stay strong

פרק כפול!!♡

פרק 71+72:

"אל תדאגי הם יהיו בסדר" דיימון אמר וחיבק אותי "אני מבטיח לך שאני לא יעזוב אותך" הוא אמר והתנשקנו "אויש חמודים" התנתקנו וראיתי את לוגן מולנו "כן לוגן.. איך אפשר לעזור לך?" שאלתי "אי אפשר" הוא אמר "אז מה אתה רוצה?" שאלתי "אותך.." הוא אמר והרגשתי לא בנוח "בלתי אפשרי" דיימון אמר ומשך בידי נכנסנו לאוטו "וואו איזה חוצפה" אמרתי "לגמרי" דיימון אמר "טוב עזבי אותו סתם טמבל" הוא אמר כשהגענו לבית "אני יודעת" אמרתי "אלכס אני צריך ללכת יש לי סידורים.." הוא אמר "לאן?" שאלתי בסקרנות "הפתעה" הוא אמר "טוב.." עניתי באדישות למרות שאני כבר יודעת לאן הוא הולך ניצלתי את ההזדמנות והלכתי לקניון להכין תמונה ולקנות מסגרת ולהכין מתנה לדיימון.. קניתי את הדברים וחזרתי הביתה מזל שדיימון עדיין לא חזר "אלכס איפה הייתם קודם?" סופי שאלה "התקשרו מהמכון גמילה ולקחו את הוריי למקום סגור ודיימון לא רצה שאלך לשם לבד אז הוא בא איתי" הסברתי "ולאן הלכת עכשיו?" שאלה בהתעניינות "לקניון.. תיראי מה הכנתי לדיימון" אמרתי בהתלהבות והוצאתי את התמונה שלנו מתנשקים "איזה מהמם" היא אמרה בהתלהבות "יש מצב להחביא את זה אצלך עד ליום ראשון?" שאלתי "בטח" היא אמרה והלכה לחדרה להחביא את הדברים עליתי לחדר שלי ושל דיימון ונשכבתי במיטה וניסיתי לנוח מעט..
~נקודת המבט של דיימון~
הלכתי לקנות לאלכס ולי שרשרת תואמת קניתי שרשרת חצי לב וכל אחד ישים שרשרת אחת.. והוספתי דובי חמוד לבן ועל הדובי יש תמונה שלנו מתנשקים וליד התמונה כתוב I LOVE YOU חזרתי הביתה והתפללתי שאלכס לא תבוא "דיימון" אליסון רצה מחדרה "אליסון יפה שלי" אמרתי וחיבקתי אותה והלכתי לשים אותה בסלון.. אמא שלי באה אליי "לאן הלכת?" אמא שלי שאלה "לקנות מתנה לאלכס" לחשתי "תראה" היא אמרה והראתי לה את הדובי והשרשראות "זה ממש מקסים" היא אמרה "תודה.. יש מצב להחביא אצלכם בחדר עד ליום ראשון?" שאלתי "כן.. אני אחביא בארון של אבא" היא אמרה והלכה.. עליתי לחדר שלי ושל אלכס וראיתי אותה ישנה גם כשהיא ישנה היא יפייפיה.
נישכבתי לידה וחיבקתי אותה הסתכלתי עלייה ובחנתי את פנייה היא ללא ספק האחת שלי והיא תמיד תהיה חשבתי ועצמתי את עיניי לפתע שמעתי צילצול של הטלפון עניתי ולא האמנתי שזה היה איתי.
איתי היה החבר הכי טוב שלי שגרתי בישראל ישראל עניתי
