פרק 39

5.4K 317 1
                                    

פרק 39:

כתבתי את המספר על פתק ואז קיבלתי הודעה זאת הייתה רייצ'ל "היי אנחנו יכולות לדבר?" היא שאלה "לא יודעת אם את זוכרת אבל בפעם האחרונה שדיברנו אחרי זה נפל עליי דלי מים.. לא נראה לי שבא לי לדבר איתך" כתבתי "את עוד בזה חשבתי שעברנו את זה" היא כתבה (רייצ'ל יש אותך ביותר סתומה?) עיצבן אותי שהיא כתבה את זה "כן רייצ'ל אני עדיין בזה.. תסתכלי מה נהייה ממך את גם שונאת אותי ואין לך אפילו סיבה לזה. אני לא זוכרת אותך אני לא יודעת מי את אני לא מכירה אותך ככה ואני לא רוצה להכיר אותך ככה אז אל תיצרי איתי קשר ותתפסי ממני מרחק אני בטוחה שמאדי תעביר לך את הזמן יופי כי היא הרי מקובלת ואני הרי הילדה הכי דוחה עליי האדמות. רייצ'ל אני לא מבינה אותך אין לי מושג מה עשיתי לך אבל אני לא מעוניינת להמשיך את זה יותר אני מבקשת שלא תדברי איתי יותר" כתבתי עם דמעות בעיניים כעסתי עלייה היא הגעילה אותי לא האמנתי שהייתי חברה שלה באותו הרגע העדפתי להיות לבד ולא איתה..
~נקודת המבט של לוגן~
ישבתי על המיטה שלי והסתכלתי על אלכס אני לא מאמין שיש לה חבר אין לי שום סיכוי להיות חבר שלה עכשיו.. היא לא תשים עליי גם אם אני לא יודע מה אני יעשה בשבילה.. אני כל כך טיפש חסר שכל למה נגררתי אחרי בלייק? בן של זונה איך הייתי חבר שלו בגללו ובגלל האינטרסים שלו אין מצב שאני ואלכס נהייה ביחד עכשיו.
התאכזבתי מעצמי אני לא יכול להאשים אותה בכלום היא לא אשמה בזה שאני אגואיסט מפגר חשבתי לעצמי ונכנסתי להתקלח אחרי זה יצאתי מהחדר וישבתי עם אחותי הגדולה בסלון "היי ג'ן" אמרתי וישבתי לידה "הו היי לוגן" היא אמרה "ג'ן אני חייב לספר לך משהו אבל מילה את לא אומרת" אמרתי "לך על זה" היא אמרה וסיפרתי לה את כל הסיפור שהיה בינינו "וואו"...

stay strongWhere stories live. Discover now