stay strong

פרק 87

פרק 87:

"אלכס אם את לא תתעוררי עכשיו אנחנו נאלץ לנתק אותך מהמכשירים" בלה האחות שהייתה לה בפעם הקודמת אמרה.. המשפט הזה חילחל בעצמותיי זעקתי לשמיים רק שלא יקח לי אותה.. אני מאוהב בה.. בלעדייה אין לי סיבה לחיות.. "בבקשה תתעוררי אני לא יכול בלעדייך" אמרתי וזעקתי בבכי רב הסתכלתי עלייה כנראה בפעם האחרונה בחיי.. איתי ההורים שלי גיסתה של אלכס ואליסון עמדו מאחוריי וחיבקו אותי וזעקו בבכי "אל תלכי לי אני אוהב אותך" לחשתי והתפללתי שיקרה נס ושהיא תתעורר שרק תחייה.. גם אם היא לא תזכור אותי או תאהב אותי שרק תחייה "היא חוזרת אלינו" בלה אמרה והרגשתי כאילו המיתו אותי וחזרתי לחיים.. קמתי אליה "איפה אני?" היא שאלה בקול כל כך מתוק.. התאפקתי לא לנשק אותך "בבית חולים" בלה אמרה כי ראתה שקשה לי לדבר ולעכל "אלכס אישה שלי את.. חיה" אמרתי ובכיתי היא בכתה גם "נראה לך שהייתי עוזבת אותך.. בחיים לא" היא אמרה "איפה סקוט?" היא שאלה מחפשת אותו בעינייה "הוא ירד עם אדר לקנות לשתות" אמרתי "איך את?" שאלתי אותה "הכל כואב" היא אמרה וזזה מעט באי נוחות "אני כל כך מצטער אלכס" אמרתי מתחרט על זה שלא עצרתי אותה מלצאת מהכיתה "זה בסדר דיימון אתה לא הייתה בסביבה" היא אמרה "כל כך פחדתי" אמרתי "זה בסדר אהוב שלי באמת.." היא אמרה "אלכס" סקוט נכנס לחדר ורץ אלייה "איך את מרגישה?" הוא שאל "יהיה בסדר" היא אמרה וראיתי שהיא משקרת שהדמעות דלה עוד שנייה יוצאות החוצה והיא רק מתפללת שיחכו ושלא יצאו.. היא תמיד הייתה בחורה חזקה והיא תמיד תהיה, היא אף פעם לא הראתה חולשה כלומר היא הראתה אבל יחסית לבנות אחרות שבוכות על מיני שטויות.. אלכס שונה היא לא תבכה או תתאכזב או תראה חולשה כשמשהו לא מסתדר לה.. היא תראה חוזק ובגרות ובגלל זה התאהבתי בה כי היא שונה מכל בחורה שפגשתי בחיי היא עברה הכי הרבה דברים ומצאה את הדרך הכי טובה להסתדר עם מה שהיא עברה.. עברו כמה שעות ולא עזבתי את אלכס לשנייה.
סקוט ואמה חזרו לביתם ההורים שלי ואליסון גם הלכו הביתה ונשארנו רק איתי אדר הנסיכה ואני..
עשינו הרבה צחוקים ושמענו שירים היינו החדר הכי שמח במחלקה "דיי כואב לי כבר לצחוק" אלכס אמרה והתאפקה לא לצחוק יותר האמת.. כולנו ניסינו להיראות רציניים אבל אחרי שנייה כולנו נשפכנו מצחוק.. "אלכס" שמעתי קול מוכר מאחורי הסתובבתי וראיתי את מאדי ורייצ'ל.. מאדי ורייצ'ל באו בשביל אלכס? משהו פה מאוד מוזר "מה אתן עושות פה?" אלכס שאלה "למה באתן?" שאלתי עצבני "אתה לא מבין דיימון" מאדי אמרה והתאפקתי לא לבעוט אותה מפה "אני מבין מצויין שהחבר המזדיין הזה שלך כמעט הרג לי אותה" צעקתי עליה וקצת התעלמתי מקיומה של אלכס "דיימון תקשיב שנייה.. הן לטובתי" אלכס אמרה ברוגע מנסה להסביר לי "טוב את צודקת.. אני באמת לא מבין" אמרתי "בלייק איים עליהן שאם הן לא יתעללו בי הוא יפגע באמא של מאדי" אלכס המשיכה להסביר "אז הן לטובתך?" שאלתי מנסה להירגע "כן" רייצ'ל ענתה והורידה ממני את כל הכעס "בואו הנה" קראתי להן וחיבקתי אותן "מה איתי?" אלכס שאלה והן רצו לחבק אותה.. עברה שעה, בינתיים רייצ'ל ומאדי הלכו וגם איתי ואדר הלכו.. רק אני והנסיכה שלי נשארנו "אם היית הולכת אני לא הייתי ממשיך לחיות" אמרתי והתיישבתי לידה "אני כל כך מאושר שאת חיה" אמרתי "אני לא אעזוב אותך בחיים" היא אמרה וליטפה את פניי "אני יודע.. אני אוהב אותך" אמרתי "אני אוהבת אותך" היא אמרה את המשפט שמרעיד לי את הלב מהתרגשות בכל פעם מחדש.. התנשקנו כל כך חיכיתי לנשיקה הזאת פחדתי שאני לא אקבל אותה יותר.. לא רציתי למצוא לי אחרות אני בחיים לא ארצה אחרות אני אוהב רק את אלכס היא הבחורה שאיתה אני רוצה ללכת לישון בלילה, היא הבחורה שלצידה אני רוצה לקום בבקרים, איתה אני רוצה להתחתן ולהביא את ילדיי לא עם אף בחורה אחרת.. אני כבר לא אותו דיימון שרוצה רק לשכב עם בנות בכל יום ותתפלאו הייתי כזה.. אבל היום?.. אלכס היא הבחורה שבשבילה אני קם בבוקר עם חיוך היא הבחורה שגורמת לי להרגיש מלך ואותה אני אהפוך למלכה כי היא אישתי...