stay strong

פרק 77

פרק 77:
הבטחתי לעצמי ולסקוט שאני לא אשבר לעולם ושום דבר לא ישבור אותי וכשאלכס רוצה משהו שום דבר לא יזיז אותה מהמטרה שלה ככה חשבתי לעצמי.. הורדנו את איתי ואדר בביתם ונסענו הביתה השעה הייתה 10 וחצי בלילה "נו.. היה כיף?" דיימון שאל "מאוד" אמרתי בהתלהבות "אני שמחה שהם באו איתנו" הוספתי "גם אני" הוא אמר.. הגענו הביתה וראינו את מיכאל וסופי בסלון "איך היה?" סופי שאלה "ממש כיף" אני ודיימון ענינו ביחד "מתי נטלי תרשום אותם?" דיימון שאל "מחר היא תבוא לרשום אותם וביום שני הם יתחילו ללמוד איתכם" הוא אמר "סבבה" אמרנו "נעלה לחדר?" הוא שאל אותי "כן" עניתי ועלינו סידרתי את הבגדים שלי ושל דיימון בארון.
ודיימון החליף בגדים ואני אחריו אחרי זה עשיתי מערכת ובחרתי בגדים למחר "בואי נלבש מחר אותו דבר" דיימון אמר "סבבה" עניתי והכנתי לנו בגדים "זהו" אמרתי מרוצה מעצמי אחרי שהכנתי לנו את אותם בגדים.. "מושלם" הוא אמר בחרתי לנו מכנס אפור בהיר סוודר אפור ונעלי נייק שחורות.. הנחתי על הכיסא והתיישבתי על המיטה ליד דיימון.. "נלך לישון?" הוא שאל אחרי דקה של שתיקה "כן" עניתי והלכנו לישון.
"אלכס.. בוקר טוב בובי קומי" שמעתי את דיימון לוחש "מה קרה?" עניתי תשושה "יש בית ספר" הוא אמר "אין לי כוח" אמרתי "נו קומי.. משעמם לי" הוא אמר "אז תישן" אמרתי "אלכס" הוא אמר "מה" שאלתי "נו קומי" הוא אמר "טוב" עניתי "בואי" הוא קם ועבר לצד השני של המיטה.. קמתי ושיפשפתי את עיניי הוא החזיק את ידי והלכנו לצחצח שיניים חזרנו לחדר לקחתי בגדים והתכוונתי לצאת ולהתלבש בשירותים "אלכס" דיימון קרא בשמי ועצר אותי מלצאת "את מתביישת ממני?" הוא שאל "לא" עניתי "יופי.. כי אני ממש לא מתבייש ממך" הוא אמר והוריד את חולצתו ועולם של שרירים נגלה מולי "דיימון" אמרתי "מה?" הוא שאל "אני אוהבת אותך" אמרתי "גם אני אוהב אותך" הוא אמר והתנקשנו "אנחנו צריכים להתלבש" מילמלתי בין נשיקה לנשיקה "אחר כך אני באמצע משהו" הוא אמר "באמצע מה?" שאלתי ברטוריות "באמצע לנשק אותך" הוא אמר והמשיך לנשק אותי "נו דיימון" אמרתי "אוף טוב" הוא אמר והתלבשנו.. ירדנו למטה "בוקר טוב" אמרנו לכולם "בוקר טוב.. איזה יפים אתם" סופי אמרה והתיישבנו לאכול איתם ארוחת בוקר "רוצה נלך?" דיימון שאל "סבבה" עניתי לקחנו את התיקים ויצאנו לכיוון בית הספר.. "אני שמחה שאתה נכנסת לי לחיים" אמרתי "באמת?" הוא שאל והסתכל עליי "כן" עניתי בחיוך והסתכלתי עליו "אני אוהב אותך אלכס" הוא אמר וחייכתי "גם אני אותך דיימון" אמרתי והסתכלנו אחד על השנייה כמו תמיד "לא משנה כמה פעמים אסתכל על עינייך אני תמיד אמצע את עצמי נבלע בפנים ומבין למה התאהבתי בך" הוא אמר וגרם לי להסמיק חייכתי חיוך קטן "אני לא יכול יותר עם היופי הממכר הזה" הוא אמר ונישק אותי "טוב בוא שלא נאחר" אמרתי אחרי כמה שניות בהם התנשקנו "אוף.. טוב בואי" הוא אמר ויצאנו כשנכנסנו ראיתי את לוגן ורייצ'ל עומדים קרובים אחד לשנייה הם עמדו להתנשק אך כשראו אותנו הם הפסיקו.. לוגן לא כל כך ידע מה לעשות עם עצמו והיה נראה נסער ורייצ'ל חייכה אליי חיוך של 'ניצחון' ויצאה מהכיתה.. לא כל כך הבנתי מה הקטע שלה אבל לא יחסתי לזה חשיבות רבה.. דיימון ואני התיישבנו במקום והוצאנו ציוד מדיי פעם הסתכלתי על לוגן.. אני לא יודעת מה קרה אבל אני שמחה שלוגן עבר הלאה והבין שאני ודיימון אוהבים אחד את השנייה וששום דבר לא יפריד בינינו...

היי יפות שלי!
סליחה שלא העלתי בפרקים בשבוע האחרון..
היה לי ימים קשים והיה לי קשה לכתוב פרקים כי הייתי עסוקה בדברים אחרים לגמרי..
בקיצור סורי תהנו מהפרק ושבת שלום♡