כל מה שאני שונא בך

פרק 30

קונור

"יש לך מזל שהגעת בזמן." גיחך טיילר שעטוף כולו במעיל וצעיף מכסה את פיו.
"לא עומד בקור של ניו יורק?" שאלתי והנהג שלי סגר את הדלת אחריי.
"בוא ניכנס פנימה כבר אחרת הזין שלי יקפא וסופיה תבוא אלייך בתלונות." הוא פתח את הדלת של בניין היוקרה, המעלית בדיוק נפתחה ונכנסנו אליה. לחצתי על כפתור הקומה השלושים ואחת ודלת המעלית נפתחה הישר בכניסה של "מיטהטן" מסעדת שף שמתמחה בבשרים בלב מנהטן. המארחת קיבלה את פנינו בחיוך.
"היי סטפני, השולחן הקבוע שלנו." טיילר חייך את החיוך שמפיל לנשים את התחתונים.
"בטח, הוא שמור לכם." היא התקדמה והובילה אותנו אליו. השולחן היה בצמוד לחלון זכוכית פנורמי שהשקיף על כל העיר.
"שיהיה לכם ערב נעים, כבר מלצר ייגש אליכם." סטפני הגישה לנו את התפריטים ונעלמה.
"אני חושד שסופיה מסתירה ממני משהו." טיילר לא נטה להאריך בהקדמות.
"למה אתה חושב דבר כזה?" התעניינתי. טיילר וסופיה התחילו לצאת רשמית בערך באותה תקופה בה אני וליב יצאנו אבל לעומתנו הם האריכו ימים עד שכרע ברך והציע נישואים.
"אני לא יודע, אני מרגיש שהיא קצת מוזרה לאחרונה. מצבי הרוח שלה משתנים בקצב מסחרר, אני לא עומד בזה."
"אני לא חושב שאשתך מסתירה ממך משהו טיילר, אולי עוברת עליה תקופה עמוסה או משהו כזה. תנסה לדבר איתה." סופיה מתה על טיילר, הם בלתי נפרדים כבר שנים, אני בספק שתסתיר ממנו משהו.
"אני מניח שאתה צודק, אני סתם פראנואיד."
"ערב טוב, תרצו להזמין?" קול מוכר נשמע באוזניי וסובבתי את מבטי.
"את עוקבת אחריי?" כעסתי על ליב שעמדה מולי עם מבט מופתע על פניה לבושה במכנס שחור מחויט וחולצת כפתורים שחורה תואמת. שערה אסוף בצמה צמודה וגבוהה והיא מחזיקה אייפד בידה.
"נראה לי שאתה זה שעוקב אחריי." זעמה. עברו בקושי שעתיים מאז שעזבה את הבית שלי. לא ציפיתי לראות אותה עד מחר בבוקר כשתעביר את החפצים שלה אל הבניין שלי. ובטח שלא במקום הקבוע שלי ושל טיילר.
"תראו תראו, ליב פאקינג ווסלי." גיחך טיילר. ליב הפנתה את מבטה אליו והסמיקה.
"היי טיילר, כמה טוב לראות חבר ותיק." היא חייכה. חבר ותיק? היא וטיילר מעולם לא היו חברים, ההיכרות היחידה שלהם הייתה בגללי והם מעולם לא החליפו מעבר לכמה משפטים. גל רכושנות השתלט עליי.
"אף פעם לא היינו חברים ליב, היית מקובלת מידי בשביל להיות חברה שלי אבל את וקוני הייתם חברים ממש ממש קרובים, הכרתם זה את זה לעומק." חיוך מרושע עלה על פניו ופניה של ליב הפכו לאדומות.
"זה נכון, באמת אני וקונור היינו חברים ממש קרובים פעם אבל מדהים איך אנשים שאנחנו מכירים הופכים להיות כאלו שאנחנו לא." ליבי התכווץ בתגובה לדבריה כי ידעתי בדיוק למה היא מתכוונת.
"כן אה, גם אני חשבתי שאני מכיר אותך והסתבר שלא. אבל ג'ייסון הכיר אותך מצוין. בזה אני בטוח." כאב הבגידה של ליב בי הלך איתי במשך שנים. הוא שינה אותי, אני כבר לא אותו הקונור שהייתי בגיל שמונה עשרה. הבגידה שלה הקפיאה את הלב שלי ומאז הוא מעולם לא נפתח. סקארלט היא בחורה טובה והיא נוחה אבל אני יודע שאני לא אוהב אותה. במקומה יכלה להיות כל אחת אחרת כי אני בחיים לא אעשה את אותה הטעות שעשיתי עם ליב ואתן את הלב שלי לבחורה.
