פרק 48:
הרגשתי את עיניי נעצמות "תלכי לישון אני פה" הוא אמר וישב בכיסא שלידי החזקתי את ידו ונרדמתי קמתי בבוקר וראיתי את דיימון ישן על הכיסא "דיימון" אמרתי בקול חלש "מה קרה" הוא שאל "כלום אתה נרדמת פה" אמרתי "אני יודע רצו לסדר לי מזרן פה אבל לא רציתי.. רציתי להיות הכי קרוב אלייך" הוא אמר ונישק אותי "אני אוהבת אותך" אמרתי והתנשקנו "הפעם לא צחצחת שיניים" הוא עצר את הנשיקה "אוי שתוק כבר" אמרתי ונישקתי אותו שוב.. נשמע כחכוח ועצרנו זאת הייתה אותה האחות מהלילה "איך את מרגישה אלכס?" היא שאלה "יותר טוב" עניתי "אתה דיימון?" היא שאלה את דיימון "כן מי רוצה לדעת?" הוא שאל אותה "ההורים שלך התקשרו וביקשו שתחזור הביתה ותתכונן לבית הספר" היא הודיעה "בסדר" הוא אמר והאחות יצאה "אני לא רוצה לעזוב אותך פה לבד" הוא אמר וליטף את פניי "אני לא יהיה לבד.. אתה תמיד בלב שלי" אמרתי וליטפתי את פניו "לך לבית הספר אני אחכה לך כאן" אמרתי הוא נישק את ראשי והלך...
YOU ARE READING
stay strong
Romanceהקדמה: התחלתי לבכות חתכתי וחתכתי שני חתכים ועוד שני חתכים ועוד חתך ועוד אחד ועוד אחד עד שהכל נהייה שחור... היי, קוראים לי אלכס אני בכיתה י"א ואני גרה בניו יורק.. אני הילדה הזאת שאף אחד לא סובל. זאת שכולם שונאים ללא סיבה אני עוברת בריונות בבית הספר...