הפכתי לרוצחת

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה

-תפעילו את השיר-

סליחה.

אמא סליחה שהלכתי הפרתי את הבטחתי 

את דאגת לא רצית שאני אהיה בקרבי אבל אני אמרתי אל תדאגי אני מבטיח לחזור 

אבא סליחה שלא נשארתי איתכם אני מתגעגע מאוד

דנה אחות קטנה אני אוהב אותך הכי בעולם את רק בת 4 וכבר במשפחה שכולה

סליחה שעזבתי 

רציתי להגן עליכם

רציתי למות בידיעה שאתם בטוחים

רציתי לתת לכולכם לך אבא לך אמא ולדנה לחיות בעולם אחר

עולם טוב יותר
לא רציתי שזה הסתיים ככה

נלחמתי 

באמת שנלחמתי

נלחמתי על המדינה שלנו 

נלחמתי על הזכות קיום שלנו

וכשנפצעתי ודממתי למוות

נלחמתי עד השניה האחרונה 

אמא לא באמת עזבתי

אני עדיין בא ויושב בכיסא שלי בארוחות החג אתם פשוט לא רואים אותי

אני עדיין מספר לדנה סיפור לפני השינה היא פשוט לא רואה אותי

אבל רק שתדעו נכון מתתי ילד

אני רק בן 18 
ומי יתן ויום יבוא ודנה תהפוך להיות האחות הגדולה

אבל למרות הכל 

אני שמח

אני שמח שהכרתי אותכם
שהיה לי את הזכות להיות חלק מהמשפחה המדהימה הזאת

אני אוהב אותכם 

ותמיד אוהב

ושוב סליחה.

זה קטע שרשמתי על יום הזיכרון, פשוט כתבתי. זה פשוט עצוב שאלפי ילדים הלכו לעולמם, ילדים שהלכו על מנת שאנחנו נוכל להמשיך לחיות. אני לא מתכוונת לפרסם פרק היום ומחר כדי לכבד את היום זיכרון. לכל המשפחות השכולות שתדעו שהילדים שלכם מתו גיבורים וזכרם לא ישכח. כי אנחנו תמיד נזכור את אלה שמתו כדי שאנחנו נמשיך לחיות כאן. יהי זיכרם ברוך ת.נ.צ.ב.ה.