stay strong

פרק 95 (פרק אחרון למרתון)

פרק 95:

פתחתי את דלת הבית ונכנסתי בצעדים איטיים הייתי ניראה כמו זומבי.. אמא שלי ואבא שלי באו לכיווני נפלתי על הרצפה ובכיתי "נסיך שלי מה קרה?" אמא שאלה מודאגת "ניפרדנו" אמרתי "מתי?" אבא שלי שאל מודאג "עכשיו" עניתי "ואיפה היא עכשיו?" הם שאלו "חזרה לבית שלה" עניתי "יהיה בסדר.. אתה תתאושש ותמצא בחורות אחרות" ההורים שלי אמרו "אני לא רוצה בחורות אחרות אני רוצה רק אותה" אמרתי קמתי ועליתי לחדר צרחתי, בכיתי, כעסתי, צמתי.. נכנסתי לדיכאון לא יצאתי מהחדר כמה ימים כל היום אני מסתכל על התמונה שלי ושלה מתנשקים אני מסתכל על הדובי שלה שקניתי כשהיינו יחד חודש אני מריח את הריח שלה מסתכל על השרשרת שלנו אני מתגעגע אליה..
-כעבור שבוע-
עבר שבוע מאז הפרידה לפני יומיים חזרתי לבית ספר לא חזרתי עם לב שלם הלב שלי עדיין שבור ולראות את לוגן ואלכס מתנשקים לי מול הפנים כל פעם מחדש הורס אותי.. מדי פעם המבטים שלי ושל אלכס מצטלבים אני מביע מבט של חרטה והיא מסתכלת עליי ושונאת אותי.. "שמעת שהם ביחד?" איתי שאל אותי בהפסקה "כן.." עניתי עצוב "אני לא מבין אותך.. אתה ניפרדת ממנה למה כל כך כואב לך לראות אותם ביחד?" איתי שאל "אני מספר לך משהו ואתה נשבע שאתה לא מספר" אמרתי "שבועת אחים" איתי אמר "לוגן הכריח אותי להיפרד ממנה כי אחרת הוא יפגע בה" אמרתי "אתה רציני?" הוא שאל והינהנתי "אבל איתי אף מילה.. ללוגן הזה אין אלוהים כשהוא רוצה משהו" אמרתי "ברור מה יש לך?.. תסמוך על אח שלך" הוא אמר ישבנו בהפסקה שקטים.. אף אחד לא פצע פה ולא הוציא הגה..
"אני לא מאמין שאחותי אוהבת את היצור המזדיין הזה" איתי אמר "אדר אוהבת את לוגן?"...