"אני רואה שהלהט בין שניכם לא נרגע עם השנים, אבל אני יודע מה יפתור את כל הפערים והמשקעים בינכם. סקס שנאה. זה יציל את המצב תסמכו עליי. שניכם צריכים זיון טוב כדי ליישב את ההדורים." אמר טיילר ועיניו נצצו. רציתי לתקוע את הסכין שעל השולחן בתוך העין של טיילר.
"אני פחות בקטע של זיוני שנאה טיילר, תודה. אבל אני לא אתנגד אם תזמין אותי לבלות איתך איזה ערב. תמיד אהבתי את העגיל בשפה שלך." היא קרצה אליו והתחשק לי להפוך את השולחן מרוב זעם. איך היא מעזה להתחיל עם החבר הכי טוב שלי מול הפנים שלי?
"מילא להיות שחקנית פורנו אבל עכשיו את גם רוצה להיות מפרקת משפחות?" שאלתי וכשראיתי את המבט המופתע שעל פניו של טיילר הבנתי מה אמרתי ורציתי לקפוץ מהגג של הבניין הזה. תקעתי בטיילר מבט וקיוויתי שיתעלם ממה שאמרתי על הפורנו. כנראה טיילר קרא בין השורות כשהוא חייך אל ליב. "איחרת את המועד מתוקה, אני תפוס." הוא נופף בטבעת הנישואים שלו.
"וואו טיילר, אני כל כך שמחה בשבילך, מי ברת המזל?" שאלה בהתלהבות והתעניינות אמיתית שאי אפשר לזייף.
"זוכרת את סופיה?" שאל.
"סופיה הייל? לא נכון, אני בהלם." היא הופתעה וחיוך עלה על פניה.
"אני כל כך שמחה בשבילך שהתחתנת עם אהובתך מהתיכון, זה בטח מדהים."
"את יודעת ליב גם את יכולה להתחתן עם האהוב שלך מהתיכון, אולי הוא ענד למישהי טבעת אבל לו עדיין אין טבעת על האצבע."
"אני מאורס באושר ושום דבר לא יפריד אותי מארוסתי."
"אל תהיה כזה בטוח." היא גיחכה וטיילר חייך, חתיכת בוגד.
"אז ממתי את עובדת כאן ליב? חשבתי שאת עובדת אצל קונור." שאל טיילר את מה שאני רציתי לשאול.
"האמת שהיום זו המשמרת הראשונה שלי, התקשרו אליי הבוקר להזמין אותי להתלמדות אחר הצהריים." היא התעלמה מנוכחותי.
"את מתכוונת לעזוב את העבודה אצל קונור? בגלל זה התחלת לעבוד כאן במקביל? כדי לראות איך הולך?" קול ההיגיון שבי התפלל שתגיד כן אבל הלב המטופש שלי התחנן אליה שתגיד לא.
"לא, זו עבודה נוספת, הבוס המניאק שלי לא משלם לי מספיק." היא גיחכה וטופפה בציפורניה על מכשיר האייפד. השכר שליב קיבלה הוא שכר מינימום לגיטימי שמקובל בשוק לעבודה כמו שלה. טיילר צחק בתגובה.
"הבוס שלך יושב ממש כאן ושומע איך את קוראת לו קמצן בעקיפין." הערתי.
"צודק, סליחה בוס." אמרה בעוקצנות.
"בעצם.. כאן אתה לא הבוס שלי, יש לי בוס אחר והרבה יותר נחמד ונדיב ממך. אז לך תזדיין." היא זקרה לעברי אצבע שלישית.
"נכון.. אבל אני יכול תמיד להתלונן בפני הבוס שלך שנתת לי שירות גרוע ואמרת לי ללכת להזדיין ואז הוא יפטר אותך עוד לפני שהתחלת לעבוד פה באמת ואז את תהיי רק שלי." קלטתי את הטעות ותיקנתי מהר. "כלומר עובדת רק שלי." טיילר לא הפסיק להעביר את מבטו ממני אל ליב כמו כדור פינג פונג.
"הבוס שלי לא יאמין לך קונור, אני לא נותנת שירות גורע ומי כמוך יודע את זה." היא קרצה לעברי וחייכה לטיילר.
"מה תרצה להזמין?" הוא אמר לה את שמות המנות הקבועות והאהובות עלינו והזין שלי התפתל בתוך המכנס מעצם הרמיזה המינית שלה. ההיסטוריה הולכת לחזור על עצמה. הבחורה הזאת תהרוס אותי כמו שהרסה לפני שש שנים רק שהפעם אני לא אשרוד.