כל מה שאני שונא בך

פרק 34

ליב

הגשם דפק על החלונות הפנורמיים של הדירה שלי. החימום דלק ושכבתי על הספה הגדולה שלי מכורבלת בשמיכת צמר ומשוטטת בחשבון הנטפליקס שמחובר לטלוויזיה בדירה. עברו שעתיים מאז חילצו אותי ואת קונור מהמעלית בבית החולים ומיהרתי לתפוס מונית אל הבניין ולהיעלם לו. זה לא היה צריך לקרות, אסור היה לי לנשק אותו בחזרה. אבל אני מזוכיסטית כי אחרי כל השנים האלו הייתי צריכה טעימה אחת קטנה מהגבר שהפך את עולמי. הנשיקה הייתה מיוחדת, היא הייתה כל מה שרציתי בחיי, כל מה שכמהתי וחלמתי עליו. לא יכולתי להכחיש שתמיד יהיה בי חלק שיהיה מאוהב בקונור צ'ייס. כשהייתי בת שמונה עשרה הוא היה האביר על הסוס הלבן שלי וכבש את הלב שלי בסערה. החותם שהוא הותיר על ליבי היה חזק מידי וידעתי שהוא הרס אותי בשביל כל גבר אחר שבא אחריו. נאנחתי בתסכול כששמעתי את פעמון הדירה שלי מצלצל וקמתי אל הדלת עטופה בשמיכה. מי שנמצא בצד השני של הדלת המשיך לצלצל בפעמון ולא הרפה.
"רק רגע" קראתי וניגשתי אל חור הדלת. הצצתי וראיתי את קונור עומד מעברה השני של הדלת. לבוש באותה חליפה שלבש מוקדם יותר היום ובקבוק וויסקי בידו.
"מה אתה עושה כאן קונור?" שאלתי בלי לפתוח לו.
"תפתחי לי את הדלת."
"לא, השעה כמעט חצות. תעלה לדירה שלך ותלך לישון. אני עייפה." אמרתי כי לא היה לי כוח להתמודד איתו כרגע, הייתי חלשה ומבולבלת מהנשיקה שחלקנו.
"זו לא הייתה בקשה ליב." חצוף.
"אני לא מתכוונת לפתוח לך את הדלת." הכרזתי בקול חד משמעי. מצידי הוא יכול להישאר לישון בפתח הדלת שלי כל הלילה.
"תפתחי." הוא צעק והלם באגרופיו בדלת. לא הגבתי.
"תפתחי את הדלת הדפוקה ליב, תני לי להיכנס." התעלמתי.
"תכניסי אותי בחזרה, תקחי אותי בחזרה ליב, תפתחי את הדלת." המילים שלו בלבלו אותי. לקחת אותו בחזרה? כבר לא הייתי בטוחה שהוא מדבר על הדלת. התעלמתי.
"את כזאת כלבה מזוינת ליב, כלבה היית וכלבה נשארת." הוא קילל אבל לא הגבתי.
"למה? למה עשית את זה? את הרסת אותי. אולי מבחינתך זה היה מצחיק לפתות את החנון של השכבה ולטמון לי מלכודת ביחד עם האקס הטיפש שלך אבל בשבילי זה היה אמיתי." הוא הלם באגרופיו על הדלת. בשלב זה הייתי בטוחה שהוא שיכור. בקבוק הוויסקי בידו הסגיר אותו אבל הדברים שאמר הסגירו אותו יותר. קונור הפיקח בחיים לא היה חושף פגיעות בפניי.
"חתיכת כלבה, אני אהבתי אותך, אלוהים כמה שאהבתי אותך, הייתי נותן לך הכל, הייתי מקדיש את החיים שלי למענך וסוגד לך." הוא הלם בדלת ודמעות עקצצו בעיניי.
