כל מה שאני שונא בך

פרק 21

קונור

אף פעם לא החשבתי את עצמי כאדם רגיש במיוחד. למען האמת תמיד הדחקתי את הרגשות שלי והייתי אדיש לסביבה. אבל כשליב דיברה עליי היום בכיתה במסגרת העבודה זה נגע בי. ניסיתי להשיג אותה בסוף השיעור אבל ברגע שנשמע הצלצול היא נעלמה במהירות. הבחורה הזאת עוררה בי יותר מדי רגשות שלא הצלחתי להבין. בסוף יום הלימודים נכנסתי לרכב שלי והפעלתי את הפלייליסט שלי. השיר "Under The Influence" של כריס בראון התנגן ונסעתי הביתה. מוזר שההורים שלי חזרו הביתה מוקדם מהמתוכנן. הם היו אמורים להישאר השבוע בניו יורק וכך גם אחותי הקטנה גרטה. לא שהייתה לי בעיה עם זה, אהבתי את המשפחה שלי. חניתי בחנייה הפרטית שלי ונכנסתי אל הבית. אבא שלי שנראה כמוני בעוד עשרים שנים עמד בסלון וחייך אליי.
"מה קורה בן?"
"בסדר, חזרתי מבית הספר."
"אמא שלך סיפרה לי משהו מעניין הבוקר."
"באמת?" שאלתי בתמימות כאילו לא היה לי מושג על מה הוא מדבר.
"כן.. היא אמרה ש.."
"קוני, חזרת." אמא קטעה אותו ונכנסה אל הסלון יחד עם גרטה.
"שמעתי שיש לך חברה." צחקקה גרטה בהתאם לנערה בת שתיים עשרה.
"יש מישהו שלא סיפרת לו?" הפנתי לאמי מבט כועס.
"בחייך קונור, מה אתה מצפה? שהמשפחה שלך לא תדע כשיש לך חברה סוף סוף?" הגנה  על עצמה.
"תספר לנו עליה קצת קונור, אמא אמרה שהיא יפה." אמר אבי בנינוחות.
"קוראים לה ליב, היא לומדת איתי בשכבה, היא באמת יפה." אמרתי בחוסר חשק. ליב ואני לא באמת ביחד וסתם סיבכתי את עצמי עם השקר הזה.
"איפה גרה החברה שלך?" שאל אבא. כשמסרתי להוריי את שם השכונה בדרום העיר בה ליב גרה פניה של אמי נפלו ואבי הסתכל עליי במבט חמור.
"היא גרה בשכונת מצוקה קונור, איפה שכל הפושעים והנרקומנים, אלוהים אדירים מאיזו משפחה היא באה?" אמי יבבה בהיסטריה קלה.
"היא בסדר גמור, זה שהיא גרה שם לא אומר שהיא כזאת." הרגשתי צורך לגונן על ליב.
"אני בטוח שהיא לא כזאת, אתה חכם מידי בשביל לצאת עם איזו נרקומנית בן שלי. אבל אני חייב להסכים עם אמא שלך. אנחנו משפחה מכובדת בעיירה ובכללי במדינה, לצאת עם מישהי עם רקע כזה לא יעשה  טוב לשם שלך בן. אתה צריך לצאת עם מישהי יותר מכובדת." הסתכלתי על אבי המום.
"וואו לא חשבתי שאתם עד כדי כך מתנשאים ופרימיטבים." כעסתי. גרטה עמדה בצד וכססה את ציפורניה. נראה שהשיחה הזאת לא גרמה לה להרגיש בנוח.
"תחשוב על זה קונור." אמר אבי ויצאתי מהסלון בכעס.

*****
עמדתי מול המראה לבוש בג'ינס כחול כהה משופשף וחולצת טי שירט שחורה. שערי הבלודיני שהיה מבולגן בדרך כלל סודר טיפה אך נשאר במראה הפרוע. לקחתי את מפתחות הרכב שלי, יצאתי מחדרי והתקדמתי אל דלת היציאה.
"לאן אתה הולך בן?" שאל אבא שישב בסלון יחד עם אמא וגרטה שניגנה בכינור שלה.
"מסיבה, טיילר חוגג היום יום הולדת." הסברתי.
"תהנה קוני, אם אתה שותה אל תנהג." חייכה אמא ויצאתי מהבית. עדיין כעסתי עליהם בגלל השיחה אתמול על ליב. לא האמנתי שהם כאלו שיפוטיים כלפי בחורה שלא הכירו. בחורה שהייתה מדהימה יותר מכל אחת אחרת שהכרתי בחיי. נכנסתי לרכב שלי וסימסתי לסופיה שבעוד חמש דקות אהיה מתחת לבית שלה. נאנחתי בתסכול. סופיה לא עניינה אותי בכלל ועם כל האהבה לטיילר גם הוא לא עניין אותי כרגע. רציתי את הערב שלי להעביר בין הרגליים של ליב. עצרתי מחוץ לבית המפואר של סופיה וחיכיתי שהיא תצא. אם סופיה הייתה באמת החברה שלי ההורים שלי היו מרוצים. היא באה ממשפחה מכובדת ועשירה בעיירה שלנו. סופיה נכנסה לרכב שלי והוציאה אותי מרצף המחשבות שהייתי בו.
"היי" היא חייכה ונשקה ללחי שלי.
"מה קורה?" שאלתי והנעתי שוב את הרכב כדי לאסוף את טיילר.
"בסדר, האמת שרציתי לשאול אותך משהו." היא כחכה בגרונה ונראתה קצת נבוכה.
"בטח, תשאלי."
"מה שאתה וליב אמרתם זה על זו בעבודה אתמול היה מאוד יפה, ממש מרגש, כאילו יש בניכם קשר באמת קרוב.. אפילו קרוב מאוד.." קטעתי אותה.
"ליב ואני עשינו מה שצריך בשביל העבודה, אנחנו כבר לא שונאים זה את זו כמו פעם אבל אין שום דבר שהוא מעבר." שיקרתי כי זה מה שליב גרמה לי להיות. שקרן.
"אוקיי. פשוט זה הרגיש כאילו ממש התקרבתם..."
"אני מבטיח לך שלא." הבהרתי ועצרתי מחוץ לבית של טיילר. הוא כבר חיכה לנו בחוץ. לבוש בג'ינס שחור וחולצה לבנה מכופתרת. טיילר היה רזה וגבוהה, היה לו שיער חום ומעט ארוך שאסף בקוקו קטן, האוזן השמאלית שלו הייתה מפוצצת עגילי חישוק ועל שפתיו היה עגיל חישוק נוסף. הוא היה שילוב של חנון וילד רע.
"היי" אמר כשנכנס לרכב וסופיה זזה באי נוחות.
"מזל טוב אחי." השקנו אגרופים.
"תודה גבר, מה איתך סופיה? לא תברכי אותי ליום ההולדת שלי?" שאל בעוקצנות.
"אני לא מברכת דושבגים." עקצה אותו בחזרה.

