stay strong

פרק 16 (מרתון!!)

פרק ראשון למרתון ווהוו!!

פרק 16:
עברה חצי שעה והמנהל הגיע עם נער בן גילי "אלכס תכירי" רייבן האחראי משמרת שלי אמר "היי אני דיימון"...
הנער בא ללחוץ לי את היד ואני הייתי עסוקה לבהות בו דמאט איזה מושלם "אה היי אני אלכס" אמרתי ולחצתי לו את היד "אני רוצה שתלמדי אותו קצת איך מפעילים כל דבר ואיך מכינים את כל השייקים את מסכימה?" רייבן שאל "בטח" אמרתי בחיוך "תודה" רייבן חייך ואמר והלך "טוב המפקדת מה אני צריך לעשות?" דיימון אמר וצחקתי "תקרא לי אלכס" אמרתי כשאני צוחקת "אוקיי אלכס מה אני צריך לעשות" הוא שאל "בינתיים אתה צריך ללמוד את המחירים ואיך שמים את מיצים ושייקים במכונות ואיך מפעילים את כל הדברים פה ומה הקוד של הקופה וזהו"
אמרתי כאילו זה קצת "וואו זה הרבה איבדתי אותך בערך בזה שצריך ללמוד את המחירים" הוא אמר וצחק צחקתי גם "זה לא הרבה קח תפריט תשב פה לידי ותסתכל איך אני עובדת כשאני אסיים לעבוד אני אראה לך איך מפעילים פה הכל" אמרתי "שהתכוונת לקח לך תפריט... התכוונת לזה שאת רוצה להזמין אותי לקפה?" הוא שאל בהתחכמות "לא דיימון התכוונתי לזה שאני רוצה שתלמד את המחירים ואת מה שבתפריט" אמרתי וחזרתי לעבוד "חבל מי לא היה רוצה לצאת איתך" הוא מלמל ושמעתי אותו חייכתי לעצמי וראיתי אותו יותר בוהה בי מאשר לומד את התפריט "דיימון" אמרתי "מה אני לומד" הוא קיטר "אהא רואים" אמרתי "טוב בוא תעמוד לידי ותיראה איך אני עובדת" הוספתי והוא רץ לכיווני בהתרגשות אפשר לחשוב ממה.. לימדתי אותו איך פותחים את הקופה ואיך מפעילים את המכונות ואחרי שלוש שעות סידרנו את המקום לסגירה "היה לי כיף איתך היום" הוא אמר כשהוא מרים את הכיסא האחרון על השולחן "גם לי היה כיף איתך" אמרתי מחפשת המחפתחות הטבח שהיה במטבח הלך מזמן והשאיר אותי ואת דיימון לבד עם הלקוחות אחרי היום הזה לא רציתי בכלל לחזור הביתה רציתי רק להישאר איתו הוא מושלם.. אחרי שמצאתי את המפתחות ונעלתי את המקום הלכנו ביחד הביתה.
"אז באיזה בית ספר את לומדת?"
הוא שאל "בבית הספר היהודי" אמרתי "איפה אתה?" שאלתי אותו "בבית הספר ע"ש אברהם לינקולן" הוא אמר.. "את יהודיה?" הוא שאל "מן הסתם.. אתה יהודי?" שאלתי אותו "כן" הוא אמר שמחתי שהוא יהודי כי גם אני יהודיה "למה אתה לא עובר לבית ספר שלי?" שאלתי אותו "האמת שאין לי מושג אני עברתי לא מזמן לכאן מישראל אבא שלי היה בשליחות בישראל ואחרי שלוש שנים חזרנו לארצות הברית אבל לא למקום שגרנו בו ולא חשבתי שיש כאן בתי ספר ליהודים" הוא אמר "איך הבית ספר שלך?" הוא שאל ולא ידעתי מה לענות זה בית ספר טוב אבל הילדים רעים.. בעיקר אליי.. "זה בית ספר טוב" אמרתי בפשטות "אז אולי אני יעבור אלייך.." הוא אמר בחיוך "אתה מוזמן" אמרתי וחייכתי הלוואי שיעבור לפחות יהיה איתי מישהו בהפסקות ואני לא יהיה לבד..
התייבשנו בספסל שקרוב לרחוב שלי "אני ממש שמח שהכרתי אותך" דיימון אמר "גם אני שמחה שהכרתי אותך" אמרתי "תירצי מחר לצאת איתי?"...