כל מה שאני שונא בך

פרק 14

קונור

הבוקר היום היה מוזר חשבתי לעצמי כשנכנסתי לחדר שלי אחרי שחזרתי מבית הספר. אני לא מצליח להבין שום דבר בליב ווסלי לכן החלטתי שפשוט כדאי לי להפסיק לנסות. אני אולי גאון בכל מה שקשור למחשבים ואני לא רע במתמטיקה אבל פענוח מוח האישה זה לא התחום שלי. בטח לא המוח של האישה הספציפית הזאת. הנשיקות עם ליב היו נעימות, אין ספק. אבל ידעתי שכל הסיפור הזה הוא רעיון גרוע. אבל רציתי, רציתי אותה כל כך עד שלא יכולתי לראות בעיניים מרוב תשוקה בכל פעם שהייתה לידי, בכל פעם שחשבתי עליה. הצעתי את הכלל האחרון שאומר שאנחנו יכולים לעשות הכל חוץ מלשכב כי לא רציתי לעבור איתה את הגבול הזה. כמו שאמרתי לה, אני לא צריך שהפעם הראשונה שלי תהיה עם מישהי שעושה לי טובה ומלמדת אותי. אני רוצה שהפעם הראשונה שלי תהיה עם מישהי שבאמת רוצה אותי, מישהי שאני אענג אותה עד כדי שתרצח ותתחנן לקבל את הזין שלי. ליב ווסלי בחיים לא תהיה המישהי הזאת. היא מרחמת עליי וזו הסיבה היחידה שהציעה את כל הטירוף הזה. מה שהפתיע אותי כי היא נראתה כמעט מאוכזבת כשאמרתי שלא נשכב. אבל כנראה שזה היה בראש שלי. נשכבתי על המיטה בתסכול. הייתי אמור לעבוד על המשחק החדש שלי אבל לא התחשק לי, לא יכולתי להפסיק לחשוב על ליב, לכעוס על ליב, לרצות את ליב. הוצאתי את הטלפון שלי מכיס מכנסיי ושלחתי לה הודעה.
אני: "בעבודה?"
ליב: "לא, בבית." השיבה בזריזות.
אני: "רוצה להיפגש?" שאלתי כמו אידיוט. מה אני מנסה לעשות למען השם?
ליב: "האמת שכן, אנחנו צריכים להגיש את העבודה בשבוע הבא, אני רוצה לעבור על הכול ולראות שאנחנו מסודרים." לא חשבתי על העבודה כששלחתי לה את ההודעה הזאת אבל אם ניפגש לטובת העבודה ודבר יוביל לדבר אחר אין לי התנגדות. למרות שהיא צודקת, בשבוע הבא אנחנו נצטרך להגיש את העבודה. חילקנו בנינו את המשימות וניתחנו אחד את השנייה לפי האגדות שבחרנו מראש. כמובן שלא הראנו אחד לשנייה מה שכתבנו זה על זו.
"אני יוצא אלייך עכשיו." סימסתי לה ויצאתי מהחדר. חשבתי עליה בדירה הקטנה שלה, דירה שבה אין לה פרטיות, דירה שבה בטח כמעט ואין אוכל במקרר ורציתי לקחת אותה ולכלוא אותה בחדר שלי כדי שאוכל לדאוג לה לתנאי מחייה נוחים. היה בי חלק שרצה לגונן עליה. התחמקתי בלי שרוזלי תשים לב ויצאתי מהבית. לא רציתי שתחקור אותי בשאלות. נכנסתי לרכב והפעלתי את השיר ״Heartless" של דה וויקנד. העיירה שלנו לא הייתה גדולה במיוחד ולכן תוך עשר דקות מצאתי את עצמי מתחת לבית של ליב. היא כבר חיכתה לי בחוץ. לבושה בחצאית בצבע ורוד בהיר וגופייה בצבע זהה שחושפת את הבטן ובעלת גזרת וי שנותנת הצצה לציצים שלה. הציצים שמצצתי. פאק. הזין שלי מתחיל להתקשות והיא אפילו עוד לא נכנסה לרכב.
