך ליב, בסך הכל הבאתי לך זר פרחים כאות תודה. אם לא תקחי אותו הוא יזרק לפח, לא חבל?" הוא ידע בדיוק מה להגיד כדי לגרום לי להושיט את ידי ולקחת ממנו את הזר היקר שלא היה לי לב שיזרק לפח. ידי הושטה באינסטינקט לקחת את הזר והמגבת נפלה מגופי. צרחתי בבהלה וקונור פער את פיו בהלם אבל התאושש מהר והגיב. הוא דחף אותי לתוך הבית נכנס וטרק את הדלת בחוזקה מאחוריו.
"למה עשית את זה?" שאלתי עירומה תוך כדי שידי נשלחה כדי לכסות את שדי והחזקתי את זר הפרחים מעל הכוס שלי כדי שיסתיר אותו.
"כדי שלא יעבור איזה שכן בטעות ויראה את הגוף שלך מוצג לראווה, או המאבטח של הבניין יראה אותך כך במצלמות."
אה.
"אלוהים את נראית ככה כמו חווה." קונור התפרץ בצחוק מתגלגל. חווה? חווה מאדם וחווה?
"זה לא מצחיק, תרים בשבילי את המגבת." ציוויתי.
"ואיך בידיוק תקחי אותה? הידיים שלך תפוסות. אלא אם את מוכנה לחשוף שד בשבילי?" הדביל נהנה מידי מהמצב.
"פשוט תרים את המגבת הדפוקה." התעצבנתי.
"איך שאת רוצה" הוא התכופף להרים את המגבת מהרצפה וברגע שהזדקף עם המגבת בידו מבטו נתקע על משהו מאחורי.
"על מה אתה מסתכל?" שאלתי כשהושטתי את ידי למגבת אבל שניה לפני שאחזתי בה הוא שיחרר את אחיזתו והיא נפלה לרצפה.
"מה נסגר" התרגזתי והוא עקף אותי והתקרב לעבר שולחן האוכל שלי.
"אני לא מאמין שהיא עדיין אצלך." הוא הרים את חגורת הפראדה שקנה לי וליפף אותה.
"אתה זוכר אותה?" שאלתי בפליאה. לא ציפיתי שיזכור אותה. בסופו של דבר זו בסך הכל חגורה פשוטה והוא גבר. אנחנו הנשים יכולות ללבוש את אותו הבגד מיליון פעם והם לא ישימו לב. חוץ מזה, הפעם האחרונה שהוא ראה את החגורה הזאת הייתה לפני שש שנים.
"איך אפשר לשכוח? החגורה הזו טומנת בתוכה זכרונות." ניצוץ שובב נדלק בעיניו והסמקתי.
"אלוהים כמה שהייתי רוצה לקשור לך את הידיים עם החגורה הזאת וללקק לך את הכוס כמו שעשיתי ביום ההולדת השמונה עשרה שלך." הוא התקרב לעברי.
"קונור.." הזהרתי והרגשתי איך צמרמורת של התרגשות וסכנה עוברת בגופי. גם אחרי שש שנים עדיין לא הייתי חסינה לדיבור המלוכלך שלו.
"גמרת כל כך חזק על הפה שלי והאורגזמה שלך הייתה הדבר הכי טעים שטעמתי בחיי. אני מת לטעום אותה שוב."
"תפסיק קונור, אני לא יכולה לשכב איתך שוב, אתה לא מבין? אני לא יכולה להיות חלשה כל כך." לא התכוונתי להגיד לו את החלק האחרון של המשפט אבל המילים יצאו ממני כמו קיא. חוץ מזה, האיום של סקארלט עדיין הדהד בראשי, לא יכולתי להסתכן בבריאות של אמא שלי. היא גוססת ומגיע לה לקבל את הטיפול הרפואי הכי טוב שיש. הוא התקרב לעברי תוך כדי שהוא תולה את החגורה על כתפו וכפות ידיו אוחזות בפניי כך שפניו במרחק נגיעה משלי. זר הפרחים נפל מידי.
"לשכב איתי זו לא חולשה מצידך ליב, המשיכה בינינו היא בלתי נמנעת." הוא נישק אותי ברוך ונכנעתי לנשיקה שלו. הוא צדק, המשיכה בינינו הייתה קלטנית מהיום הראשון ולמרות כל מה שהוא עשה לא היה עוד גבר שנמשכתי אליו כמו שנמשכתי אל קונור צ'ייס. הנשיקה הייתה מתוקה ועדינה, מלאה בתשוקה וגעגוע. הוא החל ללכת תוך כדי שהוא מנשק אותי ואני צועדת ביחד איתו עד שאני מגיעה לספה והוא דוחף אותי עליה בעדינות ומתיישב מעליי בפיסוק.