דיברנו הרבה "שומע אחי אני עובר לגור בניו יורק" הוא אמר "מתי?" שאלתי בהתלהבות "עוד שבוע אני ואדר עוברים לגור בניו יורק" הוא אמר ושמחתי "מעולה תבואו ותירשמו לבית הספר היהודי.. אני וחברה שלי לומדים שם" אמרתי "הופה.. יש לך חברה ואתה לא מספר לי?" הוא אמר וצחקתי "ניתקת קשר" אמרתי "מי המאושרת?" הוא שאל "קוראים לה אלכס היא בת 17 והיא מדהימה.. ביום ראשון אנחנו חודש ביחד" אמרתי "הופה מזל טוב אחי" הוא אמר "תודה גבר" אמרתי "טוב אני אדבר איתך אחר כך.. הנסיכה שלי התעוררה" אמרתי "נדבר" הוא אמר וניתק "עם מי דיברת?" אלכס שאלה "עם חבר טוב שלי מישראל.. הוא ואחותו באים לגור פה בעוד שבוע והם כנראה ילמדו איתנו" אמרתי והיא התלהבה "איך קוראים לאחותו?" היא שאלה "אדר" עניתי "ובת כמה היא?" היא שאלה "היא בת 17.. כמוך" אמרתי "ואיך קוראים לחבר שלך?" היא שאלה "איתי" עניתי "הוא בן 17 וחצי" אמרתי..
ואז שמענו את קולה של אליסון "משעמם לי.. אתם יכולים לשחק איתי?" היא שאלה "בטח" אני ואלכס ענינו וירדנו למטה לשחק עם אליסון..
~נקודת המבט של אלכס~
ישנתי בערך שעה והתעוררתי תודות לדיימון שמעתי אותו מדבר בטלפון.. לא באנגלית הוא דיבר בעברית אני חושבת
קמתי משכיבה לישיבה ושיפשפתי את עיניי שמעתי אותו אומר את
שמי "עם מי דיברת?" שאלתי בסקרנות "עם חבר טוב שלי מישראל.. הוא ואחותו באים לגור פה בעוד שבוע והם כנראה ילמדו איתנו" הוא אמר וחיוך קל התפרש על פניי שמחתי מהעובדה שלחבר של דיימון מישראל יש אחות "איך קוראים לאחותו?" שאלתי בסקרנות יותר ממקודם "אדר" הוא ענה "ובת כמה היא?" שאלתי "בת 17.. כמוך" הוא אמר והתלהבתי אולי סוף סוף תהיה לי בבית הספר חברה אמיתית "ואיך קוראים לחבר שלך?" שאלתי "איתי.. הוא בן 17 וחצי" הוא אמר ישר כי ידע שאני ישאל ואני מודה שהתלהבתי מזה שהם באים.. כל כך רציתי לפגוש אותם כבר ושהם ילמדו איתנו המשכנו לדבר עליהם ואז שמענו את קולה של אליסון "משעמם לי.. אתם יכולים לשחק איתי?" היא שאלה "בטח" אני ודיימון ענינו ביחד והלכנו לסלון לשחק איתה.. אחרי זה ישבנו לעשות קידוש אכלנו ועזרתי לסופי לסדר ולעשות כלים "דיימון לא ראה את המתנה שלי.. נכון?" שאלתי בלחש כשפזלתי וראיתי אותו יושב עם מיכאל ואליסון ורואה טלוויזיה "לא.. אל תדאגי יהיה בסדר" היא אמרה וחייכתי
~נקודת המבט של דיימון~
אחרי ששיחקנו על אליסון עשינו קידוש ואז ישבתי עם אליסון ומיכאל בסלון "אבא" לחשתי "מה?" הוא לחש "אני צריך לבקש ממך משהו" לחשתי "מה?" הוא לחש חזרה "יש מצב שמחר אני ואלכס לא נלך לבית ספר.. מחר אנחנו ביחד חודש ואני הכנתי לה משהו" לחשתי והתפללתי שרק יסכים "כן.. אני מסכים" הוא לחש "למה אנחנו לוחשים?" הוא שאל וצחקתי "כדי שאלכס לא תישמע" עניתי וצחקנו
ואז אלכס באה והתיישבה לידי והניחה את ראשה עליי נשקתי בראשה "אני עייפה" היא אמרה "בואי נעלה לחדר" אמרתי ועלינו היא נשכבה במיטה שלנו שאני לצידה והניחה את ראשה עליי ונירדמה...

•זה איתי.. חבר של דיימון מישראל את התמונה של אדר אני אשים בפרק הבא•