"היית חייבת להרוס את הכול, להרוס אותי בשביל כל בחורה אחרת, תפתחי את הדלת ליב או שאת מפחדת מדי להתמודד עם האמת?״ אבל זו לא האמת רציתי לצעוק. אם הוא רק היה יודע. מעולם לא בגדתי בו, מעולם לא צחקתי עליו. הייתי כל כך מאוהבת בו.
"דיי קונור, תלך מפה." אמרתי בקול חנוק מדמעות.
"את בוכה? באיזו זכות? תפתחי את הדלת ותתמודדי איתי." הוא צעק. פתחתי את הדלת והוא נכנס בתנופה. טרק את הדלת בבעיטה ותפס את גרוני בידו, מטיח אותי בדלת.
"אתה חונק אותי" מלמלתי בקול חנוק.
"זה מגיע לך." אמר באכזריות ועיניי הקרח שלו היו אדומות ונפוחות.
"אתה שיכור קונור, אתה תתחרט על זה."
"לא כמו שאני מתחרט שאהבתי אותך." המשפט הזה היה בול בפגיעה במקומות הכי אפלים בלב שלי ודמעות זלגו מעיניי כמו נהר.
"אפילו כשאת בוכה את פאקינג מהממת ליב, לאף אחת אחרת מעולם לא היה סיכוי." הוא רכן וליקק את הדמעות שלי.
"קונור.." נרעדתי ממגע לשונו החמה על הלחי שלי.
"היינו יכולים להיות כל כך מושלמים ביחד, יצא לך לחשוב פעם מה היה קורה אילו היינו עוברים ביחד לניו יורק כמו שתכננו?" שאל והסתכל בעיניי.
"בכל פאקינג דקה." עניתי. לא היה רגע בחיי שלא פנטזתי על איך זה היה יכול להיות עם קונור בניו יורק. אבל לחיים היו תוכניות אחרות בשביל שנינו.
"ואיך זה היה במחשבות שלך?"
"מושלם" אמרתי בקול רועד ודמעה זלגה מעיני.
"למה עשית את זה ליב? תגידי לי למה?" הוא הטיח את בקבוק הוויסקי שבידו השנייה אל הרצפה בכעס והתכווצתי בבהלה. הדמעות שלי התגברו.
"לא עשיתי כלום קונור, אתה עשית."
"איך את מעזה להאשים אותי?"
"כי אתה האשם קונור, אתה האשם היחיד. אני לא בגדתי בך, אני לא שיקרתי לך. אתה הפצת סרטון סקס שלנו ובגדת בי."
"תפסיקי לשקר, אני שמעתי אותך ואת ג'ייסון באותו היום בכיתה." הוא הידק את אחיזתו בגרוני.
"אתה שמעת לא טוב." אמרתי במעט האוויר שנשאר לי.
"תסבירי" הוא אמר והרפה מעט מגרוני כדי שאוכל לדבר.
"אני לא יודעת כמה שמעת מהשיחה שלי עם ג'ייסון אבל זה בכלל לא היה ככה. אני נפרדתי ממנו קונור, אמרתי לו שאני מאוהבת במישהו אחר. בך. אבל הוא לא קיבל את זה יפה אז הוא אמר שאנחנו מושלמים ביחד ונישק אותי קפאתי בבהלה לכמה שניות אבל אז דחפתי אותו ממני ואמרתי לו שלא יתקרב אליי בחיים."
"זה לא מה שאני שמעתי." אמר.
"כמה זמן האזנת לי ולג'ייסון? אני יודעת ששניות בודדות כי אם היית שומע את כל השיחה בחיים לא היית חושב שבגדתי בך. אהבתי אותך כל כך, בחיים לא הייתי עושה את זה."
"התעללת בי כל הילדות שלנו וזו הייתה המתיחה הגדולה שלך." הוא התעקש.
"לא קונור, לא. בחיים לא. אני יודעת שהיה לנו עבר בעייתי אבל הוא נשכח בשנייה שהתאהבתי בך."
"אז את רוצה להגיד לי שהפצתי סרטון סקס שלך לחינם?"