"ידיים אליי." ציווה והושטתי אותן אליו על אוטומט. המוח של ליב יצא מהקבוצה כרגע הייתי גוש רוטט מתשוקה וכמיהה למשהו שנלקח ממני לפני שנים ולמרות שכל כך התאמצתי להכחיש רציתי בחזרה. קונור הוריד את החגורה מכתפו וקשר את מפרקי כפות ידיי בעזרתה. המראה של חגורת הפראדה מלופפת סביב פרקי כפות ידיי נתן לי תחושת דה ז'ה וו חמימה. ברגע שידיי היו קשורות הוא הרים אותן אל מעל ראשי.
"אל תורידי אותן." ציווה כפי שעשה לפני שש שנים ואז קם ממני ועמד.
"תראי אותך ליב, פאקינג מושלמת." אמר תוך כדי שהוריד את ג'קט החליפה שלבש ופתח את העניבה. המחמאה שלו גרמה לי להסמיק וחמימות מילאה את גופי, הייתי עם הרבה גברים אבל אף אחד אף פעם לא החמיא לי במיטה כמו קונור. הוא עשה את זה באופן קבוע בעבר ונראה שההרגל הזה לא השתנה אצלו.
"את נראית כמו חלום, יש לך מושג כמה פנטזתי עלייך בשש השנים האחרונות?, אפילו כששכבתי עם הארוסה שלי גנחתי את שמך." פערתי את עיניי בפליאה לדבריו.
"זה כל כך לא בסדר מה שקורה כאן קונור, אתה גבר מאורס."
"אז תגידי לי לשחרר אותך." אמר ועצר את ידיו שכבר פתחו את כפתור המכנס המחויט שלו. שתקתי ובהיתי בו המומה. הוא התקרב אליי בחזה חשוף ורכן אל פני, ידיו אחזו בסנטרי.
"אולי אני מאורס אבל אף פעם לא הייתי שלה, תמיד הייתי שלך ליב. בכל צעד, בכל החלטה, בכל יום ובכל לילה, פנייך תמיד היו צרובות בראשי." הוא שתק ואחרי כמה שניות הוסיף.
"ובליבי." הלב הטיפש שלי שתמיד היה שייך לילד הזה שעכשיו גבר התכווץ והרמתי את ראשי כדי לנשק אותו. שתלך להזדיין סקארלט, הוא היה שלי קודם, יש לי זכויות עליו. וכרגע? אני רוצה לקחת את מה שהיה שלי בחזרה, גם אם זה רק ללילה אחד של שחכה. כי ידעתי שבחיים לא אוכל לסלוח לו ולקבל את קונור למשהו שהוא מעבר ללילה הזה.
"תזיין אותי" לחשתי בין נשיקות.
"לא, הלילה אני הולך לאהוב אותך." הוא נישק אותי בתשוקה. לא רציתי לעשות אהבה, רציתי זיון פראי ונטול רגשות כדי לפרוק את המשיכה המינית המטורפת הזאת בנינו מהרגע שפגשתי אותו שוב אחרי שש שנים. הוא החל לנשק את צווארי ולאט לאט ירד אלי שדיי ומצץ את הפטמה שלי.
"אלוהים." פלטתי.
"אני מת על הציצים שלך, זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי אותם בחדר שלי? שכמו משוגעת הורדת את החולצה שלך ואני טרפתי אותם?" הוא הזכיר לי את המגע המיני הראשון שלנו איי פעם וחיוך עלה על פניי.
"כבר אז לפני שש שנים ידעתי שהם נועדו בשבילי." מלמל תוך כדי שליקק את הפטמה השנייה שלי בעדינות וגרם לי להיאנח רציתי לתפוס בשיערו אבל ידיי היו קשורות מעל ראשי בעזרת החגורה.
"פאק קונור, אתה תהרוג אותי עם הדיבור הזה שלך."
"אז אולי כדאי שאפסיק לדבר ואעסיק את הפה שלי במשהו אחר." הוא פישק לאט את רגליי וגלש בינהן. ברגע שלשונו יצאה וליקקה את הליקוק הראשון הצטמררתי. הוא לא תקף את איברי כפי שציפיתי שיעשה אלא ליקק ומצץ בעדינות שהטריפה אותי בכל המובן הטוב של המילה.
"את כל כך טעימה לי." הוא מלמל מבין רגליי ונאנחתי כאילו הגעתי לגן עדן. אצבעו חדרה לתוכי תוך כדי שפיו מוצץ ומלקק אותי והתכווצתי.