****

"וואו המוזיקה פה מעולה."  אמר טיילר כשנכנסנו לתוך מועדון "הנייטמר". מיד ניגשנו אל המקומות ששמרנו על הבר והתיישבנו על הכיסאות הגבוהים.
"מה תשתי?" שאלתי את סופיה.
"אני אקח קוקטייל." היא חייכה וסימנתי לברמן שניגש אלינו.
"תן לשניהם מה שהם רוצים לשתות." הצבעתי על טיילר וסופיה והגשתי לברמן שטר.
"תשמור לך את העודף." אמרתי וכעבור כמה דקות הוא הגיש לטיילר וסופיה את המשקאות שלהם.
"אני יכול לשלם על השתייה שלי." התרגז טיילר.
"אתה בהחלט יכול, ביום שהוא לא יום ההולדת שלך." קרצתי לעברו והוא נרגע. זו הייתה הדרך שלי לפנק אותו ביום ההולדת שלו והוא לא מנע ממני. הסתכלתי סביבי וחקרתי את המועדון. טווח הגילאים היה בין שמונה עשרה לעשרים ושלוש בערך. היו שולחנות פרטיים עם ספות ורחבת  הריקודים הייתה מלאה. קלטתי את הבנים מנבחרת הפוטובול בבית הספר יושבים בשולחן פרטי משלהם. השיר ברקע התחלף ל-  ״beautiful liar" של ביונסה ושאקירה.
"פאק, אני לא מאמין." קילל טיילר.
"מה קרה?" שאלתי ומבט מודאג הופיע על פניה של סופיה.
"תסתכלו אל הכניסה." הוא אמר וסובבנו את המבטים שלנו אל הכניסה למועדון. חבורת בנות נכנסו אל המועדון כשמובילה אותן ליב ווסלי. היא התקדמה אל רחבת הריקודים יחד עם כל הבנות מאחוריה. ולבשה שמלת מיני שחורה בגזרת גופייה שמכוסה בתחרה שקופה ובטנה שחורה כיסתה את הציצים שלה ואת החלק התחתון של השמלה. היא נעלה נעלי עקב אדומות ואודם אדום הונח על שפתייה. היא הייתה סקסית בטירוף.
"מה היא עושה פה?" התרגזה סופיה.
"אני נשבע שלא היה לי מושג שהיא תהיה כאן." הסברתי.
"תרגעי סופיה, אני בטוח שקונור לא ידע, היינו צריכים לקחת בחשבון את העובדה שהשכבה שלנו יוצאת לכאן הרבה." חברי הטוב יצא להגנתי. מבטי חזר לליב שיחד עם חברותיה ניגשה אל השולחן שסביבו ישבו נבחרת הפוטבול והיא נשקה ללחי של בן הזוג שלה ג'ייסון שרק עכשיו שמתי לב לנוכחות שלו. הדם שלי התחיל  להתלהט בכעס כשכרך את ידו סביבה והושיב אותה על ברכיו. ברגע שנחתה על ברכיו והרימה את מבטה עינייה נתקלו בעיניי. הבעה מופתעת עלתה על פנייה ולאחר שהשתחררה מההלם שאחז אותה היא ניסתה לקום מברכיו של ג'ייסון ללא הצלחה כי המניאק אחז בה חזק מידי. הסבתי את מבטי ממנה. לא יכולתי לתת לנוכחות שלה להרוס לי את הערב. את החשבון שלי איתה אני אסגור אחר כך. אתם לא בני זוג, היא רק עשתה לך טובה זוכר? היא לא חייבת לך כלום. אמר תת המודע שלי וזה רק הרגיז אותי יותר.
"רוצה לרקוד?" שאלה סופיה.
"לא" עניתי בקוצר רוח ואז כשקלטתי שעניתי כמו מניאק מוחלט ריככתי את הטון שלי.
"אני לא אוהב לרקוד פשוט." הסברתי.
"אוקיי, אז אני בטוחה שטיילר יסכים לרקוד איתי. נכון טיילר?" שאלה סופיה וסובבה אל החבר שלי את המבט.
"בטח." ענה טיילר בהיסוס.

היי חברים אל תשכחו לסמן בכוכב אם אהבתם ולהגיב ❤️