אני אהיה העיניים שלך

אני אהיה העיניים שלך -פרק 29-

היום הסתיים וג'ואי ודני נאנחו בהקלה בזמן שהם החזירו את הציוד אל המחסן, זורקים לאיאן מבט נרגז לפני שהם הלכו אל חדר הקבלה, רואים איך שג'אק יושב בחיוך על כיסאו, "איך היה לכם היום?" כחול השיער שאל, "חרא" דני אמר וג'אק צחק כשמצא את זה אירוני, "אני מקווה שנהנית לשבת ולא לעשות כלום" ג'ואי אמר ברוגז לבעל הקעקוע בזמן שהוא ודני התיישבו, מסתכלים על איאן שנכנס לחדר.

-

"אז היום נגמר ואתם כבר יודעים שמחר אין עבודה" איאן התחיל להגיד והוא חייך לעצמו ששמע את אנחות ההקלה, "תנוחו ותאגרו כוחות ליום ראשון כי בראשון יש יום מיוחד" איאן אמר בשמחה, מחכה כל כך ליום ראשון, במיוחד בגלל ג'ואי.

"יום מיוחד?" דני שאל בסקרנות, "את זה תגלו בראשון" העיוור אמר והנערים נאנחו, סקרנים יותר מדי, "אני חושש" ג'אק אמר בציניות גורם לנערים לצחקק, "אני בטוח שזה לא יהיה כזה גרוע, אתם תהינו מזה" הבלונדיני אמר בחיוך ערמומי וג'ואי ידע לחלוטין שאם החיוך הזה מתנוסס על פניו של איאן בגאווה- אז זה הולך להיות לחלוטין משהו נוראי.

"עכשיו בלי שאלות, אתם רוצים ללכת נכון?" איאן אמר, "כן!" דני וג'אק ענו במהירות וג'ואי ויתר על שיתוף הפעולה, "אני מבין שג'ואי לא רוצה ללכת" איאן אמר, משלב את ידיו, "אני רוצה!" הצעיר אמר במהירות, "אז תענה ב'כן' כמו כולם" העיוור אמר ושחור העיניים הביט עליו ברוגז, "אתם רוצים ללכת?" איאן שאל עם חיוך צדדי ומשועשע, "כן!" כולם ענו ביחד והוא חייך והנהן לעצמו, "אז תלכו להחליף בגדים ואחר כך אתן לכם את הטלפונים" איאן אמר והנערים נעמדו באחת, לוקחים את בגדיהם לפני שיצאו מהחדר והלכו אל המלתחות.

----

"מה נראה לכם שיהיה ביום ראשון?" ג'אק שאל והאחרים הרימו את כתפיהם בחוסר ידע מוחלט, "אולי יש מסיבה?" דני שאל, "אני לא חושב, המבט שלו היה מרושע" ג'ואי אמר בכנות ודני גיחך, "אתה חושב שכל מה שהוא עושה זה מרושע" בעל המשקפיים אמר וג'ואי מצא את זה נכון והנהן בחיוך, "בכל מקרה, זה מסקרן אותי יותר מדי" כחול העיניים מלמל בזמן שהחזיר את מכנס הג'ינס שלו לגופו, "אולי הם מתכננים לעשות לנו זובור?" דני שאל בהרמת גבות מופתעת וג'ואי צקצק, "אם הם היו עושים עלינו זובור זה היה אמור להיות בהתחלה, אנחנו כבר יותר מחודש כאן" חום השיער השיב וחום העיניים נאנח, מה זה כבר יכול להיות לעזאזל?

-

"טוב, בואו נצא מפה, אני רוצה ללכת" ג'ואי אמר ודני וג'אק יצאו מהבועה שלהם לפני שהם יצאו ביחד מהמלתחות, חוזרים אל חדר הבקרה ומחזירים בעצמם את המדים אל הלוקר, עומדים למול איאן שנעמד ומישש את הטלפונים, מביא לכל אחד את הטלפון שלו מבלי הרבה התמהמהות, מה שגרם לג'ואי להביט עליו לכמה רגעים לפני שהוא התרחק ממנו, "ביי ביי" ג'אק אמר, "להתראות" איאן השיב, שומע איך שהנערים הולכים במהירות והוא חייך לעצמו.