stay strong

פרק 63

פרק 63:

"את רצינית או שאת צוחקת?" הוא שאל אך לא הבנתי למה הוא מתכוון "ההורים שלי מתים עלייך" הוא אמר ושוב גרם לי לחשוב על הדברים "מה את אומרת? מסכימה?".. דיימון שאל "אין לי בעיה לתת לזה ניסיון" אמרתי "אז את רואה הכל הסתדר.. את אמרת לי להיות אופטימי אלכס תאמיני בזה.." הוא אמר ונשק לראשי חזרנו הביתה וסופי רצתה לדבר איתי.. הלכנו לחדר של דיימון וסגרתי אחריי את הדלת ישבנו על המיטה "קרה משהו?" שאלתי אותה ואת האמת דיי מפחדתי שהיא תגיד לי לעזוב.. "לא לא.. אני סתם רוצה שנדבר כי לא דיברנו ואני רוצה שנכיר אחת את השנייה" היא אמרה בחיוך "אוקיי" אמרתי מצחקקת "שיחת בנות?" היא שאלה בחיוך "בכיף" עניתי ופשוט התחלנו לדבר סיפרתי לה על עצמי והיא על עצמה עברנו לדבר על אח שלי על ההורים שלי.. התחלתי לספר בקושי רב "את לא חייבת לספר.. אלכס" סופי אמרה "תני לי להמשיך.. אני יודעת שאני לא חייבת אבל אני רוצה" אמרתי.. זה לא היה הכי נעים היא קלטה שאני לא נהנית לדבר עליהם אבל המשכתי לדבר כי הרגשתי שבכל פעם שאני מספרת משהו עליהם יורדת לי אבן מהלב.. "אני לא אשקר לך.. אני דיי מקנאה בדיימון בגלל שלו יש אתכם ואתם מנחים אותו מה לעשות ומה לא.." אמרתי בעצב "את יודעת.. פעם ההורים שלי גם היו כאלה הם היו שותים ומעשנים ואני הייתי מוצאת את עצמי מסתובבת ברחובות ורק מחכה שיהיה היום הבא שיהיה בית ספר.. אבל למזלי דודה שלי לקחה אותי וגידלה אותי אצלה עד שהכרתי את מיכאל וכשהכרתי אותו פשוט היינו כמוכם במלוא מובן המילה.. לפעמים אני מסתכלת עליכם ואני פשוט רואה אותי ואת מיכאל כאוהבים צעירים.. אני יודעת מה את מרגישה" היא אמרה ואת האמת דיי הייתי בשוק כשהיא סיפרה על זה "את באמת עברת את זה?" שאלתי בפליאה "כן.. ותיראי אני לא נתתי לזה להשפיע עליי" היא אמרה וחייכתי אני פשוט מעריצה אותה.. המשכנו לדבר ואז עברנו לרכל על דיימון "דיימון מושלם" הפצרתי "וואו אז את ממש מאוהבת בו" היא אמרה מגחחת "לגמרי.. הוא סוג של אור בחיים שלי" אמרתי בחיוך מבוייש והיא קלטה שהתביישתי "אין לך ממה להתבייש" היא אמרה.. "מתי אתם חוגגים חודש?" היא שאלה "ביום ראשון הקרוב.. אוי, לא הכנתי לו משהו" אמרתי "אל תידאגי אני אעזור לך" היא אמרה "ובנושא אחר.. אתם כבר עשיתם את זה?"...