stay strong

מרתון!!.. מוקדש לשני ועומר♡

פרק 67:

"אני יעשה בשבילך הכל את האישה שלי" הוא אמר וחייכתי מודה התרגשתי מזה שהוא אמר לי 'אישה שלי' אני כל כך אוהבת אותו הלוואי שנהיה ביחד לנצח.
אני אוהבת אותו כל כך..
~נקודת המבט של לוגן~
שיט!! אני לא מאמין!! למה הם ביחד?! היא חייבת להיות איתי!
כל הזמן אני חושב איך להפריד ביניהם.. פשוט אסור להם להיות ביחד היא חייבת להיות איתי
נו יופי נהדר הם מתנשקים לי מול הפנים.. כיחכחתי בגרוני בכוונה שיפסיקו הסתכלתי על אלכס במבט עצוב והיא הסתכלה עליי וזזה באי נעימות התיישבתי במקומי, אני לא רוצה להסתובב עם בלייק בגלל מה שהוא והזונה הזאת שלו עושים לאלכס.. הוצאתי דף והתחלתי לחשוב איך להפריד ביניהם בסוף היום בניתי את התוכנית שלי והיא הולכת ככה, אני הולך לגרום לדיימון להיפרד מאלכס ואז אני אבוא ואנחם אותה לאט לאט היא תתאהב בי.. וואי סוף סוף הרגשתי מאושר.. כלומר כמעט מאושר עד שאלכס לא תהיה שלי אני לא יהיה מאושר.
אני מאוהב בה כל כך שאני לא יכול לראות מישהו אחר איתה.
בסוף היום מיהרתי להגיע הביתה וראיתי לפניי את בלייק אוחז בחוזקה שידה של אלכס, ידעתי שהוא לא יעזוב אותה יום אחד בלייק אתה לא מסוגל לא לפגוע בה? חשבתי לעצמי.. אני לא מאמין שהוא סטר לה עכשיו!! איזה מן גבר הוא?? הוא מזעזע איך מאדי איתו?.. אה בעצם מאדי לא בן אדם היא שטן!! אני לא מבין איך אהבתי אותה
אני כל כך שונא את עצמי על זה..
~נקודת המבט של אלכס~
הגענו לבית של דיימון אמרתי לכולם שלום ונתתי לכולם חיבוק ועליתי למעלה סגרתי מאחוריי את הדלת התיישבתי על הרצפה ובכיתי.. הרגשתי שאני סוף סוף השתחררתי ממה שהחזקתי כל כך חזק הפעם לא בכיתי בגלל שמי שאני 'אוהבת' פגע בי כי אני שונאת את בלייק.. אני בוכה כי אני באמת לא מבינה מה אני עושה לא נכון לאנשים.. הדלת נפתחה וזה היה דיימון לא רציתי שיראה שבכיתי ולכן מחיתי את דמעותיי "מלאך קטן" הוא אמר והתקרב אליי "אחת שלי את בכית?"...