"כן קונור, אתה האשם. הגיע הזמן שתכיר בזה. אתה הרסת את כל מה שיכולנו להיות במו ידייך. אם רק היית נושם לרגע ומתקשר איתי כל הטירוף הזה היה נמנע אבל אתה פעלת באימפולסיביות מתוך כעס ורגשי נחיתות." ההכרה עלתה על פניו היפות והוא אחז את פניי משתי הצדדים.
"לא ליב." דמעות זלגו על לחייו.
"כן קונור, זו האמת. אי אפשר לשנות אותה. תתמודד עם זה." הדמעות זלגו מעיניי בגלל הצער שלו אבל גם מהקלה. שנים חשבתי מה יקרה ברגע שאתעמת עם קונור בנוגע לכל מה שקרה ואבהיר לו שמעולם לא הייתה שום מתיחה עם ג'ייסון, שהוא קפץ למסקנות מיותרות. אחרי שנים שסחבתי את עול האמת עליי הרגשתי את ההקלה. הוא אחז את פניי ונישק אותי. שפתיו רעדו על שפתיי והדמעות שלנו התערבבו והרגשנו את טעמן. הרשתי לעצמי לנשק אותו לספוג את הצער שלנו, לסגור מעגל. לבסוף הוא עצר את הנשיקה והסתכל עליי במבט הכי עמוק שראיתי בחיי.
"אני מצטער."
"זה מאוחר מידי להצטער קונור." הדמעות זלגו מעיניי בגלים כשהוא תפס אותי וחיבק אותי, הרטיב את החולצה שלי בדמעות כשראשו נח על הכתף שלי. לא יכולתי להזיז אותו והרשתי לעצמי לבכות גם.
"טוב מאוד שאת לא סולחת לי, זה לא מגיע לי." מלמל והלב שלי התכווץ. הזזתי אותו ממני אחזתי בזרועו והובלתי אותו לעבר חדר השינה שלי תוך כדי שאנחנו מדלגים על שברי הזכוכית של בקבוק הוויסקי.
"אתה שיכור, תשב." הושבתי אותו על המיטה שלי. רכנתי אליו וניגבתי את הדמעות שלו באגודלי. הורדתי לו את הבלייזר והתחלתי לפתוח את כפתורי החולצה שלו, גם המכנסיים והנעליים הצטרפו לערמה כך שנשאר בתחתוני בוקסר בלבד. הוא רעד מקור אז הרמתי את שמיכת הפוך שלי וסימנתי לו להיכנס וכיסיתי אותו. ניגשתי אל הארון והוצאתי עוד שתי סמיכות צמר וכיסיתי אותו בהן. דאגתי שהחימום יופעל על הטמפרטורה החמה ביותר והתיישבתי לצידו כששכב על מיטתי.
"אתה שיכור, תנסה להירדם, מחר תרגיש טוב יותר." אמרתי והסטתי קצוות שיער בלונדיני מפניו. הוא אחז את כף ידי בידו והסתכל אל תוך עיניי בעיניו הכחולות המהפנטות.
"ליב" הוא אמר את שמי וקירב את כף ידי אל שפתיו ונשק לה.
"אני אוהב אותך." הוא אמר והלב שלי הפסיק לפעום.
"אני אוהב אותך, זו תמיד הייתה את בשבילי." הוא נשק שוב לכף ידי ועיניו נעצמו. שתקתי לא יכולתי להגיב, פשוט בהיתי בו עד שנשימותיו היו רגועות והוא נרדם.
"גם אני אוהבת אותך" לחשתי כשהייתי בטוחה שלא שמע ודמעות ירדו מעיניי.
"זה תמיד היית אתה בשבילי." אמרתי והסתלקתי לסלון.

מקווה שאהבתם את הפרק חברים♥️
אל תשכחו להגיב לי את דעתכם זה מאוד חשוב לי וכמובן לסמן בכוכב. ♥️