"היי" חייכה ופתחה את הדלת.
"היי" השבתי. מנסה להסתיר את הזקפה שבמכנסיי. היא התיישבה, חגרה את החגורה וסגרה את הדלת. התחלתי לנסוע.
"אני כמעט סיימתי את החלק שלי עלייך בעבודה, עד השבוע הבא אני אסיים הכל." ציינה. האמת שגם אני כמעט סיימתי את החלק שלי עליה. ואני יודע שאנחנו משתמשים בעבודה כתירוץ, כי אין לנו באמת מה לעשות איתה ביחד. הגענו לחלק בעבודה שדורש עבודה עצמית.
"גם לי לא נשאר עוד הרבה."
"יופי, אני מקווה שנקבל ציון גבוה, אני חייבת." פתאום תהיתי מה התוכניות של ליב לאחר הלימודים. נשארו פחות מחודשיים לסיום השנה האחרונה בתיכון.
"מה את מתכוונת לעשות לאחר סיום הלימודים?, את הולכת לקולג'?" פעם לא האמנתי שליב היא מסוג הבנות שלומדות וילכו לקולג' אבל בזמן המעט שאנחנו עובדים יחד למדתי להכיר אותה קצת ולדעת שהיא חכמה יותר ממה שהיא נותנת לאנשים לחשוב ושהלימודים שלה חשובים לה.
"כן. הגשתי מועמדות לאוניברסיטת קולומביה בניו יורק ולעוד כמה מקומות. אבל ניו יורק היא הכיוון. אני עדיין מחכה לתשובה בנוגע לקבלה והמלגה." ניו יורק הייתה גם הכיוון שלי. לא קולומביה. אלא אוניברסיטת ניו יורק.
"מה את רוצה ללמוד?" שאלתי בזמן שחניתי והובלתי אותה אל ביתי.
"אממ.. משפטים או מנהל עסקים? משהו כזה." השיבה ועיקמתי פרצוף.
"מה?" שאלה בזעף כשעקבה אחריי למטבח.
"שבי" אמרתי והזזתי עבורה את כיסא הבר.
"פשוט הפתעת אותי, לא חשבתי שתתענייני בתארים מהסוג הזה... אחרי שראיתי את המחברת שלך חשבתי שאת מתעניינת בעיצוב אופנה." אמרתי בזמן שהוצאתי צלחת מהארון ומזגתי עבורה את מה שנשאר מהמוקפץ האסייתי שרוזלי הכינה היום.
"אופנה? הלוואי. אני לא יכולה ללמוד תואר כזה." הכריזה כשהגשתי לה את הצלחת והתיישבתי על הכיסא לצידה.
"למה לא? השרטוטים שלך יפים."
"אולי הם יפים אבל לא מספיק, בשביל להצליח בתחום האופנה אתה צריך להיות עיליו. זה סיכון שאני לא יכולה לקחת. אני חייבת עבודה מסודרת שתכניס לי כסף באופן קבוע. אני צריכה להוציא את עצמי מהשכונה הזאת, מהעיירה הזאת." כמובן. היא הייתה זקוקה לכסף וליציבות. עולם האופנה הוא הפכפך.
"אני חושב שאת מוכשרת, אני לא מבין גדול באופנה אבל השרטוטים שלך באמת נראים טוב ואני בטוח שאם תלמדי יותר אז תהיי מעולה."
"תודה, אבל אני לא פראדה וגם בחיים לא אהיה ברמה הזאת."
"פראדה?, אני מניח שזה המותג האהוב עלייך?" שאלתי.
"הכי אהוב, אני מאוהבת בעיצובים שלהם. במיוחד בחגורות שלהם. אוי הייתי רוצחת בשביל חגורה כזאת."
"למה לרצוח?" גיכחתי. היא הוציאה את הטלפון שלה מהתיק שלה והראתה לי חגורת פראדה בשווי אלפיים דולר.