"תמיד רטובה כל כך בשבילי, אני כבר מת להרגיש את הרטיבות שלך סביב הזין שלי." הוא הוסיף עוד אצבע והמשיך ללקק אותי עד שיצאתי מדעתי וגמרתי על הפה שלו.
"התגעגעתי לשמוע את האורגזמה שלך, המוזיקה האהובה עליי." הוא העביר ליקוק אחרון בין רגליי והתרומם. ידיו נשלחו אל כפתור המכנס המכופתר שלבש והוא החל לפתוח אותו תוך כדי שעיניו הכחולות העמוקות מסתכלות עליי.
"בחיים לא ימאס לי לראות אותך ככה ליב, את הבחורה הכי יפה שראיתי בכל החיים שלי." הוא חייב להפסיק עם כל המחמאות האלו. תמיד הייתי בחורה חזקה שלא אפשרה לגברים לסובב אותה בעזרת מילים אבל כל מחמאה שיצאה מפיו של הגבר הזה סדקה את החומות שהגנו על ליבי. לא יכולתי להעניק לו את סליחתי בזכות מילים. לא משנה איזה תגובה הן עוררו בי.
"אני רוצה שתזיין אותי, חזק, כאילו אני הזונה שלך." אמרתי את המילים האחרונות בטעם רע אבל זה מה שהיה דרוש, העדפתי להתמודד עם השפלה מאשר עם המחמאות והמילים המתוקות שלו שלאט לאט המסו את ליבי. הוא היה עירום לגמרי כשטיפס מעליי בפיסוק ורכן אל פניי, שוב ידו אחזה בסנטרי. סירבתי להסתכל עליו.
"תרימי את הראש, תסתכלי עליי." הוא הטה את סנטרי לעברו ועיניו הסתכלו לתוך עיניי.
"זה אולי מה שאת רוצה אבל אני יודע מה את צריכה, ואת צריכה שאני אוהב אותך הלילה בייבי." הוא נישק אותי והרגשתי איך אני נמסה. הוא אחז בידיי הקשורות שמעל ראשי וחדר אליי. ברגע שהרגשתי את הזין שלו בתוכי דמעות החלו לזלוג מעיניי. הוא נעצר מיד.
"אל תעצור, תמשיך." גנחתי.
"אבל את בוכה." הוא שאל בבלבול אמיתי על פניו אבל עשה מה שאמרתי וחזר לנוע בתוכי. דמעות זלגו על לחיי.
"למה את בוכה?" הוא שאל והתכווצתי סביב הזין שלו.
"כי התגעגעתי כל כך." אמרתי והרגשתי כל כך מטופשת.  כל הסיטואציה הזאת הייתה יותר מידי בשבילי, המגע שלו, המילים החמות שלו. הן הזכירו לי למה כל כך התגעגעתי. אחרי שש שנים שלא הצלחתי לשחרר קיבלתי את הפיסה ממני שהייתה חסרה לי.
"גם אני התגעגעתי אלייך אהובה." הוא נאנח.
"אני מרגישה כאילו חזרתי הביתה." אני חייבת להשתלט על הרגשות שלי ולעצור את הקיא המילולי שיוצא לי מהפה. הוא רכן כדי ללקק את הדמעות שזלגו על לחיי ולחש באוזני.
"חזרנו הביתה בייבי." הדמעות שלי זלגו והוא נישק את פי ברכות.
"תגמרי בשבילי ליב, אני רוצה להרגיש אותך שוב גומרת סביב הזין שלי." הוא גנח והושיט את ידו אל הדגדגן שלי ושיחק איתו.
"אלוהים כן קונור, אל תפסיק בחיים." גנחתי כשהרגשתי קרובה לשיא.
"בחיים לא מותק, אני לא אשחרר אותך שוב בחיים." הוא הגביר את קצב החדירות שלו ובשילוב היד שלו זה הספיק כדי להעיף אותי לשיא שלי. בזמן שאני מתאוששת מהאורגזמה שלי קונור גמר בתוכי ונישק אותי בעדינות בלי לצאת ממני. אלוהים לא רציתי שהוא יצא, ברגע שהוא יצא ממני נצטרך לחזור למציאות והקסם יגמר. עדיין לא הייתי מוכנה להרפות ממנו עד שקיבלתי אותו בחזרה אז חיבקתי אותו וטמנתי את ראשי בצווארו כשראשו טמון בצווארי. עד שעיניי נעצמו.

פרק חדש חברים, מקווה שאהבתם אותו
אל תשכחו להגיב לי את דעתכם זה חשוב וכמובן לסמן בכוכב. ♥️