stay strong

פרק כפול!!

פרק 64+65:

"מתי אתם חוגגים חודש?" היא שאלה "ביום ראשון הקרוב.. אוי לא הכנתי לו משהו" אמרתי "אל תידאגי אני אעזור לך" היא אמרה "ובנושא אחר.. אתם כבר עשיתם את זה?" היא שאלה ועוד יותר התביישתי "ממה את מתביישת?.. אני ומיכאל שכבנו שהיינו בערך בני גילכם" היא אמרה וצחקתי "זה לא מבייש זה טיפה מביך" אמרתי כשאני צוחקת צחוק חמוד "את רוצה?" היא שאלה "כן.. אבל אני לא יודעת אם אני מוכנה" אמרתי "אם את רוצה אז לכי על זה ופשוט תלכי עם מה שאת מרגישה" היא אמרה המשכנו לדבר וכבר היה תשע בלילה.. ירדנו למטה והתייבשנו בסלון "איפה היית?.. התגעגעתי אלייך" דיימון אמר "גנבתי לך אותה לשעה וחצי" סופי אמרה וצחקתי התיישבתי ליד דיימון והוא חיבק אותי "יופי אמא.. ככה לקחת לי אותה" דיימון אמר וצחקתי "מה עשיתם למעלה" הוא לחש לי באוזן כשהתחבקנו "שיחת בנות" אמרתי "עזבי לא רציתי לדעת.." הוא אמר וצחקתי "בואי נעשה משהו" דיימון אמר כשהתיישבנו על המיטה שלו "בוא נלך לקניון" אמרתי.. "בואי" אמר ונסענו כשהגענו נכנסנו לקניון ישר לקחתי את דיימון קנינו מלא בגדים היה ממש כיף!
חזרנו הביתה עשיתי מערכת למחר והלכנו לישון קמתי בבוקר אחרי דיימון והלכנו לשטוף פנים לבשתי חולצה ארוכה שחורה מכנס חיתוך ונעלי נייק אפורות ודיימון לבש אותו דבר כמוני (בתמונה) ירדנו למטה "בוקר טוב לתאומים הסיאמים" מיכאל אמר וצחקנו כולנו "רוצה לשתות" דיימון שאל כשהלכנו למטבח והכין לי נס קפה שתינו ועלינו למעלה.. היום סוף סוף יום שישי ולומדים רק 4 שעות שזה מהמם עלינו למעלה ולקחנו את התיקים ירדנו שמתי מים וחטיף אנרגיה ויצאנו לבית ספר בנסיעה שמנו שירים והיה ממש כיף "את שרה ממש יפה" הוא אמר והסמקתי "יפה לך אדום" הוא אמר שהסתכל עליי דרך המראה "דיימון" אמרתי בקול צפצפני "מה?!" הוא שאל לא מבין "תפסיק להביך אותי" אמרתי מגחחת "את מתביישת ממני?" דיימון שאל "לא" עניתי מתכחשת "כן רואים.." הוא אמר "מה?.. אני לא מתביישת ממך" אמרתי בקול חמוד "סבבה" הוא אמר כשהחנה את האוטו ויצאנו "תיזכרי את מה שאמרתי לך" הוא אמר כשנכנסו בשער בית הספר "אל תדאג" עניתי כשעלינו במדרגות.. הלכנו לכיוון הלוקרים והוצאנו את הציוד לגאוגרפיה והלכנו לכיתה התיישבנו בשולחן ודיברנו "ביום ראשון אנחנו חודש ביחד" דיימון אמר והתלהבות עלתה בקולו..
"אני יודעת חיים שלי" אמרתי באותה התלהבות כמו דיימון והתנשקנו.. פתאום נשמע כחכוח בגרון..
התנתקנו וזה היה לוגן.
הרגשתי לא נעים ממנו אבל התעלמתי הוא התיישב במקום שלו ואני ודיימון המשכנו לדבר.. דיברנו טיפה על אליסון "אני מאוהבת בילדה הזאת" אמרתי "אה ובי את לא מאוהבת?" הוא שאל בקול ילדותי וצחקתי "קושקוש.. אתה אהבת חיי" אמרתי והתנשקנו שוב.. רק שהפעם לא עיניין אותי שלוגן מקשיב ורואה ושאולי נשבר לו הלב אני אוהבת את דיימון ולוגן יאלץ להבין ולשכוח ממני.. אחרי כמה דקות היה צילצול וכל הרעש שהיה בשכבה נכנס ומילא את הכיתה אחרי כמה זמן המורה נכנסה והחלה ללמד.. כאשר היום נגמר אני ודיימון מיהרנו לצאת ולהגיע הביתה אבל בשער חיכה לי בלייק ניסיתי להתעלם אבל הוא אחז בידי בחוזקה "לאן את חושבת שאת הולכת?!"...