"את צוחקת עליי?, מה זה המחירים האלו?"
"עכשיו אתה מבין למה הייתי רוצחת בשבילה?"
"כן אני מתחיל להבין."
"תמסור לרוזלי שהיא מלאך, האוכל שלה הוא גן עדן." חייכתי מאוזן לאוזן. ידעתי שליב לא אוכלת טוב בבית אז כל פעם שהאכלתי אותה זה גרם לי לאושר צרוף. היא קמה מהכיסא והניחה את הצלחת שלה בכיור. היא לקחה את ספוגית הכלים והושיטה יד לסבון.
"ממש לא, תניחי לזה, רוזלי תטפל בזה מאוחר יותר."
"שטויות, אני רוחצת כלים כל הזמן בבית. זה רק צלחת ומזלג אני אהיה בסדר." השיבה. היא הניחה סבון על הספוג הנקי והרטיבה אותו במים. רגע לפני שהניחה אותו על הצלחת עמדתי מאחוריה וחטפתי לה אותו.
"מה לעזאזל?" היא הסתובבה אליי כשמבט מתריס על פניה.
"איזה פה מלוכלך, צריך לנקות אותך עם סבון." אמרתי וסחטתי את הספוג כך שמים וקצף נזלו על המחשוף שלה ועל החולצה. פאק. הזין שלי עמד דום למראה הזה. קצף הכתים את כל החלק העליון של הגופיה וטיפות מים גלשו מתחת לחולצה בין שדיה.
"קונור" התנשמה והטחתי את שפתיי על שפתייה החדרתי את לשוני בין שפתייה ונישקתי אותה חזק ועמוק. היא נישקה אותי בחוזקה ורעדה. לקחתי את הספוג וסחטתי עוד טיפה מים וקצף על הצוואר שלה. המים והקצף זלגו במורד צווארה והנחתי את ידי בתנועת חנק על צווארה. הנשיקה הייתה רטובה ומהירה, טרפתי אותה.
"קונור" מלמלה וניתקתי את הנשיקה. מבטי מיד נשלח אל החזה שלה. החולצה הייתה שקופה והפטמות שלה התקשו תחתיה. פאק רציתי למצוץ אותן. הזין שלי עמד כל כך חזק והצמדתי אותו לירך שלה.
"את מרגישה את זה ליב? את רואה איך שאת משפיעה עליי?" היא בלעה את רוקה ועיניה בהקו מתשוקה.
"תעני לי"
"כן אני מרגישה אותו." השיבה. לא יכולתי להתאפק. הטחתי שוב את שפתיי בשפתיה ונשקתי אותה בזמן שידיי נשלחו אל חולצתה והרימו אותה כדי לחשוף את הפטמות שלה. מים זלגו על בשביל שבין הציצים שלה והשדיים היו לחים מהמים שנדבקו לחולצה. הפטמות שלה היו קשות כל כך והזדקרו בתגובה לחשיפה לאוויר הקר ולמים. ניתקתי את הנשיקה. אחזתי שד אחד בידי.
"כל כך יפים" מלמתי ורכנתי כדי ללקק את הפטמה.
"קונור, רוזלי יכולה להיכנס, יראו אותנו."
"רוז יצאה להפסקת הצהריים הארוכה שלה, היא תחזור רק בערב. אין אף אחד בבית." אמרתי ושלחתי מיד את לשוני אל הפטמה הקשה שלה.
"אהה" היא נאנחה וליקקתי את הפטמה הלחה שלה. היה מעט טעם של סבון אבל זה ממש לא עניין אותי. שום דבר לא היה גורם לי לעצור. הכנסתי את הפטמה שלה לפי וינקתי.
"אלוהים, פאק." היא גנחה וגרמה לי למצוץ חזק יותר. הרמתי את עיניי לעיניה שהיו עצומות וכאילו ידעה שאני מסתכל פקחה את עיניה הירוקות המרהיבות והסתכלה עליי.
"העיניים האלה" מלמלה ובקושי הבנתי מה אמרה. היא ליטפה את פניי ונאנחה.
"קונור בבקשה, אני צריכה יותר." נאנחה. שלפתי את הפטמה שלה מפי ונישקתי אותה על שפתיה.
"אל תדאגי בייבי, אני יודע מה את צריכה." תפסתי את ירכיה, הרמתי אותה והושבתי אותה על קצה הכיור.
"תפשקי את הרגליים שלך בשבילי." אמרתי והיא צייתה. רכנתי על ברכי מולה והשפלתי את החצאית שלה. נישקתי את קידמת התחתונים שלה והיא רעדה. בחיים לא ירדתי למשהי, אף פעם לא יצא לי. אבל המחשבה שאעשה את זה לליב ואגרום לה להשתגע בגלל הלשון ופה שלי מצאה חן בעיניי. אני רק מקווה שאעשה את זה נכון ולא אביך את עצמי. עד עכשיו כל מה שעשיתי לה מצא חן בעיניה והייתי הכי טבעי בעולם. אז אני מחליט לזרום עם זה. אני נושם ומריח אותה והריח מחשמל.
"הריח שלך, זה הריח הכי מתוק שהרחתי בחיים שלי." היא מסמיקה.
"אתה לא חייב קונור." אמרה בביישנות.
"אני לא חייב, אבל אני פאקינג רוצה, ממש רוצה." אמרתי והסטתי את תחתוני התחרה הספוגים שלבשה והצמדתי נשיקה אל הכוס הרטוב שלה. לשוני יצאה והתחלתי ללקק אותה. בהתחלה בתנועות עדינות שהוציאו ממנה אנחות רכות והתנשמויות ולאט לאט הגברתי את הקצב עד שליקקתי וינקתי אותה כמו אדם מורעב שהתייבש במדבר.
"וואו קונור, וואו" היא גנחה והטתה את צווארה לאחור.
"כן בייב, את כל כך טעימה, אני יכול לאכול את הכוס שלך כל החיים שלי ולמות גבר מאושר." אמרתי וחזרתי לטרוף את הכוס שלה.
"הפה שלך כזה מלוכלך, אתה תהרוג אותי עם הדיבורים האלו." גנחה והרימה את אגנה אליי. קרצתי אליה בתגובה בזמן שליקקתי אותה חזק. היא הושיטה את ידה לשערי.
"תסתכל עליי קונור, תסתכל עליי עם העיניים המהממות האלו." הסתכלתי עליה ולא הפסקתי. היא נעצה את עיניה בעיניי ולא שחררה את המבט. הזין שלי כבר כאב מרוב צורך. הבחורה הזאת הטריפה אותי. ליב התחילה לרעוד ונאנחה.
"אלוהים, אני חושבת שאני גומרת." היא גנחה ועיניה התגלגלו לאחור. הרגשתי את הכוס שלה מתכווץ ואת הרטיבות מתגברת. המשכתי ללקק אותה באותו קצב מטורף עד שירדה מהאורגזמה שלה וחייכה אליי חיוך ענקי. היא משכה בזרועותיי והרימה אותי לנשיקה. היא יכלה להרגיש את הטעם שלה על פי.
"גמרת?" שאלתי. למרות שידעתי הייתי חייב לקבל אישור.
"כן." חייכה.
"יופי, בואי נעלה לחדר שלי, אביא לך חולצה, שלך ספוגה לגמרי." אמרתי וסידרתי את החצאית שלה על ירכיה.
"לא רק החולצה שלי רטובה, גם התחתונים." היא קרצה וחייכתי לעברה.
"אז איך מתקדם הקורס שלי בלענג אישה?"
"אתה התקדמת בחומר, ניגשת ישר למבחן וקיבלת מאה."

היי חברים
חייבת שהפעם תגיבו לי על הפרק
איך היה הסמאט??? כמובן שאל תשכחו לסמן כוכב ❤️